ויקיפדיה

פמיניזם אפריקאי

פמיניזם אפריקאי הוא שם כולל שנועד לתאר אוסף של זרמים ותאוריות, הנוגעות בעיקר למעמדן של נשים, ולסוגיות מגדריות ככלל, של נשים אפריקאיות ביבשת אפריקה. זאת להבדיל מפמיניזם שחור, העוסק בעיקרו במעמדן של נשים ממוצא אפריקאי מחוץ לאפריקה.

עיינו גם בפורטל

פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון בין המינים, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית.

הגדרה עריכה

ישנו דיון מתמשך וחוסר הסכמה בנוגע להגדרתו, מאפייניו, ואף לעצם לקיומו של 'פמיניזם אפריקאי'. בין היתר בשל הגיוון התרבותי העצום בתוך היבשת, המקשה על הדיון בגישה 'אפריקאית' אחת. יש הטוענים שהמושג 'פמיניזם' כשלעצמו הוא מושג מיובא מהמערב, ובבסיסו בלתי-אפריקאי. עמדות אלה נשמעו בעיקר כתגובה לקריאות לשנות מנהגים בתרבויות אפריקאיות מסוימות שנתפסו כלא-פמיניסטיים. לדוגמה- קריאות לבעלות נשים על קרקעות ורכוש, להפסקת מילת נשים ולשינוי חלוקת העבודה המגדרית. האג'נדה הפמיניסטית נתפסה עבור אנשים מסוימים כחלק מהאג'נדה הקולניאלית, בה המערב מנסה לכפות את תרבותו וערכיו. מנגד, נשמעת טענה הפוכה, כי פמיניזם בגרסאות מסוימות הוא חלק חשוב וטבוע מראש בתרבויות אפריקאיות. תומכי גישה זו מדגישים את הכבוד הרב שניתן לנשים בתרבויות אפריקאיות רבות, ואת מקומן הדומיננטי בחברה.[1] חוקרות אפריקאיות רבות דחו את השימוש במושג 'פמיניזם', וקבעו מונחים אלטרנטיביים לתיאור גישתן.[2]

במאמר מ-2016, החוקרת נעמי נקלה מאפיינת את הפמיניזם האפריקאי ככזה העונה לחולשותיו של הפמיניזם המערבי בכך שהוא 'מדבר' פמיניזם מתוך פרספקטיבה תרבותית אפריקאית, מיקום גאו-פוליטי אפריקאי ונקודת מבט אידאולוגית אפריקאית. אוביומה נממקה מאפיינת מכנה משותף בין זרמים פמיניסטיים אפריקאיים ככאלה המאופיינים בגישה של פשרה ושיתוף פעולה, להבדיל מהפמיניזם המערבי המאופיין בגישה לוחמנית.[3]

התפתחות עריכה

על אף שפעילות של נשים למען זכויותיהן באפריקה הייתה נפוצה במשך שנים רבות, על פי ג'וזפין אהיקירה, המסגרת התאורטית שמגדירה את הפמיניזם האפריקאי החלה להתעצב ביתר שאת החל משנות ה-90 של המאה ה-20. מאז, שלושת העשורים האחרונים היו עשורים של צמיחה משמעותית בפעילות ומחקר פמיניסטי באפריקה, עם תמורות משמעותיות במעמדן של נשים בשדות האקדמיים, הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים. תנועות נשים ברחבי היבשת רשמו הישגים משמעותיים, ובחלק מהמדינות אף הצליחו להביא לשינוי חוקתי, ולהפיכת נושא השוויון המגדרי לנושא בעל חשיבות עצומה בסדר היום הציבורי. בתחילת שנות ה-90 התחזקה מגמת לימודי הנשים והמגדר ברחבי אפריקה. בתחילה התבססו החוקרות על טקסטים וגישות פמיניסטיות מערביות, אך עם השנים החלו להתפתח גישות המתמקדות במגדר מתוך נקודת מבט וחוויית חיים אפריקאיים. היווצרותן של מחלקות ומוסדות ייעודיים ללימודי נשים ומגדר ברחבי היבשת תרמו רבות להתפתחות המחשבה הפמיניסטית האפריקאית. מגמה זו נראתה בו זמנית במדינות שונות, ביניהן אוגנדה, קמרון, סנגל, גאנה, ודרום אפריקה. הקמת המכון האפריקאי למגדר (AGI), שבאוניברסיטת קייפטאון, וכינונו של כתב העת "Feminist Africa" בפרט, יצרו מרחבים לדיון כלל-יבשתי בסוגיות של מגדר ופמיניזם. כמו גם הקמת בית הספר ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת מקררי שבאוגנדה בשנת 1991. עם השנים הלך ותפס השיח המגדרי מקום מרכזי במחקר בתחומי מדעי החברה ביבשת, ונעשה חלק בלתי נפרד משיח הפיתוח הבינלאומי בנוגע לאפריקה ברחבי העולם. גם בשדה הפוליטי, השיח במונחים של מגדר ופמיניזם נעשה דומיננטי יותר. כך למשל, בשנת 2003 פרסם האיחוד האפריקאי (AU) את פרוטוקול מפוטו, בנוגע לזכויות נשים באפריקה.[4] הפרוטוקול דן בזכויותיהן של נשים ביבשת, בתחומים שונים – רפואיים, תרבותיים ופוליטיים, וקורא לשים סוף לאפליה כנגד נשים. ההסכם נחתם ואושרר על ידי 36 מדינות ביבשת, ונחתם בלבד על ידי 15 נוספות .[5]

