פיהוק
פיהוק הוא רפלקס גופני הכולל פעירה רחבה של הפה והלוע, שאיפה ונשיפה אצל בני אדם ובעלי חיים. פיהוק מהווה תסמין של עייפות, חוסר בשינה או שעמום. נטען כי הפיהוק מגביר את ערנות האדם המפהק. הסיבות המדויקות לתופעת הפיהוק טרם ידועות לאשורן.
_-_Self-Portrait,_Yawning_-_Google_Art_Project.jpg)
עובר מפהק בהדמיית ארבע-ממד (שלושה ממדים מרחביים על פני ממד הזמן) בבדיקת אולטרה-סאונד רפואית.סיבות עריכה
הסיבה המדויקת לפיהוק אינה ידועה. קיימות כיום מספר השערות לגבי סיבות לתופעה זו. פיהוק מתרחש במצבים אלו:
- קירור המוח
- עייפות, מתח.
- הרפיה פסיכולוגית לאחר מצב ערנות מוגבר.
- קיום רגשות שונים כגון אדישות או שעמום.
השערה אחת גורסת כי הפיהוק נגרם מעודף פחמן דו-חמצני וחוסר חמצן בדם. גזע המוח חש בכך ומפעיל את רפלקס הפיהוק. הפה נפתח לרווחה והריאות שואפות נשימה עמוקה, מה שמביא חמצן לריאות ומשם לדם. להשערה זו לא נמצא אישוש בניסויים, תדירות הפיהוקים לא השתנתה בניסויים בהם נשמו הנחקרים חמצן טהור או בריכוזי פחמן דו-חמצני של 3–5 אחוזים (פי 100 מהריכוז האטמוספירי)[1].
השערה נוספת טוענת כי הפיהוק משמש לוויסות חום (תרמורגולציה) של הגוף. לפי ההשערה הזו, במצבי עייפות נחלשים מנגנוני הבקרה השומרים על טמפרטורה קבועה של המוח. הפיהוק מפעיל את שרירי הפנים וכך מוגברת זרימת הדם לראש ופיזור החום משתפר. ההשערה מקבלת אישוש מכך שנשימה דרך האף מונעת פיהוקים כמו גם קירור של המצח על ידי הצמדת רטייה ספוגה במים קרים[2]. מצבים בהם נפגעת יכולת איזון הטמפרטורה של המוח מלווים גם בפיהוק רב, כך בחולי טרשת נפוצה, אפילפסיה, מיגרנה ומחלות אחרות[3][4].
השערה אחרת היא שהפיהוק נגרם על ידי אותם כימיקלים במוח המשפיעים על רגשות, מצב רוח, תיאבון ותופעות אחרות. כימיקלים אלה כוללים את הסרוטונין, דופמין, חומצה גלוטמית וחנקן חד-חמצני. ככל שיותר כימיקלים מופרשים למוח כך תדירות הפיהוקים עולה. לחלופין, רמה גבוהה במוח של כימיקלים מסוג אנדורפינים מורידים את תדירותם. קורלציה נוספת נמצאה אצל חולים המטופלים בתרופות המונעות ספיגה של סרוטונין (פארוקסטין), המפהקים בתדירות גבוהה מהרגיל.
תאוריה אחרת טוענת כי הפיהוק דומה להתמתחות. כמו התמתחות, הפיהוק מגביר את לחץ הדם והדופק ובאותו זמן מותח שרירים ופרקים רבים. משוער גם כן, כי הפיהוק עוזר בפיזור מחדש של חומר שמנוני המכסה את הריאות שעוזר לתהליך נשימה. היו שהצביעו על העובדה כי ניסיון לחסום את הפיהוק על ידי נעילת הלסתות נותנת הרגשה של פיהוק בלתי מספק. מה שמראה שמתיחה של הלסת ושרירי הפנים חיונית לפיהוק "טוב".
גישות מסוימות בפסיכותרפיה מאמינות כי תופעת הפיהוק יחד עם הצחוק והבכי הן דרכים לשחרור כאב רגשי, ולכן בגישות אלו מעודדים לצחוק, לבכות ולפהק כדי לעורר ריפוי פיזי ורגשי.
