חינוך הוא שם כולל לתהליכים ולמצבים המביאים את האדם לידי פיתוח של תכונות, ערכים, ידע ומיומנויות. תהליכים ומצבים אלה יכולים להיווצר על ידי גורם חיצוני כדוגמת בית ספר, הורה, מקום עבודה או הסביבה בה חי האדם. לחלופין יכולים הם להיווצר על ידי האדם עצמו. לרוב, כאשר החינוך מכוון על ידי גורם חיצוני לאדם, מטרתו היא לעצב את האדם בקווים הרצויים לגורם החיצוני. לדוגמה, מטרתן של רוב מערכות החינוך הממוסדות היא להתאים את האדם לחיים בחברה, כלומר להקנות לו ידע, ולעצב את התנהגותו כך שיוכל לתפקד כמקובל באותה חברה. מטרת החינוך, אם זו מוגדרת, נקבעת לרוב על ידי הגורם היוצר את התהליכים והמצבים המעצבים את האדם. בשל כך במהלך השנים הוגדרו ברחבי העולם מטרות רבות ושונות לחינוך.

גימנסיה הרצליה

הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל. הגימנסיה הוקמה ב־1905 והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. כיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון בצפון מרכז תל אביב, השוכנת ברחוב ז'בוטינסקי 106. המקום משמש גם כמרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה.

הבניין הישן של בית הספר היה בנוי בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור מחדש אדריכלות ישראלית בארץ ישראל ומשלב אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרח תיכוניים יחד עם תפישות אירופאיות. מיקומו של הבניין היה על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל והוא בלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי דאז של תל אביב. צורת מיקומו והשפעתו של המבנה על התפקוד האורבאני של האזור מיקמו את בית הספר בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במבנה העיר. בשל ריבוי מספר התלמידים ומפני שהבניין המקורי היה רעוע והיווה סכנה, הוחלט להעביר את בית הספר למיקום חדש ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, בו הוא נמצא כיום. בית הספר החל לפעול במיקומו החדש ב-1958 והריסת המבנה הישן החלה ב-1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום. ההחלטה על הריסה במקום שיפוץ ושימור הייתה שנויה במחלוקת ואף גרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח.

כיום הגימנסיה העברית "הרצליה" היא בית ספר על יסודי שש-שנתי מהמובילים בתל אביב. לומדים בה כאלפיים תלמידים ומלמדים בה כמאתיים מורים. היא נמצאת ברחוב ז'בוטינסקי במרכז ת"א בין כיכר המדינה לרחוב אבן גבירול.


צילום מתוך זכרונות השגריר האמריקני באימפריה העות'מאנית בתקופ רצח העם הארמני

מדינת ישראל מעולם לא הכירה באופן רשמי ברצח העם הארמני, וזאת מתוך חשש דיפלומטי ליחסיה עם טורקיה. יהודים רבים מותחים על כך ביקורת ורואים בהכרה ברצח העם הארמני ובלימודו במסגרת לימודי ההיסטוריה את חובתה המוסרית של מדינת ישראל שהוקמה בצל השואה. בשנת 2007 הכנסת החליטה להסיר מסדר היום הצעה של ח"כ חיים אורון (מרצ) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני, בשל החשש שהמשך העיסוק בנושא הזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה.


חניכי תנועת הנוער הנוער העובד במהלך טיול מורשת למצדה בשנת 1951. המסעות למצדה היו חלק בלתי נפרד מגיבוש זהותו הלאומית של הדור הצעיר בארץ ישראל וחלק מבניית האתוס הציוני הארץ-ישראלי. הטיול הציוני הראשון למצדה נערך בשנת 1912, על ידי אביעזר ילין וחניכי חוג ההתעמלות של אגודת "מכבי" מירושלים, ונמשך אחד-עשר יום.

בתי ספר: בית הספר החקלאי כדורי - בית הספר הריאלי - הגימנסיה העברית הרצליה - בית הספר למל - מקווה ישראל - שבח-מופת - איטון

רשתות חינוך: רשת מורשה - תל"י - אורט - אמי"ת צביה - ישיבות בני עקיבא - דרור בתי חינוך - עמל

אוניברסיטאות ומכללות:

מושגים בתנועות הנוער: הדרכהמתודיקהקבוצהמדריךחניךפעולהמערך פעולותתנועת בוגריםרכזגיבושהנהגת נוערקורס הדרכה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום החינוך שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא חינוך: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)