זרמים בולטים עריכה

במאמרה מ-2016, החוקרת נעמי נקלה מאפיינת מספר זרמים מרכזיים בפמיניזם האפריקאי (ובפמיניזם המערב האפריקאי בפרט), ביניהם:

Womanism עריכה

הזרם הרדיקלי ביותר, ממצב את המאבק הפמיניסטי האפריקאי כחלק ממאבקן של נשים אפריקאיות בקולוניאליזם, דיכוי תרבותי וסוגי דיכוי נוספים עימן מתמודדות נשים אפריקאיות. בדומה לקונספט בעל אותו השם שטבעה אליס ווקר בקשר לנשים אפרו-אמריקאיות, ובנפרד ממנה, הקושר את הדיכוי המגדרי בדיכוי הגזעי, ושואף לעולם שלם ושוויוני ככלל, כתבה מבקרת הספרות הניגרית צ'יקווינה אוקנויו אוגונימי על גישה זו ככזו המשותפת לנשים אפריקאיות ונשים אפרו-אמריקאיות המכירה בדיכויים מגדריים, גזעיים ומעמדיים כאחד. במאמרה מ-1985 כותבת אונגונימי : "(האישה האפריקאית) תכיר בכך שלצד המודעות שלה לעניינים מיניים, היא צריכה לשלב שיקולים גזעיים, תרבותיים, לאומיים, כלכליים ופוליטיים בפילוסופיה שלה".[6]

Stiwanism עריכה

כמו גישות אחרות, זהו מונח שנתבע על מנת להחליף את המונח 'פמיניזם' שנתפס כמערבי. הוא המושג נטבע על ידי החוקרת הניגרית מולרה אוגונדיפה-לסלי,[7] לפי ראשי התיבות Social Transformation in Africa Including Women (שינוי חברתי באפריקה הכולל נשים). הגישה שואפת להכניס נשים כמשפיעות ודומיננטיות בתוך השינויים החברתיים והפוליטיים שמתרחשים באפריקה. היא טוענת כי האתגר המשמעותי העומד בפני הפמיניזם האפריקאי הוא התנגדותם של גברים לשוויון מגדרי, וכתוצאה מכך הקושי של נשים נשואות לצאת כנגד יחסי הכוח בחברה.[8][9]

Motherism עריכה

מונח שנקבע על ידי הסופרת והחוקרת הניגרית קתרין אוצ'ולנו בספרה Motherism : the Afrocentric Alternative to" Feminism" ב-1995. הגישה מעניקה לנשים האפריקאיות הכפריות את המשימה הסימבולית של גידול החברה. גישה המתמקדת באמהות ובהעצמתה כחוויה נשית אפריקאית מרכזית.

