פפאין
פפאין הוא אנזים מסוג ציסטאין פרוטאז שמקורו בפפאיה.
האנזים בעל תכונות של אנדופפטידאז (פרוטאז המפרק קשרים פפטידים שלא בקצוות של חלבונים), אמידאז (אנזים המשמש כזרז להידרוליזה של אמידים) ושל אסטראז (מפרק אסטרים לחומצה ואלכוהול). האנזים מכיל בין 212–218 חומצות אמינו והוא בנוי משרשרת פוליפפטידית אחת עם שלושה קשרים דיסולפידים וקבוצת sulfhydryl.
המחקר הראשון שהוביל לחקר הפפאין, התבצע ב-1873 והתפרסם בעלון הרפואי בקולקטה תחת השם "השפעת כושר ההמסה של מיץ הפפאיה על פרטי מזון חנקניים". האנזים זוהה ובודד בין השנים 1950 ל-1960. הוא האנזים השני שעבר התגבשות (Crystallization) והציסטאין פרוטאז הראשון שהתגלה. חקר הפפאין עזר רבות בהבנת האנזים כחלבון והחל משנת 1991 נחקר ביתר הרחבה.[1]
הפפאין משווק בדרך כלל כאבקה לריכוך בשר. ילידי דרום אמריקה משתמשים בפפאין לריכוך בשר במשך אלפי שנים. ברפואה הטבעית משתמשים בו לטיפול במערכת העיכול משום יכולתו לפרק חלבונים.
בשנת 2008, הפפאין נאסר לשימוש בארצות הברית בצורה של משחות לטיפול ברקמה במצב של נמק שמופיעה בפצעים הנובעים מסכרת, פצעי לחץ וכן הלאה, בשל היותו "מסכן את בריאות הצרכנים" עקב תופעות של אנפילקסיס והלם אנפילקטי תוך 15 דקות מרגע השימוש במשחות, תופעות שהביאו לאשפוז בבית חולים ואף להגעה לחדרי מיון.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- פפאין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)