פרנס סניידרס
פרנס סניידרס (בהולנדית: Frans Snyders או Franchoijs Snijders;[1] נולד 11 בנובמבר 1579, אנטוורפן – 19 באוגוסט 1657, אנטוורפן)[2] היה צייר פלמי של חיות, סצנות צייד, סצנות שוק טבע דומם. הוא היה אחד מציירי בעלי החיים המומחים המוקדמים ביותר ויזם ציור מגוון רחב של נושאי טבע דומם ובעלי חיים באנטוורפן. הוא היה משתף פעולה קבוע עם ציירים מובילים באנטוורפן כגון פיטר פאול רובנס, אנתוני ואן דייק ויאקוב יורדאנס .[3]
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1579 אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 1657 (בגיל 77) אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות |
| לאום |
פלמים |
| זרם באמנות |
ציורי בארוק פלמיים |
| יצירות ידועות |
Still Life with Huntsman, Still Life with a Dead Stag, Still life with small game and fruits |
| בן או בת זוג |
Margareta Snyders (1611–?) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סניידרס נולד באנטוורפן כבנו של יאן סניידרס, שומר פונדק בו בילו אמנים רבים. על פי האגדה, הצייר המפורסם של המאה ה-16 פרנס פלוריס הפסיד את הונו בפונדק. אמו של סניידרס הייתה מריה גייזברכט. לסניידרס היו חמישה אחים. אחיו מיכאל הפך גם הוא לצייר, אך לא ידוע על עבודותיו.[4]
סניידרס תועד כסטודנט של פיטר ברויגל הבן בשנת 1593, ובהמשך אימן את הנדריק ואן בלן, שהיה המורה הראשון של אנתוני ואן דייק. סניידרס הפך למורה בגילדת אנטוורפן של לוק הקדוש בשנת 1602. הוא נסע לאיטליה בשנים 9–1608 שם התגורר ברומא.[5] לאחר מכן נסע למילאנו. יאן ברויגל האב המליץ עליו במכתב לאספן האמנות המפורסם קרדינל בורומאו.[6] ברויגל ביקש מסניידרס לצייר עותק דיוקן של טיציאן באוסף בורומאו. הדבר נחשב כעדות לכך שסניידרס היה צייר דיוקנאות מיומן לפני שפנה לציור טבע דומם.[7]
סניידרס חזר לאנטוורפן באביב 1609.[4] בשנת 1611 הוא התחתן עם מרגרטה, אחותם של קורנליוס דה ווס ופול דה ווס, שני ציירים מובילים באנטוורפן. שיתוף הפעולה שלו עם רובנס החל בשנות ה-1610.[3] לאחר חזרתו מרומא הוא צורף ל״גילדת הרומאים״ בהולנד.
לסניידרס היו הרבה פטרונים כולל הבישוף של גנט אנטוניוס טרייסט שהזמין ארבעה ציורים של סצינות שוק סביב 1615 . הוא היה חבר של ואן דייק שצייר את סניידרס ואשתו לא פעם. סניידרס הצליח מסחרית ורכש בית ברחוב הקייזרסטראט היוקרתי באנטוורפן. בשנת 1628 הוא הפך לדיקן הגילדה של לוק הקדוש.[3]
בתקופה 1636–1638 הוא היה אחד האמנים מאנטוורפן שסייעו לרובנס בשכר גבוה, עבור קישוט ביתן הצייד Torre de la Parada של פיליפ הרביעי מספרד. שני האמנים עבדו יחד גם על קישוטים למבצר המלכותי של מדריד וארמון בואן רטירו המלכותי במדריד.[6] סניידרס צייר כ-60 ציורי ציד וקטעי ציורי בעלי חיים לאחר העיצובים של רובנס. בשנת 1639 קיבלו רובנס וסניידרס תוספת של 18 ציורים לביתן הצייד.[3]
לאחר מותו של פיטר פול רובנס, סניידרס שימש כאחד השמאים על מלאי האוסף של רובנס.[3]
בשנים 1641 ו-1642 נסע סניידרס עם אמנים אחרים לרפובליקה ההולנדית. בשנת 1646 היה סניידרס כנראה בברדה.[3] סניידרס התאלמן בשנת 1647. הוא נפטר בעצמו ב-19 באוגוסט 1657 באנטוורפן. הוא נפטר ללא ילדים והעביר את הונו לאחותו. סוחר האמנות באנטוורפן, מתאוס מוסון, רכש את אוסף האמנות הנרחב שלו שכלל יצירות של אמנים מובילים מהמאה ה-16 וה-17 פלמים והולנדים כמו רובנס, אנתוני ואן דייק, הנדריק ואן בלן, יאן ברויגל האב, פיטר ברויל האב, ג'וס ואן קליב, אדריאן ואן אוטרכט ורבים אחרים.