Femalism עריכה

מושג שנהגה על ידי צ'יאומה אופרה. מעניק חשיבות רבה לגוף הנקבי. הוא רואה בגוף הנשי סמל ליבשת האפריקאית. החוקרת תאודורה אזיגבו מתארת את הגישה כך: "גוון של פמיניזם אפריקאי, רך יותר מפמיניזם ליברלי ומנוגד לפמיניזם הרדיקלי. להבדיל מ־womanism שנתבע על ידי אליס ווקר ועבר אפריקניזציה על ידי אוגונימי, feamalism הוא אפריקאי במהותו, ומדגיש את הגוף.".[10] גישות ביקורתיות לגישה זו רואות בה גישה הרואה בנשים אובייקט סימבולי בלבד, ולא כסובייקט בעל רצונות ויכולת.

Nego-Feminism עריכה

מושג שנטבע על ידי החוקרת אוביומה ננמקה, השם nego מבוסס על המילים no ego (בלי אגו) ועל המילה Negotiation - משא ומתן. היא טוענת כי רבים מהזרמים הפמיניסטיים האפריקאיים מאופיינים בגישה משותפת המבססת על שיתוף פעולה, שותפות ומשא ומתן, להבדיל מהפמיניזם המערבי שמתאפיין בהיותו לעומתי ונמצא במאבק מתמיד.[11]

Snail-sense Feminism (פמיניזם של חוש-החילזון) עריכה

גישה שפותחה על ידי הסופרת הניגרית אקצ'י אזאיגבו, בנוגע לנשים ניגריות. משתמש בחילזון כמודל, הוא נתפס כיצור שחוצה את האדמה הקשה בזהירות גמישות וראיה לעתיד והגיון המאפשרים לו לעקוף מכשולים, כך הפמיניסטיות הדוגלות בגישה זו נמנעות מעימותים, ומקדמות את האג'נדה הפמיניסטית שלהן תוך שיתוף פעולה עם גברים. אזאיגבו רואה את עקרונות הגישה הזו כמושרשים בתרבות הניגרית ונובעים ממנה.

הוגות בולטות בתחום עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ African Feminism. Gaidzanwa, Rudo. 2011, Open Society Initiative for Southern Africa, עמ' 7-10.
  2. ^ (West) African Feminisms and Their Challenges. Nkealah, Naomi. 32, : Routledge, 2016, Journal of Literary Studies)
  3. ^ Gender Equality for Sustainable Development in Nigeria. Iwuchukwu, Onyeka. 15, 2013, Journal of Sustainable Development in Africa
  4. ^ African feminism in context: Reflections on the legitimation battles, victories and reversals. Ahikire, Josephine. 19 Pan-Africanism and Feminism, 2014, Feminist Africa, כרך 7.
  5. ^ African Commission on Human and Peoples' Rights. Protocol to the African Charter on Human and Peoples' Rights on the Rights of Women in Africa. [מקוון] 11 july 2003. [צוטט: 06 03 2017.] http://www.achpr.org/instruments/women-protocol/.
  6. ^ Ogunyemi, Chikwenye Okonjo. Womanism: The Dynamics of the Contemporary Black Female Novel in English. : The University of Chicago Press, 1985.
  7. ^ Ogundipe-Leslie, Molara. Re-creating ourselves : African women & critical transformations. Trenton, NJ : Africa World Press, 1994
  8. ^ . Feminism: The quest for an African variant. Ebunoluwa, Sotunsa Mobolanle. 3, 2009, The Journal of Pan African Studies, כרך 1, עמ' 228-234
  9. ^ Reviewed Work(s): Re-Creating Ourselves: African Women and Critical Transformations by. Allan, Tuzyline Jita. 26, Indiana University Press, 1995, Research in African Literatures, כרך 2, עמ' 197-199.
  10. ^ Fighting Patriarchy in Nigerian Cultures Through Children’s Literature. Ezenwa-Ohaeto[, Ngozi. 6, 2015, cscanada, Studies in Literature and Language, כרך 10, עמ' 59-66
  11. ^ Nego‐Feminism: Theorizing, Practicing, and Pruning. Nnaemeka, Obioma. 29, ללא מקום : The University of Chicago Press, 2004, Signs, כרך 2
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פמיניזם_אפריקאי&oldid=37845455"