למה פיהוק מדבק? עריכה
רפלקס הפיהוק ידוע כ"מדבק", כלומר אדם אחד מפהק גורר אחריו אנשים אחרים. ההדבקה בפיהוק חוצה מינים (למשל פיהוק של אדם בנוכחות כלב ולהפך), ובאופן מוזר גם תמונה של אדם או חיה מפהקים ואפילו המילה "פיהוק" בעצמה יכולים לגרום לכך.
הפיהוק המדבק קשור לאמפתיה, פיהוק של בן זוג ידביק בסבירות גבוהה יותר מפיהוק של אדם זר. אנשים שהיכולת האמפתית שלהם ירודה נדבקים פחות בפיהוקים. כך, למשל, נמצא מתאם שלילי בין בעלי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (הפרעה המתבטאת בין היתר בקושי בזיהוי מצבים רגשיים ויצירת קשרים חברתיים) להדבקות בפיהוק[5], וילדים הסובלים מהפרעות על הקשת האוטיסטית נדבקים פחות בפיהוק למראה ילדים מפהקים בהשוואה לילדים באותו גיל שאינם סובלים מהפרעות כאלו[6].
קיימות מספר השערות לגבי הסיבות להתפתחות "הפיהוק המדבק". ייתכן, למשל, שזהו שריד אבולוציוני של "תופעת עדר", כלומר הפיהוק מעביר מסר של עייפות לחברי הלהקה האחרים כדי לסנכרן דפוסי שינה ופעילות. יש סברה כי הפיהוק המדבק משמש לוויסות מצב הרוח אצל חיות הנמצאות בחבורה, בדומה ליללות להקת זאבים לאור ירח מלא.
תפיסה חברתית עריכה
הפיהוק משמש גם כרמז חברתי בלתי מילולי בעל כמה משמעויות, בהתאם להקשר בו הוא נעשה, והוא עלול לשדר מסר אנטי חברתי מובהק. מסיבה זו בתרבויות מסוימות מקובל להסתיר את פעולת הפיהוק על ידי שימת יד על הפה. כאשר הפיהוק מלווה בקול, הוא עלול להתפרש כזלזול, כך לדוגמה, באוגוסט 2009 אזרח אמריקאי הועמד לדין משום שפיהק באופן קולני בזמן דיון בבית המשפט[7].
אמונות טפלות מסוימות נקשרו לתופעת הפיהוק. הנפוצה ביותר היא האמונה כי יש צורך לכסות את הפה בשעת הפיהוק כדי למנוע מהנשמה לברוח מהגוף. לפי המסורת המוסלמית המתועדת בחדית' פיהוק נגרם מהשטן ולכן על המאמין להימנע ככל יכולתו מפיהוק ולכסות את פיו בשעת פיהוק[8]. היוונים הקדמונים האמינו כי פיהוק אינו סימן לשעמום אלא לכך שהנשמה מנסה לברוח מהגוף לעבר האלים במרום. אמונה דומה רווחה אצל בני המאיה.
קישורים חיצוניים עריכה
- איתי גל, למה אנחנו מפהקים (ולמה זה מדבק)?, באתר ynet, 11 במרץ 2007
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: למה הפיהוק מדבק?, באתר "הידען"
- מאיר ברק, האם פיהוקים מדבקים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ספטמבר 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ Provine RR, Tate BC, Geldmacher LL. ; Yawning: no effect of 3–5% CO2, 100% O2, and exercise; Behav. Neural. Biol. 1987;48:382–93.
- ^ Andrew C. Gallup and Gordon G. Gallup Jr.; Yawning as a Brain Cooling Mechanism: Nasal Breathing and Forehead Cooling Diminish the Incidence of Contagious Yawning; Evolutionary Psychology, 2007. 5(1): 92-101
- ^ Andrew C. Gallup, Gordon G. Gallup Jr.; Yawning and thermoregulation; Physiology & Behavior Volume 95, Issues 1-2 (2008) 10-16 .
- ^ Psychologists Attribute Yawning To The Need To Cool The Brain And Pay Attention, ScienceDaily, June 22, 2007
- ^ Steven M. Platek et al; Contagious yawning: the role of self-awareness and mental state attribution; Cognitive Brain Research 17 (2003) 223–227
- ^ Atsushi Senju et al; Absence of contagious yawning in children with autism spectrum disorder; Biol. Lett. (2007) 3, 706–708
- ^ ארה"ב: חצי שנת מאסר בגלל פיהוק בבית משפט, באתר ynet, 12 באוגוסט 2009
- ^ למשל, חדית' אל בוכרי 4:509, 8:242