פודל

סוג של כלב

פודל הוא סוג של כלב. קיימים פודלים בגדלים, צבעים וסוגי פרוות שונים.

פודל
כלבי פודל שונים
כלבי פודל שונים
ארץ מוצא גרמניה[1]
שימושים ציד, לוויה וגם שעשועים (בעיקר בננסיים)
קבוצה כלבי ציד ולוויה
תכונות
משקל

לכל תת-גזע של פודל יש משקל אחר:

  • טוי (Toy) – 3 ק"ג
  • ננסי (Nain) – 5 ק"ג
  • בינוני (Moyen) – 10 ק"ג
  • גדול (Grand) – 23 ק"ג
גובה כתפיים

לכל תת-גזע של פודל יש גובה אחר:

  • טוי (Toy) – מתחת ל-28 ס"מ
  • ננסי (Nain) – בין 28 ס"מ עד 35 ס"מ
  • בינוני (Moyen) – בין 35 ס"מ עד 45 ס"מ
  • גדול (Grand) – בין 45 ס"מ עד 60 ס"מ
גובה 60 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים 10–18 שנים
אופי מזג טוב, סיבולת טובה, צייתן. אוהב מים. בעל רצון עז לרצות את הבעלים.
אילוף הסתגלות גבוהה
תיאור צבע הפרווה של כלב פודל הוא אחיד ונע בין שחור, אפור, חום, אדום, משמש ולבן. פרוותם צמרירית, מתולתלת או גלית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כלבת פודל בצבע זהוב

הפודל נחשב לכלב השני האינטליגנטי ביותר, כשאת המקום הראשון תופס הבורדר קולי. בעוד שהבורדר קולי פעיל מאוד, הפודל שקט ורגוע בבית, אך אקטיבי ונמרץ בחוץ. הפודל חברותי ומסתדר היטב הן עם אנשים והן עם כלבים אחרים. פודלים מהסוגים הגדולים נחשבים לכלבי שמירה וציד טובים.

היסטוריית הגזע עריכה

ציורי כלבים, הדומים לפודל, נראים על קברים ומטבעות רומאיים משנת 30 לספירה. הפודל מופיע אף בציוריו של אלברכט דירר, בן המאות ה-15 וה-16. בשלהי המאה ה-18 היה הפודל כלב הלוויה העיקרי בספרד, כפי שניתן לראות בעבודותיו של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה.

מקור הפודל המוכר כיום הוא בגרמניה, ככלב ציד שאומן להביא עופות מים שנורו ונפלו למים. משמעות השם "פודל" בגרמנית היא 'להשתכשך במים'. למרות מוצאו הגרמני, הפודל נחשב לכלב הלאומי של צרפת והוא מופיע בסרטים רבים. עיצוב תסרוקת האריה המוכרת לנו כיום עוצבה כדי לעזור לכלב לשמור על עצמו בזמן הציד (פונפון בקצה הזנב כדי לשמור על יציבות ולעזור בשחייה, כפות רגליים מגולחות להליכה נוחה יותר, שיער בחזה כדי לשמור על הריאות בכניסה למים קרים). בזכות חוש הריח המפותח שלהם ורגליהם העדינות, השתמשו (בעיקר בפודלים המיניאטוריים שפותחו מאוחר יותר) לחיפוש פטריות כמהין. בזכות האינטליגנציה הגבוהה שלהם, זריזותם ומראם המיוחד התאימו הפודלים למופעי קרקס.

כיום משמש הגזע בעיקר ככלב לוויה ושעשועים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפך הפודל לאחד הכלבים הפופולריים ביותר בעולם[דרוש מקור], מכיוון שפרוותו אינה נושרת, וריחו מתון יחסית לגזעים אחרים.

 
פודל מיניאטורי

מאפיינים עריכה

הופעה עריכה

הפודל הוא כלב פעיל מאוד, נבון ואלגנטי, מבנה גופו ביחס נכון בין האיברים וצלליתו ריבועית. כדי להבטיח את צלליתו הריבועית, המרחק מעצם החזה ועד לעכוז צריך להיות דומה למרחק שבין הנקודה הגבוהה בכתפיים ועד לקרקע. עיני הפודל חייבות להיות כהות מאוד, צורתן סגלגלה ומבען עירני ונבון. האוזניים נופלות בצמוד לראש, החל מגובה העיניים, או מעט נמוך מהן.

