פורט סאמטר
פורט סאמטר (באנגלית: Fort Sumter) הוא מבצר הנמצא בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, בארצות הברית ונקרא על שמו של גיבור מלחמת העצמאות האמריקנית הגנרל תומאס סאמטר (אנ'). הוא נועד להגן על הנמל מפני תקיפה ימית במסגרת מערכת הגנת החופים השלישית, אך התפרסם בשל היותו המקום שבו נורו היריות הראשונות במלחמת האזרחים האמריקנית במהלך הקרב אשר נקרא על שמו של המבצר.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבצר ימי, Passport to Your National Parks cancellation location  |
| על שם | תומאס סאמטר (אנ') |
| מיקום |
צ'ארלסטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בעלים |
שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1811 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1811 |
| קואורדינטות | 32°45′09″N 79°52′28″W / 32.7525°N 79.874444°W |
|
www | |
|
(למפת קרוליינה הדרומית רגילה)   פלורנס  פורט סאמטר | |
  | |
בניית המבצר עריכה
המצודה נבנתה כחלק מביצורי נמלי דרום ארצות הברית כחלק מלקחי מלחמת 1812. הבנייה החלה בשנת 1827 ונמשכה עד לתחילתה של מלחמת האזרחים האמריקנית, ולמעשה לעולם לא הושלמה. 70 טון של גרניט הובאו מאזור ניו אינגלנד, הוצבו בפתחו של מפרץ צ'ארלסטון ויצרו אי מלאכותי. על אי זה הוקמה המצודה, אשר תוכננה כמחומש לא משוכלל שאורך צלעותיו 58 מטר. חומות המבצר היו בעובי של כ-1.5 מטר והתנשאו לגובה של כ-15 מטר מעל קו הגאות הגבוה ביותר. המצודה תוכננה להכיל 650 חיילים ו-150 תותחים בשלושה מפלסים.
מלחמת האזרחים האמריקנית עריכה
על רקע עלייתו של אברהם לינקולן לשלטון בשנת 1860, סוגיית העבדות וזכויות המדינות, הכריזה ב-20 בדצמבר 1860 קרוליינה הדרומית על פרישתה מארצות הברית והקימה מדינה עצמאית. בזמן זה שהו בפורט מולטרי הסמוך 127 חיילים מחיל התותחנים הפדרלי בפיקודו של מייג'ור רוברט אנדרסון. שישה ימים לאחר פרישתה של קרוליינה הדרומית הסיג מייג'ור אנדרסון את כוחותיו מפורט מולטרי אל פורט סאמטר, שכן לתפיסתו קל היה להגן על פורט סאמטר מפני מתקפה אפשרית של המיליציה של קרוליינה הדרומית. מצבה של המצודה לא היה מושלם, מאחר שעבודות הביצור והבנייה מעולם לא הושלמו, והתותחים אשר אמורים היו להיות מותקנים במצודה לא הוצבו במקומותיהם, בשל הקיצוץ בתקציבו של הצבא שהונהג במהלך כהונתו של הנשיא ג'יימס ביוקנן. במהלך החודשים שלאחר מכן קריאות חוזרות ונשנות מצד ממשלת קרוליינה הדרומית, ולאחר מכן מצידו של בריגדיר גנרל פ. ג. ט. בורגארד אשר קיבל לידיו את הפיקוד על כוחות הקונפדרציה באזור, לפינוייה של המצודה נדחו. מן הצד השני, כל מאמצי התגבור והעברת אספקה של צבא האיחוד אל חיל המצב סוכלו בידי הכוחות הקונפדרטיביים. ב-9 בינואר 1861 נורו היריות הראשונות של המלחמה על ספינת הסוחר כוכב המערב אשר נחכרה על ידי ממשלת הצפון להעברת אספקה ותגבורת לחיל המצב. בהבינו כי לכוח הנצור תאזל האספקה ב-15 באפריל, הורה לינקולן לשגר שייטת של ספינות למפרץ צ'ראלסטון בפיקודו של האדמירל גוסטב פוקס, על מנת לחדור למימי המפרץ ולהעביר אספקה לחיל המצב הנצור.