היו לו חניכים רבים. ביניהם ניקסיוס בארנארטס, יאן רוס, פול דה ווס. יאן פיכט היה סטודנט, ואז עוזר של סניידרס משנת 1629.[8] פיטר ואן בוק טען שהוא היה תלמידו של פרנס סניידרס, אך באנטוורפן אין מקורות כתובים התומכים בכך. עם זאת, יש קווי דמיון סגנוניים ביצירותיו של ואן-בוק שמציעים שהוא עבד בחוגו של פרנס סניידרס.[9]
יצירתו עריכה
כללי עריכה
תחילה התמסר סניידר לציור פרחים, פירות וטבע דומם. בהמשך פנה לצייר בעלי חיים. הוא התעניין במיוחד בתיאור של חיות בר, ויצר סצינות מלאות חיים העוסקות בציידים וקרבות עזים. הוא היה אחד מציירי בעלי החיים המומחים המוקדמים ביותר. לעבודתו כצייר חיות הייתה השפעה רבה על בני דורו, כמו גם על ציירי חיות הצרפתי בן המאה ה -18 ז'אן-בטיסט אודורי ופרנסואה דספורט .על פי ההערכה שהותו באיטליה השפיע רבות על סגנון ציורי הפירות שלו. הוא ראה הציור של קרוואג'יו ״סל הפירות״ באוסף של הקרדינל בוראמו במילאנו.[6]
סצינות שוק ומטבח עריכה
הוא צייר סצנות שוק רבות. יצירתו המוקדמת ביותר בתחום זה היה בהשראת עבודתם של פיטר ארסן ויואכים בוקלר שהיו החלוצים ופיתחו את הז'אנר באנטוורפן במאה ה -16.[5] בעוד שארסן ובוקלר כללו לעיתים קרובות סצנה דתית ברקע קטעי השוק שלהם, סניידרס נמנע מכך. בתחילה הוא עבד בסגנון של סוף הראנסנס. סגנונו התפתח בהדרגה כתוצאה מחשיפתו לאמנות איטלקית במהלך נסיעתו לאיטליה ויצירתו של רובנס לאחר שובו לאנטוורפן. כתוצאה מכך הסביבה האפלה של חיי הדומם המוקדמים שלו נעלמה אחרי 1614 והיא הפכה לצבעונית ומשובחת עם קומפוזיציה מורכבת המאפשרים לו לכלול שפע של חפצים שונים.[7]
הוא לא רק יצר הרבה סצינות שוק ומטבח גדולות וחיי דומם, וכן סצנות צייד, שכללו לרוב איילים מתים. הוא גם צייר יצירות קטנות יותר - קטעי ארוחת הבוקר וחיי דומם שמקורם באמנות הצפונית בסביבות שנת 1600. החי-הדומם החדשניים של סניידרס שילבו עצמים בקבוצות שיצרו מבנה גאומטרי. המוטיבים החוזרים היו ארנבות וציפורים מתות, כלים רדודים עם רגל גבוהה, סלים עם ענבים ופירות אחרים, כדים מאמייל וחרסינה סינית .[7]
סיינדרס תיאר בדרך כלל את החיה שניצודה בשלב לפני שהיא מוכנה כמזון. אלה חיות מתות שלעיתים קרובות לא נועדו אפילו כמזון אלא למילוי. סיינדרס כלל בדרך כלל גם בעלי חיים כמו חתולים כדי ליצור ניגוד בין היסודות החיים הנפוצים לאלה שהם דוממים.[10] ציורי הצייד הגדולים של סניידרס היו בעלי השפעה רבה והצייר ההולנדי יאן דייווידז דה האם, שעבד באנטוורפן קיבל השראה מהעבודה של סניידרס לפיתוח קטעי צייד גדולים שלו. [11]
ציורי החי-הדומם הגדולים והשופעים של סניידרס זכו לפירושים רבים. חלק ראו בציורים האלה מסר תעמולתי. תצוגת השפע המפואר הקיים באנטוורפן שהייתה באותה תקופה בשליטת ספרד, אולי שימשה את מטרת התעמולה כדי להראות את עליונות השלטון הספרדי על פלנדריה בהשוואה לשליטה פרוטסטנטית בצפון הולנד המרדנית.[12]
