פוריידיס

כפר ערבי בישראל

פֻרֵידִיסערבית: الفـُرَيـْدِيس, תעתיק מדויק: אלפֻרַיְדִיס) היא מועצה מקומית ערבית במחוז חיפה בישראל, השוכנת במורדות המערביים של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

פוריידיס
פוריידיס
שם בערבית الفريديس
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אחמד בריה
גובה ממוצע[1] ‎50 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 13,846 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 151
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,436 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 64
תחום שיפוט[3] 4,030 דונם
    - דירוג ארצי[2] 208
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 203
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3361
    - דירוג ארצי[2] 248
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 9.1%
גילאי 5 - 9 9.7%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 9.3%
גילאי 20 - 29 17.7%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 15.3%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 5.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,150
 –  יסודי 1,548
 –  על-יסודי 1,602
מספר כיתות 137
ממוצע תלמידים לכיתה 26.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר פרדיס נט

כלל תושבי פוריידיס הם ערבים-מוסלמים.

אטימולוגיה עריכה

ייתכן ששמו של היישוב נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה בפרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם "פֻרידיס" או "פוריידיס" הוא משיבוש השם "הורדוס", שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בפוריידיס 13,846 תושבים (מקום 151 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 84.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,769 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]

עם תושבי היישוב נמנות איבתיסאם מחאמיד, זוכת פרס הדלאי לאמה לשלום ולחברה לשנת 2009, ואבתיסאם מראענה, חברת הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה.

היסטוריה עריכה

בשנת 1859 העריך הקונסול הבריטי את אוכלוסיית הכפר ב-200 נפשות שעיבדו כ-75 דונמים. בשנת 1870 ביקר במקום החוקר הצרפתי ויקטור גרן הוא העריך את האוכלוסייה ב-140, רובם רועים וחוטבי עצים ומיעוטם חקלאים. בשנת 1882 סקר של הקרן לחקר ארץ ישראל תיאר את בתי הכפר הבנויים אבן וטיט עם חומה מצידו הדרומי[6].

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 335 תושבים ובמפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל 454 תושבים, כולם מוסלמים. שטח הכפר היה 4,450 דונם מהם 365 דונמים של מטעים וחקלאות שלחין, כ-1,700 דונם בהם גידלו דגנים ו-6 דונמים שטח בנוי.

פוריידיס היה יישוב קטן עד שנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מאורעות תרפ"ט, בהן נרצח הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב בטבח חברון (תרפ"ט), החליטו תושבי זכרון יעקב לפנות מחצרותיהם משפחות של שכירים ערבים מקלנסווה, מאום אל-פחם ומכפרים אחרים, אשר התגוררו בזכרון יעקב. התושבים הערבים המפונים בקשו להמשיך לעבוד בזכרון יעקב וכבר התקשו לחזור לכפריהם המקוריים, ועל כן עברו לגור בפוריידיס, דבר שהביא לגידול היישוב.

ב-3 ביולי 1938 נרצח ביריות נחום וייספיש[7], איכר ויצרן גבינות משפיה (בנו של הרב דוד בהר"ן וחתנו של חיים דב קנטור, השו"ב משפיה). רצח זה הוא פעולת האיבה היחידה שיוחסה לבני פוריידיס. למרות זאת, אנשי פוריידיס הכחישו שהם היו מעורבים ברצח.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים פוריידיס וג'סר א-זרקא, ולכן התעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו[8][9]. לפוריידיס עקרו מרצונם או גורשו בין 500 ל-1,200 פליטים מטנטורה. באמצע יוני 1948 עדיין נמצאו בפוריידיס כ-1,200 מפליטי טנטורה, אך רובם גורשו בקיץ משטח המדינה היהודית, ובפוריידיס נשארו מהם רק כ-20 נשים וילדים, שאחר כך הצטרפו אליהם גם גברים שהיו עצורים בידי ישראל[10].

הממשל הצבאי על ערביי ישראל לא הוחל על תושבי פוריידיס והמקום גדל מכ-1,500 נפש בראשית 1948 ל-2,500 נפש בשנת 1963[11].


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך עריכה

בימי המנדט הבריטי למדו ילדי הכפר בטנטורה. בראשית ימי המדינה נבנה בכפר בית ספר ולימדו בו מורים יהודים רבים, עולים מעיראק. המועצה המקומית הקציבה תקציב משמעותי ביותר לקידום החינוך בכפר[12]. בשנת הלימודים תשס"ה היו 41.5% מהתלמידים בפוריידיס זכאים לתעודת בגרות. בשנת תשס"ו רק 34% מהתלמידים בפוריידיס היו זכאים לתעודת בגרות. עבודה מסודרת של בית הספר העלתה את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תשס"ח ובשנת תשס"ט ל-76% ול-74% בהתאמה[13]. מנהל בית הספר הסביר את ההצלחה: "חלק מהתלמידים קיבלו קורסים שמגבירים את המוטיבציה ואת יכולות הלימוד. מאידך, נתתי למורים אוטונומיה בכל הנוגע לשיטות ההוראה, כאשר הכלל הוא כי כל מורה אחראי על הצלחת התלמיד במקצוע שלו. ... יכולת לראות כאן תלמידים בימי שישי, בשבתות, ובשעות אחר הצהריים. המורים נתנו להם תגבורים, וההורים - שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך - הביאו להם כיבוד. גם אחרי שעות הלימודים נמשך הקשר, בקו טלפוני פתוח והדרכה באמצעות האינטרנט". כן זכה בית הספר לשעות תגבור ממשרד החינוך באמצעות אגף שח"ר ומהמועצה המקומית[14].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ פרופיל פוריידיס באתר הלמ"ס
  6. ^ Conder, C. R, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, Committee of the Palestine exploration fund, 1883
  7. ^ נחום וייספיש(הקישור אינו פעיל, 25.1.2022)
  8. ^ בני מוריס, The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained מתוך 1948 and After: Israel and the Palestinians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1994, עמ' 257–284
  9. ^ מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2000, עמ' 134-135, 209
  10. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 167–168.
  11. ^ מנחם תלמי, כפר ערבי ללא ממשל צבאי, מעריב, 22 בפברואר 1963
  12. ^ א.ש. שטיין, טוב מראה עינים מהלך נפש, דבר, 9 במאי 1955
  13. ^ אפרת זמר-ברונפמן, הזכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק אחרונה, אתר nrg, 24 ביוני 2010
  14. ^ יהלי מורן זליקוביץ', מ-34% זכאים לבגרות ל-76%: זינוק נוסח פרדיס, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
היישוב וצומת פוריידיס במפגש כביש 4 עם כביש 67