קרב פורט סאמטר הראשון עריכה
ב-11 באפריל 1861 נשלחו על ידי הגנרל בורגארד שלושה קצינים על מנת לדרוש את כניעת המצודה. משלחת הקצינים נענו בסירוב. לאחר התייעצות עם מזכיר המלחמה של הקונפדרציה לירוי ווקר נשלחו הקצינים אל המצודה שוב ועוכבו כ-10 שעות עד אשר קיבלו את תנאי הכניעה של המצודה. תנאי הכניעה לא היו מקובלים על המשלחת וכאשר חזרו הקצינים אל פורט ג'ונסון הסמוך הורה הקולונל ג'יימס צ'סנוט על פתיחת המתקפה הארטילרית על המצודה. האש החלה ב-12 באפריל 1861 בשעה 04:30 כאשר החלו תותחי הקונפדרציה להפגיז את פורט סאמטר. הנצורים השיבו אש, אשר עקב מספרם המועט של המגינים ושל התותחים, לא הייתה יעילה. ב-13 באפריל, לאחר 34 שעות של הפגזה רציפה, נכנע חיל המצב והמצודה פונתה מחיילי צבא האיחוד ועברה לידי צבא הקונפדרציה. במהלך הקרב עצמו לא נהרג אף חייל אחד מאש התותחים, ההרוג היחידי במהלך הקרב היה בעת פיצוץ באחד התותחים בעת מטח כבוד אשר נורה מתותחי האיחוד בהצדעה להורדת דגל האיחוד מתורן המצודה. הדגל עצמו הפך לסמל לגבורתם של מגיני המצודה כאשר הובא בידי מייג'ור אנדרסון צפונה.
קרב פורט סאמטר השני עריכה
במרוצת השנתיים שלאחר הקרב שופצה המצודה בסיוע של כ-500 עבדים, תותחיה הכבדים הוצבו במפלס השלישי העליון ומבנים חדשים הוקמו בתוך המצודה. מפרץ צ'ארלסטון הפך לפרצה בהסגר הצפוני על נמלי הדרום ועל כן חודשו מאמצי האיחוד לאכוף את ההסגר תוך השתלטות על המצודה. מאמצי צבא האיחוד לכיבושה של המצודה החלו ב-7 באפריל כאשר שייטת ההסגר הדרום אטלנטי, בפיקודו של האדמירל סמואל דו פורט, תקפה את כוחות הקונפדרציה במפרץ ובמצודה באש תותחים אך מתקפה זו נכשלה. פשיטה של סירות תוכננה לביצוע בלילה שבין ה-8 וה-9 באפריל, בפיקוד הגנרל קווינסי גילמור מצבא האיחוד והאדמירל ג'ון דהלגרן מצי האיחוד, אולם עקב חוסר שיתוף פעולה הולם בין הכוחות ובעיקר בין המפקדים הפעולה נכשלה. מגיני המבצר התפנו רק עם התקרבות צבאו של ויליאם שרמן, שנע דרך מדינות הדרום במה שנקרא "הצעדה אל הים"; שרמן נע צפונה מסוואנה, אשר בג'ורג'יה, ומגיני המצודה נאלצו לנטוש אותה, כמו גם את אזור מפרץ צ'ארלסטון, ב-17 בפברואר 1865 וב-22 באפריל הונף שנית דגל האיחוד מעל חומות המצודה.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה עשה צבא ארצות הברית מאמצים לשקם את המבצר. מ-1876 עד 1897 שימש המבצר כמגדלור לא מאויש, ולאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד שופץ המבצר מחדש. בזמן מלחמת העולם הראשונה הותקנו במבצר שני תותחים כבדים (בקוטר 12 אינץ', כ-300 מ"מ); במהלך מלחמת העולם השנייה הותקנו בו שני תותחים נ"מ. כיום משמש המבצר כפארק לאומי.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פורט סאמטר (באנגלית)- האנדרטה הלאומית פורט סאמטר באתר שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית (באנגלית)
- החוברת ההיסטורית של שירות הגנים הלאומי באתר שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית (באנגלית)
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על נפילתו של מבצר פורט סאמטר, 13 באפריל 2011
פורט סאמטר (צ'רלסטון, קרולינה הדרומית), דף שער בספרייה הלאומית