שיתופי פעולה עריכה
על פי ההערכה, סניידרס היה צייר דמויות מיומן בפני עצמו כפי שמעידה בקשת יאן ברויגל האב שהוא יעשה העתק לדיוקן שצייר טיצאן באוסף של בורומאו במהלך שהותו במילאנו. [3] [5] למרות זאת לעיתים קרובות הוא עדיין שיתף פעולה עם אמני דמויות כמו רובנס, אנתוני ואן דייק, גִיסו קורנליוס דה ווס ואחרים. הוא גם שיתף פעולה עם ציירי נוף כמו ג'אן ווילדנס, שסיפקו את תפאורה הנוף לסצנות הציד שלו.[7]
שיתופי הפעולה עם רובנס היו תכופים במיוחד. יכולת ההבעה של סניידרס לצייר טקסטורות שונות של פרוות ועורות הלהיבה רובנס. רובנס השתמש בו לעיתים קרובות כדי לצייר בעלי חיים, פירות ודומם בתמונותיו שלו. סיינדרס פיתח מערכת יחסים משותפת קרובה במיוחד עם רובנס בין 1610 ל־1640. מאמציהם השיתופיים מתועדים היטב. בתקופה המוקדמת של שיתוף הפעולה שלהם, רובנס היה מצייר רישום שמן של הציור השלם ומסמן בבירור היכן סנידרס יצטרך לתת את תרומתו. הדבר תועד בציור ההכרה בפיליפואים. ייתכן שבתקופה המוקדמת הזו רובנס לא היה בטוח בכישורי הקומפוזיציה של סניידרס ורצה להראות לו את הדרך. בציור ״פרומתאוס״ שנעשה מאוחר יותר, התהפך התהליך וסניידרס עשה רישום שהותיר את המקום לדמותו של רובנס. [13]
שיתוף פעולה מפורסם בין רובנס לסניידרס הוא ״מדוזה״ . יצירה זו בקנה מידה קטן, שצוירה סביב 1613–1617 / 1618, הראתה כי דרכו של סניידרס לא התאימה רק ליצירות הגדולות של רובנס, אלא גם ליצירותיו בקנה מידה קטן יותר. [14] רובנס סמך על סניידרס כדי ליצור את העושר הוויזואלי שהלך יד ביד עם הסגנון הבארוקי שלו, שהדגיש שפע ונעימות. עבודות המברשת של שני האמנים היו כה קרובות, עד כי בני תקופה התקשו להבחין בתרומותיהם ביצירות שיתופיות.[6]
גם תלמידו וגיסו פול דה ווס היה משתף פעולה קבוע עם רובנס. היסטוריון אמנות אחד השווה את תרומתו של פול דה ווס לסצנות הציד של רובנס עם אלה של פרנס סניידרס ומצא שדה ווס פחות מדויק באנטומיה של בעלי החיים ויש לו פחות מושג בביטוי של בעלי החיים. אחרים רואים בסצנות הציד של דה ווס יותר דינמיות שמוכיחות סגנון אישי יותר בהשוואה לאלה של סניידרס, שהיה יותר צייר של דומם. הסגנון המביע והמוטיבים של ציורי החי של רובנס השפיעו רבות על סניידר והן על דה ווס. [15]
סניידרס צייר גם את האלמנטים של טבע דומם עבור ציירים אחרים באנטוורפן כמו ג'ייקוב ג'ורדנס, תומאס וילבוארטס בוסצ'רט, יאן ינסנס ואמנים אחרים. פרנס סניידרס שיתף פעולה עם גיסו השני קורנליוס דה ווס. דוגמה לכך הוא הציור " טבע דומם" עם פירות וירקות, אשר ככל הנראה מייצג בית חשוב. הרושם שנותן ההרכב הזה הוא של שפע כמו גם של כאוס. מבדיקה מקרוב עולה כי המוצגים מסודרים בהיררכיה המשקפת את ערכם ונדירותם. ירקות שורש זולים יותר נמצאים על הרצפה ואילו אפונה ואספרגוס יקרים מאוד מונחים בסל בצד ימין. [16]
חיות עריכה