פרווה עריכה

בניגוד לרוב זני הכלבים, הפודל מתאפיין בשכבת פרווה אחת (ללא פרווה פנימית) של שיער צפוף ומתולתל. הפודל כמעט שאינו משיר את פרוותו ולכן הוא נחשב לכלב היפואלרגני.[2][3]

עובדה זו מחייבת את בעלי הכלב לשמירה וטיפוח של פרוותו, שכוללים גיזום תקופתי וסירוק תכוף. מרקם השיער משתנה מכלב לכלב, כאשר אצל חלק מהכלבים הוא עשוי להיות קשה ואצל חלקם האחר רך יותר ומזכיר צמר גפן.

צבעים עריכה

רוב הפודלים הם בעלי צבע אחיד ומועדוני גזע רבים מתירים אך ורק לכלבים בעלי צבע אחיד להשתתף בתצוגות יופי. לפודלים מגוון רחב של צבעים: לבן, שחור, אפור, חום, כסף, בז', אפרסק, אדום, קרם, ועוד.[4]

פרוות הפודל אחידה במרקמה ובגוון אחיד סמוך לעור. בכלבים בצבע כחול, אפור, כסוף, חום ובצבע אפרסק, יכול שיהיו גוונים של אותו הצבע בפרוות הכלב, כאשר פרוות האוזניים עשויה להיות כהה יותר. אף שכלבים בעלי פרווה בגוון אחיד לחלוטין, עדיפים על אלה שפרוותם מגוונת, תופעה זו כשלעצמה אינה מהווה פגם. לכלבים חומים ובצבע קפה, האף, שולי האוזניים והשפתיים יהיו בצבעים חיים יותר ואילו העיניים תהיינה בצבע ענבר כהה. בכלבים בצבע שחור, כחול, אפור, כסוף, קרם ולבן, האף, שולי העיניים, השפתיים והציפורניים שחורים, או בצבע הכלב. צבע לא מתאים באף, בשפתיים או בשולי העיניים, הוא פגם משמעותי בכלב זה.

קיימים אף פודלים בהרכבי צבעים: פרטי, טוקסידו וכתם. פרטי פודל (Parti Poodle) הוא פודל שבו יש כתמים כהים על פרווה לבנה. טוקסידו פודל הוא כלב עם שטח נרחב של פרווה לבנה (40% או יותר) בעיקר על הצוואר, הבטן והרגליים, כאילו נפל לקערת צבע. פודל מוכתם דומה לטוקסידו אולם שטח הכתם הלבן קטן בהרבה, בדרך כלל רק כתם קטן על אצבעות הרגליים או החזה.

אופי עריכה

הפודל ידוע ברמת האינטליגנציה הגבוהה שלו (שני רק לבורדר קולי), באופיו הפעיל ובצרכים החברתיים הגבוהים שלו. הפודל נזקק לפעילות פיזית ברמה גבוהה ולגירוי שכלי גבוה. בשל העובדה כי במקור שימש הפודל ככלב ציד, הזן ידוע באופיו הטריטוריאלי ובדחף שלו לרדוף ולהחזיר חפצים לבעליו. פודל ממוצע נוטה להיות חשדן כלפי זרים אולם חם במיוחד ומשפחתי כלפי בני אדם שהוא מכיר. התנהגות אגרסיבית ואלימה נחשבת לנדירה במיוחד.

 
פודל ננסי ממין נקבה

פודלים ידועים גם באופיים הנוח לאילוף ומסוגלים ללמוד מגוון רחב של תרגילים, טריקים ואימוני התנהגות תוך זמן קצר במיוחד. כזן חברתי במיוחד, הפודלים זקוקים לנוכחות של בני משפחה בסביבתם והשארתם לבד לפרקי זמן ארוכים עלולה לגרום להם לחרדה ואי נוחות.

הפודל כמטפורה עריכה

אופיו הנוח, צייתנותו והיות הפודל בן לוויה נאמן, גרמו לכך שהביטוי "פודל" הפך מטפורה, כתיאור שלילי ומזלזל למי ששם עצמו בצל של "בעליו", בעל אישיות רדודה וצייתנית, המקבל סמכות ללא שיקול דעת. אחד השימושים הבולטים לכך בישראל הוא הביטוי שטבע יצחק רבין על יוסי ביילין: "הפודל של פרס". מנהיגים נוספים שסבלו מתדמית של "פודל", הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שסבל מתדמית של "הפודל של אמריקה" בתקופת מלחמת עיראק.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה