פילוסופיה נוצרית
| ערך ללא מקורות | |
הפילוסופיה הנוצרית היא המשך של הפילוסופיה היוונית הקלאסית. הפילוסופים הנוצרים המוקדמים הושפעו מקודמיהם היוונים, כגון אריסטו או אפלטון והשתמשו בהם ובפיתוחיהם כדי להצדיק את טענותיהם הפילוסופיות.
פילוסופיה נוצרית, כמו גם פילוסופיה דתית בכלל, מכונה לעיתים "תאולוגיה" והגבול ביניהם הוא לרוב אינו ברור וחד משמעי.
הפילוסופים הנוצרים, השתמשו בפילוסופיה בעיקר לשם הצדקת אמונותיהם בהם האמינו מלכתחילה, ולא - כפי הנהוג בפילוסופיה המאוחרת יותר לחשוב - שמטרת הפילוסופיה היא לברר מחדש את האמונות ולברור מתוכן את הנכונות בלבד. למעשה, הם טענו שכל פילוסופיה שהיא מבססת בעצם את מה שהאדם מאמין בו מקודם. לכן יכולה האמונה המוקדמת להיות גם אמונה דתית[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים עריכה
פילוסופיה נוצרית, דף שער בספרייה הלאומית