סניידרס היה האמן הראשון שהתרכז בתיאור סצינות שבהן הופיעו אך ורק בעלי חיים בסביבתם היומיומיות. ביצירות אלה חיות ככלבים, חתולים וקופים היו הגיבורים הבלעדיים. הסצינות כללו קטטות בין בעלי חיים, צייד על ידי בעלי חיים, סצינות מן האגדות וייצוגים סימבוליים.[17]
שירת ציפורים עריכה
אחד הייצוגים הסמליים שיצר סניידרס וחזר באופן קבוע הוא לצייר אותו אלה הציפורים. קומפוזיציות בנושא זה מייצגות מינים שונים של ציפורים השוכנות על גזעי העץ בצורה של ״שירת ציפורים״, לפעמים עם ציון מוזיקלי.
לנושא זה שורשים בייצוגים של איולוס (דמויות מהמתולוגיה היוונית) עם ציפורים בימי הביניים, הייצוג הפך לפופולרי מאוד בסוף המאה ה -16. על פי האגדה, במאה ה-13 נצפתה להקה של ציפורים שהתאספה ליד חורשת עצי אשוח מחוץ לבריסל. הם נמשכו למקום הזה על ידי דימוי של הבתולה שנראתה בין ענפי העצים. אז נבנתה במקום קפלה פרנציסקנית שהוקדשה לבתולה. הקפלה נהרסה במהלך הקרבות הדתיות במאה ה -16 אך שוחזרה מאוחר יותר. מאפיין מיוחד של הקפלה היו כלובי הציפורים שהשתלשלו מהתקרה. הציפורים בכלובים תרמו את שירתם לליטורגיה בקפלה.
נראה כי סניידרס היה קשר במיוחד למסדר הפרנציסקני והוא גם רצה להיקבר כך. בנוסף לפרשנות הדתית לציורים אלה, אפשר לומר ששירת הציפורים נחשבה לאלגוריה של חוש השמיעה. פרשנויות אחרות הן שהשירה מייצגת את החוכמה, שכן הינשוף, שהוא החיה המייצגת תכונה זו, מתוארת לעיתים כמנצחת על ״הקונצרט של הציפורים״. פרשנות נוספת היא ששירת הציפורים מרמזת באופן סמלי על הרמוניה ורגולציה בטבע, במובן של איזון.
באופן כללי יותר, דימויי שירת הציפורים מתייחס גם להרמוניה הפוליטית והסדר חברתי שהיה בזמן שבו דרום הולנד נשלטה על ידי הארכידוכס של אוסטריה אלברט ואיזבלה קלרה אוגניה. פרשנות זו מסבירה את ההצלחה ואת הביקוש לציורי ״קונצרט הציפורים״ בחוגים בורגניים ואציליים, ואמנים נוספים יצרו ציורים כאלה בהולנד ובארצות נוספות באותה העת.[17]
,
אחת מארבע תמונות ״קונצרט הציפורים״ של פרנס סניידרס (במוזיאון פראדו, במדריד) מציגה ינשוף על ענף. הינשוף מנצח על 15 מיני ציפורים נוספות המוצגים בקומפוזיציה, בעוד שהוא מחזיק בספר תווים בין רגליו. כמו ברבות מהקומפוזיציות של סניידרס, הציפורים הגדולות יותר ממוקמות בסמוך לקצה ומגנות על הציפורים הקטנות יותר באמצע. כמה מינים אקזוטיים של ציפורים, הזרים לאירופה, נכללים כמו ציפור גן העדן. חלקים מהתווים נראים לעין וניתן לקרוא אותם - הן נכתבו בצרפתית. המלחין והיצירה לא זוהו. הציור נראה קומפוזיציה לארבעה קולות והוא אולי שיר צרפתי.[17]
קופים עריכה
הקומפוזיציות שלו עם קופים הפכו פופולריים מאוד. הלובר מחזיק שני ציורי קופים. הם מראים שני קופי קפוצ'ין במזווה עם סלסלת פירות וכלים. הקופים צבועים בטבעיות. [10] בעוד שהקוף סימל מאז ימי הביניים את החוטא - היצור החמדן, המטומטם, המונע על ידי חושיו בלבד - במהלך המאות ה -16 וה -17 הוא הפך לסמל הטיפשות.
