פוקילידס

פוקילידס ממילטוס (ביוונית: Φωκυλίδης ὁ Μιλήσιος; נולד בערך בשנת 560 לפנה"ס) היה משורר של אמרות חוכמה קצרות, עקרונות מוסר, והמלצות לחיים (שירה גנומית). כמה מאות שנים אחריו פורסם ספר אמרות המתיימר להיות של פוקילידס אך מוכר כיום כיצירה פסאודואפיגרפית של סופר יהודי אנונימי (פסאדו-פוקילידס) מאלכסנדריה מהמאה הראשונה לפנה"ס או הראשונה שאחריה.

מכתש פגיעה בקצה הדרום מערבי של הירח נקרא על שמו של פוקילידס^[1].

פוקילידס עריכה

מעט מאמרותיו של פוקילידס (האמיתי) שרדו כציטוטים במסגרת כתבים של סופרים אחרים, ובעיקר באנתולוגיה (הפלורילגיום) של יואנס סטובאוס, שם עוסקות אמרותיו בבוז להבלי המעמד והעושר ומציגות בשפה פשוטה ומתומצתת את עקרונותיו בנוגע לכבוד, צדק וחוכמה. דוגמה למכתם שצוטט על ידי דיו כריסוסטום^[2]:

וזאת מפוקילידס: עיר השומרת על חוקיה, אף אם היא קטנה ובנויה על צוק רחוק, היא חזקה מנינוה מלאת האיוולת.

ועוד מצוטט על ידי אריסטו^[3]:

דברים רבים טובים כשהם במידה הממוצעת. אני חפץ להיות במצב הבינוני בעירי.

פסאודו-פוקילידס עריכה

אלכסנדריה העתיקה, עירו של פסאודו-פוקילידס

שיר חינוכי ביוונית עם אמרות הכתובות ב-230 שורות הקסמטריות בשם "Ποίημα νουθετικόν" או "γνῶμαι" (כלומר - שירת חוקים, או ידע) פורסמה על שמו של פוקילידס. כיום מכירים בה החוקרים כיצירה של יהודי אנונימי מאלכסנדריה שכתב לפי ההערכות בין 170 לפנה"ס ל-50 לספירה^[4].

הספר לא מזכיר במפורש את התנ"ך או את היהדות, אך ליצירה יש התאמות רעיוניות ולשוניות רבות עם התורה - ובעיקר היא כוללת ניסוח נוסף לחוקים המופיעים בספרי שמות, ויקרא, ודברים, ובשבע מצוות בני נח, וכוללת שימוש בסגנון ספרי החוכמה של מגילת קהלת, משלי וגם ספרות חוכמה מהספרים החיצוניים, בעיקר בן סירא. נראה מהביטויים הכלולים באמרות שהסופר השתמש בתרגום השבעים (תרגום התורה ואחר כך שאר המקרא ליוונית שבוצע באלכסנדריה במאה ה-3 לפנה"ס) כמקור עיקרי. כשתי דוגמאות מני רבות, ניתן להביא למשל את אימרתו של פסאודו-פוקילידס התואמת את מצוות שילוח הקן מספר דברים:

אל תיקח את כל הציפורים מהקן, כבד לפחות את האם כדי שתביא עוד דור צעיר. (פסאודו-פוקילידס, אימרה 85-84)

כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוקים ו'–ז')

וגם:

... ואחרי הנמלה המושכת את מטענה בקושי עוקבת נמלה נוספת הנושאת משקל דומה. עַם זה, חלש וחרוץ כאחד, לא יכול להיכנע לעייפות וכך יאסוף לחורף את ברכות הקיץ. (פסאודו-פוקילידס, אימרה 153)

לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. (ספר משלי, פרק ו', פסוק ח')

אימרות נוספות עוסקות בצדק, עזרה ומניעה מעושק של עניים חלשים וגרים, מוסר עבודה, מניעה מחמדנות ושמירה על טוהר הגוף ויחסי האישות והמשפחה. חלק מהאימרות במפורש קוראות לאמונה באל אחד - בורא רוח האדם בדמותו, ושופט צדק. ישנם הטוענים^[5] שחלק מהאימרות מראות השפעות נוצריות אך דעה זאת לא מקובלת על רוב החוקרים^[4]^[6]. נראה שהיצירה נכתבה כדי להציג את חוקי המוסר היהודי כחוקים אוניברסליים, ולכן אולי ההימנעות מחוקים שאינם נוגעים ישירות למוסר כללי (השבת למשל אינה נזכרת), ומסירת הדברים בשם פוקילידס שהיה ידוע באימרותיו המוסריות.

ההערכה על מיקומו של פסאודו-פוקילידס באלכסנדריה העתיקה נובעת, מלבד היות אלכסנדריה באותם ימים מרכז תרבותי ספרותי עולמי וגם מרכז ישוב יהודי גדול, באימרה 102 המתנגדת לקיום ניתוחים שלאחר המוות, מנהג שהיה מקובל אז רק באלכסנדריה, ככל הידוע^[7].

הספר של פסאודו-פוקילידס (שנחשב אז כספר מקורי של פוקילידס היווני) שימש כספר חינוכי בבתי ספר בתקופה הביזנטית^[6]. חלק מהאימרות בספר שולבו מאוחר יותר באוסף ה"נבואות הסיביליות" מהמאה ה-6 או ה-7 (ערבוב של אימרות הלניסטיות, עבריות, ונוצריות שכביכול נכללו בספרי הסיבילות המקוריים שנשרפו במאה ה-4). העותקים המוקדמים ששרדו מהספר הם מהמאה ה-10 לספירה. אחרי שהודפס בוונציה בשנת 1495, שימש כספר חינוך גם בבתי ספר באירופה בימי הרפורמציה.

קישורים חיצוניים עריכה

ספרו של פסאודו-פוקילידס בתרגום לצרפתית (מיוונית)
פוקילידס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ NASA Catalogue of Lunar Nomenclature, L. E Andersson, E. A Whitaker, NASA RP-1097, 1982
^ Or. 36.13 כתבי כריסוסטום באתר http://penelope.uchicago.edu/
^ אריסטו, פוליטיקה, ספר 4, פרק 11
^ ¹ ² פוקילידס באתר בריטניקה
^ Johnson, Luke T. (1982). "The Use of Leviticus 19 in the Letter of James". Journal of Biblical Literature. 101 (3): 391–401.
^ ¹ ² פסאודו-פוקילידס באתר http://www.earlyjewishwritings.com
^ אימרותיו של פסאודו-פוקילידס לוק צ'ונג, באתר andrews.ac.uk

[1] NASA Catalogue of Lunar Nomenclature, L. E Andersson, E. A Whitaker, NASA RP-1097, 1982

[2] Or. 36.13 כתבי כריסוסטום באתר http://penelope.uchicago.edu/

[3] אריסטו, פוליטיקה, ספר 4, פרק 11

[בריטניקה-4] ¹ ² פוקילידס באתר בריטניקה

[5] Johnson, Luke T. (1982). "The Use of Leviticus 19 in the Letter of James". Journal of Biblical Literature. 101 (3): 391–401.

[מוקדם-6] ¹ ² פסאודו-פוקילידס באתר http://www.earlyjewishwritings.com

[7] אימרותיו של פסאודו-פוקילידס לוק צ'ונג, באתר andrews.ac.uk

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]