פיטר ואן בלומן

פיטר ואן בלומןהולנדית: Pieter van Bloemen, ידוע גם בשם סטנדארט; הוטבל 17 בינואר 16576 במרץ 1720) היה צייר פלמי. הוא היה צייר נוף מחונן וצייר גם בעלי חיים והצליח מאוד עם יצירותיו המתארות סצינות סוסים, בעלי חיים ושוק.

פיטר ואן בלומן
Pieter van Bloemen
לידה 17 בינואר 1657
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1720 (בגיל 63)
אנטוורפן, ארצות השפלה האוסטריות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Italian Landscape, The riding school, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיטר ואן בלומן, קרב פרשים, 1717

ביוגרפיה עריכה

פיטר ואן בלומן נולד באנטוורפן. הוא היה תלמידו של סיימון יוהנס ואן דוּ, על פי כמה היסטוריונים כבר מגיל 10. הוא הפך לחבר בגילדה המקומית סנט לוק בשנת 1674 בגיל 17.[1] היו לו שני אחים צעירים שהיו גם הם ציירים: יאן פרנס ונורברט. בשלב מסוים הוא נסע לרומא. ייתכן בשנת 1674 או מאוחר יותר בשנת 1689. הוא היה בשנת 1684 בליון בחברת הציירים ההולנדים אדריאן ואן דר כבל וגיליס ווייניקס. אחיו יאן פרנס הצטרף אליו בליון.

דרך טורינו נסעו פיטר ויאן פרנס לרומא בשנת 1688 הם רשומים בקהילה של סנט' אנדרה דלה פראטה.[2] בשנת 1690 הצטרף אליהם ברומא אחיהם הצייר השלישי נורברט. פיטר ויאן פרנס עשו כמה טיולים לנאפולי, סיציליה ומלטה. פיטר ויאן פרנס שיתפו פעולה גם בעבודותיהם, כאשר פיטר קיבל את תפקידו של צייר הדמויות ויאן פרנס צייר את הנוף.[3]

פיטר הפך לחבר בבנטפוכלס (המקביל לארגון אמני הבמבוצ׳יאנטי) אגודה של אמנים הולנדים ופלמיים הפעילים ברומא. מקובל היה באגודה הזאת לתת לכל אחד מהחברים כינוי. כינויו של פיטר היה "סטנדארט" או באיטלקית "סטנדרדו". ההערכה היא כי ניתן לו הכינוי בהתייחס לנושאים שצייר באופן קבוע בתמונות מאירועים צבאיים.[4]

 
פיטר ואן בלומן, הדוכס מלבורו בקרב בלנהיים, 1714

פיטר חזר לאנטוורפן בשנת 1694 ונורברט עזב לאמסטרדם לפני 1724, בעוד יאן פרנס נשאר ברומא עד סוף ימיו.[3]

פיטר הפך לדיקן הגילדה של סנט לוק באנטוורפן בשנת 1699.

הוא היה המורה של אחיו הצעירים יאן פרנס ונורברט וכן של פיטר ואן אקן ופרנס ואן אלטר.[1]

הוא מת באנטוורפן.

יצירתו עריכה

ואן בלומן, היה צייר פורה. הוא היה במיטבו שצייר חיות, אם כי צייר גם מגוון רחב של סצינות נוף, ז'אנר, סוסים, צבא והיסטוריה.[1] הוא המשיך את המסורת של החוג הבמבוציאנטי ואיטליזציה בציורי נוף של הקמפאניה הרומית המייצגים פונדקים, חורבות ובעלי חיים.[5] חלק מציוריו משתייכים גם הם למסורת של 'הבמבוצ'אנטי' - קבוצה של אמנים הולנדים ופלמיים בעיקר הפעילים ברומא שיצירותיהם הקטנות תארו נושאים איזוטרים.[6]

הוא היה ידוע במיוחד בזכות ציורי קבוצות בעלי חיים, אותם הציב בדרך כלל בקדמת היצירות שלו ולכן נראה כמרכז העניין העיקרי שלו.[6] מאפיינים מיוחדים בסגנונו היו תיאורו של קבוצות בעלי חיים כ"טבע- דומם" בנופים פתוחים ואיטלקיים המכילים כמה אנדרטאות עתיקות כדי להעביר את האווירה 'הרומית'. כמו כן עשה שימוש בצבעוניות רבה בתלבושות של הדמויות, כדי לעמידן בניגוד לצבעים האפרפרים והשחומים הקודרים יותר של העדרים והחורבות.[7]

 
פיטר ואן בלאומן, פרש רוכב, מאחור.

בגלל המיומנות המיוחדת שלו בציור סוסים, הוא הוזמן לעיתים קרובות לשתף פעולה ביצירותיהם של אמנים מקומיים אחרים. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה שלו עם בלתסאר ואן דן בושה על דיוקן הכולל סצנת קרב שנעשתה עבור הדוכס ממרלבורו כשביקר באנטוורפן לאחר קרב ראמיאי בשנת 1706.[8] ואן דן בושה צייר את הדיוקן בעוד פיטר ואן בלומן צייר את הסוסים. היצירה ידועה כעת רק באמצעות העותק שצייר פיטר ואן בלומן בעצמו.[9]

הוא גם עשה רישומים רבים המייצגים בעיקר נופים ורישומים של דמויות בעלי חיים.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיטר ואן בלומן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Pieter van Bloemen at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  2. ^ Pieter van Bloemen at Hadrianus
  3. ^ 1 2 Metropolitan Museum of Art, Flemish Paintings in the Metropolitan Museum of Art, p. 3-4
  4. ^ Bloemen, Pieter van, "Plundering soldiers" at Jean Moust
  5. ^ Hanns Gross, Rome in the Age of Enlightenment: The Post-Tridentine Syndrome and the Ancien Régime, Cambridge University Press, 22 Apr, 2004, p. 351
  6. ^ 1 2 Italian Landscape with Cattle at the Victoria and Albert Museum
  7. ^ Christine van Mulders and Alain Jacobs. "Bloemen, van." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 2 December 2014
  8. ^ Edward Strachan, Roy Bolton, 'Russia & Europe in the Nineteenth Century', Sphinx Fine Art, 2008, p. 106-110
  9. ^ The Duke of Marlborough and the Earl of Cadogan at Blenheim (Hochstadt) at Museums of the world