פייטרו גאזרה
פייטרו גאזרה (באיטלקית: Pietro Gazzera; 11 בדצמבר 1879 - 30 ביוני 1956) היה פוליטיקאי איטלקי ששימש גם כקצין בכיר בצבא איטליה הפשיסטית בזמן מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1879 Bene Vagienna, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1953 (בגיל 73) Cirié, איטליה |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| דרגה |
גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
עיטור הכוכב של רומניה | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
גאזרה נולד באיטליה, התגייס לצבא האיטלקי ובמסגרתו לחם במלחמה האיטלקית עות'מאנית ובמלחמת העולם הראשונה.
ב-1928 מונה לתת שר המלחמה, ומ-1929 עד 1933 שימש כשר המלחמה, בדרגת גנרל. ביולי 1933 התפטר, ומסר את תפקידו למוסוליני ששימש במקומו כשר המלחמה.[1]
לאחר כיבוש אתיופיה במסגרת המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה שימש גאזרה, החל מ-1 באוגוסט 1938 ועד 6 ביולי 1941 כמושל מחוז גאלה סידאמו באתיופיה שהייתה חלק מהמושבה מזרח אפריקה האיטלקית.
גאזרה פיקד על הכוחות האיטלקים בגזרה הדרומית במערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה. לאחר פלישת הכוחות הבריטים למזרח אפריקה האיטלקית התבצר בראש אנשיו בעיר ג'ימה שבדרום מזרח אתיופיה. לאחר כניעת המשנה למלך האיטלקי במזרח אפריקה, הדוכס מאאוסטה, שנכנע לבריטים לאחר קרב אמבה אלגי במאי 1941, היה גזארה הקצין האיטלקי הבכיר במזרח אפריקה, והוכרז כמשנה למלך במקומו של הדוכס מאאוסטה.
בג'ימה עמד גאזרה בפני איום המתקפה של כוחותיו הסדירים של הגנרל אלן קנינגהם שפרצו לאתיופיה מדרום, וגם כנגד מתקפות של לוחמים אתיופים בלתי סדירים שמרדו בשלטון האיטלקי. ב-21 ביוני 1941 נסוג מג'ימה בראש 7,000 מחייליו, כשהוא מותיר מאחוריו 15,000 לוחמים שנכנעו. בדרך נסיגתו עמדה חטיבתו של הגנרל אוחוסט אדוארד חיליארט, מצבא בלגיה החופשית. ב-3 ביוני נכנע גאזרה לחיליארט.
בין 1941 ל-1943 היה שבוי מלחמה בתחילה בקניה ולאחר מכן בהודו ובארצות הברית. ב-1943 לאחר נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה והסכם הכניעה האיטלקי לבעלות הברית, שימש כאחראי על שבויי המלחמה מטעם ממשלתו של פייטרו באדוליו עד לשנת 1945.
גאזרה מת ב-1956.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Italian war minister resigns, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1933