פול ואן רייפר
פול ואן רייפר (באנגלית: Paul K. Van Riper; נולד ב-5 ביולי 1938) הוא גנרל אמריקאי[1] יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית[2] אשר שימש כראש אגף המודיעין של חיל הנחתים. לאחר פרישתו נעשה למומחה לאסטרטגיה צבאית ולוחמת גרילה[3].
 | |
| לידה |
5 ביולי 1938 (בן 85) בראוניסוויל, פנסילבניה, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 חיל הנחתים של ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | 1956–1997 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד גדוד מפקד רגימנט הנחתים ה-4 מפקד דיוויזיית הנחתים השנייה ראש אגף המודיעין של חיל הנחתים | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת וייטנאם מלחמת המפרץ | |
| עיטורים | |
 לב הארגמן לגיון ההצטיינות כוכב הארד (2) כוכב הכסף (2) | |
  | |
חיים מוקדמים ולימודים עריכה
ואן רייפר נולד וגדל בעיירה בראונסוויל שבמדינת פנסילבניה.
קריירה עריכה
בשנת 1956 התגייס ואן רייפר לחיל הנחתים. הוא עבר הכשרה כלוחם ובשנת 1964 השלים קורס קציני חי"ר. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה בגדוד רגלים שבדיוויזיית הנחתים השנייה[4]. ואן רייפר לחם ברפובליקה הדומיניקנית ולאחר מכן בשנת 1966, בעת מלחמת וייטנאם, שירת כיועץ צבאי לצבא דרום וייטנאם. ואן רייפר נפצע במהלך תקיפת עמדת מקלע בשדה אורז בקרבת סייגון. למרות פציעתו הכווין ואן רייפר אש סיוע אווירית עד להשמדת העמדה. בשנת 1969, והוא כבר מפקד פלוגה[5], הוביל התקפה כנגד יעד מבוצר[6]. הוא עוטר בשני עיטורי כוכב הכסף על גבורתו. בהמשך שירת כמפקד הגדוד השני ברגימנט ה-7 של החיל ולאחר מכן על הרגימנט ה-4. לאחר מכן פיקד על דיוויזיית הנחתים השנייה. ואן רייפר שירת במלחמת המפרץ כקצין מטה בכוח המשלוח של חיל הנחתים. לאחר מכן שירת כראש אגף המודיעין של חיל הנחתים. בשנת 1997 סיים את שירותו ופרש לגמלאות.
תרגיל המילניום עריכה
בשירות מילואים שימש ואן רייפר כמפקד "הכוח האדום" בתרגיל אתגר המילניום, אשר דימה את כוח האויב (מדינת מפרץ כלשהי) עמו נדרש "הכוח הכחול" (ארצות הברית) להתמודד. הכוח בפיקודו הצליח, כבר בימים הראשונים של התרגיל, לשגר כמות מאסיבית של טילים נגד ספינות (קרקע-ים וים-ים) נגד ספינות המלחמה האמריקאיות, בהן נושאות מטוסים, ובסופו של דבר הטביע 13 ספינות - זאת למרות שהכוח שמול רייפר היה חזק בלי כל יחס פרופורציונלי מבחינת נשק ויכולות מודיעיניות[7].
ואן רייפר התמודד עם האיומים הימיים באמצעות שליחת סירות קטנות (כדוגמת סירות דיג או סירות גומי) לאזור של ספינות מלחמה מהכוח הכחול, וביצע התקפות קונבנציונליות והתאבדותיות כנגד כלי השיט. פעולה מוצלחת נוספת של ואן רייפר הייתה שליחת שליחים על אופנועים ליעדיהם על מנת למנוע מהכוח הכחול לנטר מסרים אלקטרוניים למיניהם. כלומר - שליחים אנושיים במסווה של אזרחים[7].
בשל הצלחת הכוח בפיקודו הכתיבו מנהלי התרגיל לוואן רייפר כללי משחק חדשים במטרה לרסן את יכולותיו. בשל כך עזב ואן רייפר את התרגיל ומתח עליו ביקורת בתקשורת.
קישורים חיצוניים עריכה
- טום שנקר, אסטרגיית נחיל דבורים - בלב ים, באתר הארץ, 13 בינואר 2008.
- עמרי פדהצור, חשיבה יצירתית שיטתית בצבא, מערכות 443 (יוני 2012), עמ' 4–11.
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסי גורביץ, נאט"ו רוצה לפתח סים-אפגניסטן, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2009.
- ^ רן דגוני, יחידות של כוחות משימה למבצעים מיוחדים של צבא ארה"ב נכנסות ויוצאות לעיראק זה יותר מחודש, באתר גלובס, 13 בפברואר 2003.
- ^ ג'יימס מאטיס, התוצאות השליליות של המבצעים מוכווני התוצאות, מערכות 426 (אוגוסט 2009), עמ' 71–66.
- ^ ויליאמסון מארי וריצ'רד הארט סינרייך, "העבר כפתח דבר", הוצאת מודן ומערכות, 2014, עמודים 50-53.
- ^ ויליאמסון מארי וריצ'רד הארט סינרייך, "העבר כפתח דבר", הוצאת מודן ומערכות, 2014, עמודים 54-57.
- ^ Valor awards for Paul K. Van Riper, מתוך אתר "Military Times".
- ^ 1 2 אריאל וישנה, "אל תשכחו את קלאוזביץ", השילוח, גיליון 15, יוני 2019