פרנק רמזי (כדורסלן)
פרנק ורנון רמזי הבן (באנגלית: .Frank Vernon Ramsey Jr; 13 ביולי 1931 – 8 ביולי 2018) היה כדורסלן אמריקאי אשר שיחק בקבוצת בוסטון סלטיקס מליגת ה-NBA בין העונות 1955–1964, וזכה עמה ב-7 אליפויות NBA. לאורך קריירת המשחק ב-NBA העמיד ממוצעים של 13.4 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים למשחק.[1]
 | |
| רמזי במדי בוסטון סלטיקס | |
| לידה |
13 ביולי 1931 קורידון שבקנטקי, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 2018 (בגיל 86) מדיסונוויל שבקנטקי, ארצות הברית |
| עמדה | קלע, סמול פורוורד |
| גובה | 1.91 מטר |
| מספר | 23 |
| מכללה | אוניברסיטת קנטקי |
| דראפט |
בחירה חמישית, 1953 בוסטון סלטיקס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1981 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1954–1955 1956–1964 |
בוסטון סלטיקס בוסטון סלטיקס |
| הישגים כשחקן | |
|
7 אליפויות NBA (1957, 1959–1964) זכייה באליפות המכללות (1951) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1970–1971 | קנטקי קולונלס |
בשנת 1964 הופרשה גופייתו עם המספר "23" על ידי הסלטיקס, ובשנת 1981 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]
קריירת מכללות עריכה
רמזי נולד בעיר קורידון שבקנטקי, ובין השנים 1950–1954 למד באוניברסיטת קנטקי. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 10.1 נקודות בממוצע למשחק, ועזר לה לזכות באליפות המכללות השלישית בתולדותיה. בסיום עונתו השנייה בקנטקי נחשפה שערוריית הימורים שהיו מעורבים בה מספר שחקני אוניברסיטת קנטקי בעבר (ביניהם שחקני ה-NBA אלכס גרוזה וראלף בירד), מה שהביא להשעיית הקבוצה מליגת המכללות בעונת 1952/1953.[3] משסיים את לימודיו האקדמיים נלקח רמזי בבחירה החמישית של דראפט ה-NBA 1953 על ידי בוסטון סלטיקס,[4] אך אף על פי כן, בחר לחזור לשחק עבור קבוצת האוניברסיטה בעונת 1953/1954. לצד הסמול פורוורד קליף הייגן, הוביל רמזי את קנטקי למאזן ניצחונות מושלם 25–0, אך לא הורשה להשתתף בטורניר אליפות המכללות מכיוון שסיים את לימודיו.[3] באותה עונה קלע רמזי 19.6 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות.[5]
קריירת משחק עריכה
בעונת 1954/1955 הצטרף רמזי לסלטיקס וקלע במדיה 11.2 נקודות למשחק עד סיום העונה. בשנים 1955–1956 שירת כחייל בצבא ארצות הברית. במהלך עונת 1956/1957 חזר לשחק בבוסטון, וב-7 מתוך 8 העונות הבאות זכה עם הסלטיקס באליפות ה-NBA. תקופת השיא של רמזי בקבוצה הייתה בפלייאוף 1959, בו הוביל את כל קלעי קבוצתו עם 23.2 נקודות בממוצע למשחק, והצעיד אותה לזכייה הראשונה מתוך 8 זכיות רצופות באליפות ה-NBA (מתוכן רמזי לקח חלק ב-6). על אף שהיה אחד השחקנים המובילים בקבוצתו, העדיפו רמזי ומאמנו רד אאורבך שישמש כשחקן ספסל, ובכך נחשב ל"שחקן השישי" הראשון בתולדות ה-NBA, כשחקן מוביל שמוותר על מקומו בחמישייה הפותחת.[2][3]
שישה שחקנים בלבד בתולדות ה-NBA זכו ביותר אליפויות מאשר רמזי, כולם שחקני הסלטיקס ששיתפו עמו פעולה בקבוצה. לאחר פרישתו ממשחק בשנת 1964 הפרישו הסלטיקס את גופייתו, עם המספר "23".[6]
לאחר הפרישה ממשחק עריכה
בעונת 1970/1971 אימן רמזי את קבוצת קנטקי קולונלס מליגת ה-ABA, אשר שני שחקניה המובילים היו בוגרי אוניברסיטת קנטקי דן איסל ולואי דמפיר. בעונתו היחידה כמאמן העפיל עם הקולונלס לגמר ה-ABA, בו הפסיד ליוטה סטארס (אשר אומנה על ידי חברו מהסלטיקס, ביל שרמן) בתוצאה 3–4.
בשנת 1981 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.
לאחר קריירת האימון עבד רמזי בבנק, ובערוב ימיו היה נשיא סניף בנק בעיר דיקסון שבקנטקי.
ב-8 ביולי 2018, חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-87, נפטר רמזי כתוצאה ממפרצת.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים עריכה
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של רמזי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה
- ^ 1 2 3 4 ההודעה על פטירתו של רמזי, באתר הניו יורק טיימס, 8 ביולי 2018
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1953, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של רמזי, באתר sports-reference.com
- ^ מספרים שהופרשו על ידי הסלטיקס, באתר הרשמי של הקבוצה