באמצעות האגירה וצריכת המזון הבלתי מבוקרת שלהם, הקופים מייצגים את טבעם הברברי המונע אך ורק על ידי יצר ותשוקה. ניתן לפרש את היצירות בלובר עם קופי קפוצ'ין בצורה סמלית: הפירות בציור, מעוררי תיאבון ותשוקה, ועם זאת הם אמורים להיכחד. הפרי מסמל אפוא את קטנות וחוסר התוחלת של החיים. עוד ניתן לראות ביצירות כלקח לניהול משק בית מוטעה, אשר מונע אך ורק על ידי שביעות רצון של החושים. [18]
מקורות עריכה
- Ingamells, John, The Wallace Collection, Catalogue of Pictures, Vol IV, Dutch and Flemish, Wallace Collection, 1992, ISBN 0-900785-37-3
- Koslow, Susan, Frans Snyders, The noble estate. Seventeenth-century still-life and animal painting in the southern Netherlands, Antwerp, Fonds Mercator Paribas, 1995, ISBN 9061533430
קישורים חיצוניים עריכה
- פרנס סניידרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ האומן היה חותם על מסמכים בשם: Franchoijs Snijders
- ^ Frans Snijders". Netherlands Institute for Art History. Retrieved 10 November 2018.
- ^ 1 2 3 4 5 Frans Snijders at barokinvlaanderen
- ^ 1 2 Frans Jozef Peter Van den Branden, Geschiedenis der Antwerpsche schilderschool, Antwerpen, 1883, p. 1132-1133 (in Dutch)
- ^ 1 2 Frans Jozef Peter Van den Branden, Geschiedenis der Antwerpsche schilderschool, Antwerpen, 1883, p. 1132-1133 (in Dutch)
- ^ 1 2 3 4 Frans Snijders at barokinvlaanderen
- ^ 1 2 3 4 Frans Snyders, The game dealer at Christie’s
- ^ Frans Snijders at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Peter van Boucle at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ Norbert Schneider, Still Life, Taschen, 2003
- ^ Sheila D. Muller, Dutch Art: An Encyclopedia, Routledge, 2013, p. 366
- ^ Frans Snyders and Workshop, Market Scene on a Quay Archived 18 September 2013 at the Wayback Machine at artnc.org
- ^ Susan Merriam, Seventeenth-Century Flemish Garland Paintings. Still Life, Vision and the Devotional Image, Ashgate Publishing, Ltd., 2012, p. 53
- ^ Susan Koslow, How looked the Gorgon then . . . The Science and Poetics of 'The Head of Medusa' by Rubens and Snyders, in: Shop Talk: Studies in Honor of Seymour Slive, Cambridge, Mass., 1995, pp. 147–149
- ^ Arnout Balis, Rubens’ hunting scenes, Part 18, Harvey Miller, 5 Mar, 1987, pp. 70–87
- ^ Frans Snyders, Still Life with Fruit and Vegetables, 1625-35 at the Norton Simon Museum
- ^ 1 2 3 J. J, Pérez Preciado, Frans Snyders, in: Enciclopedia online del Museo del Prado (2006) (in Spanish)
- ^ Two Monkeys Stealing Fruit from a Basket at the Louvre