פוהיולה הוא שם אזור במיתולוגיה הפינית, המתייחס ל"פוהיה" (צפון), כנקודה עליה מצביע המצפן, "ארץ הצפון" – כל אזור הקוטב הצפוני, ובעולם של האפוס הפיני הנודע קלוולה (Kalevala), ארצם של הלפים.

ההגנה על הסמפו. ציור של אקסלי גאלן-קאללה

כיום השם מתייחס לחלקים מלפלנד ואזור קאינו (Kainuu - חבל ארץ בצפון מזרח פינלנד). ניתן להתייחס לפוהיולה כמקום מיתולוגי בלבד, מקור הרוע – ארץ צפונית מאיימת וקפואה לנצח. פוהיולה זאת היא כנראה מקור המגיפות והכפור. פוהיולה היא אויבת ואינולה (Väinölä- הארץ של קלוולה).

במיתולוגיה, גבירת פוהיולה היא לוהי (Louhi), מכשפה מרושעת רבת כוח. על פי דרישתה חישל הנפח הדגול ספו אִילְמַרִינֵן (Seppo Ilmarinen) את החפץ המכושף המכונה "סמפו" (Sampo) והביא אותו אליה כמוהר תמורת יד בתה. ה"סמפו" הוא טחנה או אבן רחיים מכושפת בדומה לקרן השפע, המספקת שפע לתושבי פוהיולה, והמכסה המסתובב שלה הוא סמל של כיפת השמים, עטורת כוכבים, המסתובבת על ציר מרכזי או עמוד התווך של העולם.

דמויות נוספות מהאפוס קאלואלה שאפו להינשא לבנות פוהיולה. אלה כללו את ההרפתקן למינקאנן (Lemminkäinen) והחכם הדגול וַאיְנֶמוֹיְנֵן (Väinämöinen). לוהי דרשה מהם ניסים כדוגמת חישול הסמפו והריגת הברבור מטואנלה. בסופו של דבר, כשהמחזר היה זוכה בבתה, נערכו החתונה והנשפים עתירי המזון והמשקאות באולם הגדול של פוהיולה.

מנקודת המבט של המיתולוגיה הפינית היו יסודות עמוד התווך, השורשים של "עץ העולם" ממוקמים אי-שם מעבר לאופק הצפוני בפוהיולה.

חישול הסמפו ואגירת השפע שיצר על ידי המכשפה לוֹהִי בלב הר גדול במחשכים של פוהיולה; המאבק והמלחמה של אנשי הדרום ללכוד את הסמפו לצורכיהם, וניפוץ הסמפו ואובדן מכסהו רב החשיבות (המסמל את שבירת עץ העולם בקוטב הצפוני) מהווים את עיקר ספור הקלוולה.