פומריום

הפומריום (בלטינית: Pomerium) היה הגבול המקודש של העיר רומא (ושל ערים אחרות בשליטתה). מקור המילה הוא חיבור המילים post (אחרי) ו-moerium (חומה). זאת, על אף העובדה שהפומריום לא היה זהה עם גבול החומה או הבנייה של העיר אלא היה בעל משמעות דתית וחוקית בלבד.

הפומריום (אדום) מוקף בחומת סרוויוס המקיפה גם את גבעות הקפיטולין והאוונטין (צהוב)

היסטוריה

לפי המסורת הרומית הפומריום הוא ה"קו" המקורי שחרש רומולוס מייסד רומא סביב העיר המקורית. התאריך המסורתי 21 באפריל (שנת 753 לפנה"ס) צויין שנים רבות כיום בו נוסדה העיר. ההיסטוריון הרומי ליוויוס כתב (ב"תולדות רומא") שהפומריום השתרע למעשה על פני שטח צר משני צידי החומה. הוא מציין שם שלפי מסורת אטרוסקית היה אזור זה מקודש, והיה אסור לגור בו או לעבוד את האדמה. ייתכן שמטרה נוספת לחוק זה הייתה מניעת בנייה בסמוך לחומה כדי להקל על הגנתה, אף על פי שבימי ליוויוס כבר נבנו בפועל בתי מגורים בצמוד לחומה.

בימי סרוויוס טוליוס, מלך רומא השישי (במאה ה-6 לפנה"ס), כלל הפומריום את גבעות הפאלאטיום, הקאיליוס, האסקווילינו, הוימינאליס והקווירינאליס. אזור זה כלל אם כך את האתרים המרכזים של השלטון הרומי - כולל הפורום, בית הסנאט ומתחם האספות (הקומיטיום), אך לא, למשל, את מקדש בלונה או את גבעת הקפיטולין. החומה שבנה סרוויוס הקיפה גם את גבעות הקפיטולין וההאוונטין שלא היו בתחום הפומריום המקודש (ראו איור). קו הפומריום לא השתנה עד לימי סולה שהרחיב אותו בשנת 80 לפנה"ס כדי להראות את כח שלטונו. טקיטוס ואולוס גליוס מציינים שבימי הקיסר קלאודיוס הורחב הפומריום שוב. הפומריום החדש סומן באבני קיפי (Cippi). אלה היו בסיסי אבן נמוכים, עגולים או מלבניים ששימשו כאבני מיל או לציון גבולות ולעיתים, אף כמצבת קבר.

כתובת המציינת את הפומריום הקלאודיאני ב-via del Pellegrino ברומא

המגבלות הקשורות בפומריום

• למגיסטראטים בעלי אימפריום (מחזיקי משרות השלטון בעלות הכוח ברומא) לא היה כוח מלא בתחום הפומריום. למשל, הם יכלו לצוות על הלקאת אזרח, אך לא על הוצאתו להורג. מגבלה זו סומנה על ידי הסרת סמל הגרזן מהפסקס שנישא על ידי הליקטור של המגיסטראט.
• הקבורה הייתה אסורה בתחום הפומריום. יוליוס קיסר קיבל בימי חייו את הזכות להקבר בפומריום. גם אפרו של הקיסר טראיאנוס נטמן בשנת 117 לספירה מתחת לעמוד טראיאנוס בתחום הפומריום.
• לבעלי משרת פרומגיסטראט מהפרובינציות או מפקדים בראש צבאות הייתה אסורה הכניסה לפומריום. אלה נאלצו לוותר על הכוח שהיה בידם בזכות האימפריום ברגע שחצו גבול זה (בדומה לחוק לפיו רק מגיסטראטים זכאים להחזיק אימפריום באיטליה בעוד שעל פרומגיסטרטים פרובינציאליים לוותר עליו בכניסתם לתחום איטליה). יוצא מן הכלל לחוק זה היה בעת טריומף שבו הותר לצבא לצעוד בעיר. עדיין, למפקד הותרה הכניסה לעיר רק בעת המצעד והוא נאלץ להמתין עם חייליו לאירוע מחוץ לפומריום. בימי הרפובליקה הרומית גם חיילים איבדו את מעמדם עם כניסתם לפומריום והפכו לאזרחים מן השורה, ולכן צעדו בבגדים אזרחיים. לכן, גם אספת העם הקנטורית שבמקור הייתה של הצבא נאלצה להתכנס בשדה מרס שמחוץ לפומריום.
• תיאטרון פומפיוס מחוץ לפומריום כלל אולם שהותאם לדיוני הסנאט שבהם השתתפו סנאטורים שלא הותרה להם הכניסה לפומריום. כשיוליוס קיסר שיפץ את בית הסנאט הראשי בפומריום, התקיימו דיוני הסנאט בתיאטרון פומפיוס ושם נרצח קיסר.
• כלי מלחמה היו אסורים בתחום הפומריום. למרות זאת, הברחת סכינים הייתה נפוצה.

ראו גם

• שבע גבעות רומא
• רומא העתיקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פומריום בוויקישיתוף

• פומריום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Samuel Ball Platner, A Topographical Dictionary of Ancient Rome: Pomerium