פרס לובנר
פרס לובנר (The Loebner Prize) הוא תחרות שנתית בין בוטי שיחה שבה זוכה הבוט שנחשב לאנושי ביותר באותה שנה.
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| תקופת הפרס |
1991–הווה (כ־33 שנים) |
| נקרא על שם |
יו לובנר |
| האתר הרשמי | |
  | |
התחרות עריכה
התחרות נערכת במתכונת דומה למבחן טיורינג. כלומר, על הבוט לשכנע אנשים המתכתבים איתו כי הוא מדבר עם אדם אמיתי. עד שנת 1995 יכלו המתחרים להגביל את נושאי השיחה ואכן בשנים הראשונות היו כמה תוכנות שהצליחו להטעות לפחות שופט אחד.
פרסים עריכה
הפרסים בתחרות הם:
- מדליית ארד ו-$2,000 לבוט שנחשב לאנושי ביותר מכל הבוטים - מחולק כל שנה.
- מדליית כסף ו-$25,000 לבוט הראשון שהשופטים לא הצליחו להבחין בינו לבין אדם במבחן טיורינג טקסטואלי (מיועד להיות מוענק פעם אחת בלבד, בפעם הראשונה שמישהו יעבור את המבחן הטקסטואלי).
- מדליית זהב ו-$100,000 לבוט הראשון שהשופטים לא יצליחו להבחין בינו לבין אדם במבחן טיורינג שכולל גם פענוח והבנת טקסט, תמונות ושמע.
התחרות תפסיק להתקיים כאשר מישהו יגרוף את הפרס על סך 100,000 דולר.
את הענקת הפרס יזם בשנת 1990 ממציא אמריקאי בשם יו לובנר יחד עם מרכז קיימברידג' למחקרים התנהגותיים.
זוכים (ארד) עריכה
| שנה | זוכה |
|---|---|
| 1991 | ג'וזף וינטראוב[1] |
| 1992 | ג'וזף וינטראוב |
| 1993 | ג'וזף וינטראוב |
| 1994 | תומאס ויילן |
| 1995 | ג'וזף וינטראוב |
| 1996 | ג'ייסון הטצ'אנס |
| 1997 | דייוויד לוי |
| 1998 | רובי גארנר |
| 1999 | רובי גארנר |
| 2000 | ריצ'רד וואלס |
| 2001 | ריצ'רד וואלס |
| 2002 | קווין קופל |
| 2003 | יורגן פירנר |
| 2004 | ריצ'רד וואלס |
| 2005 | רולו קרפנטר |
| 2006 | רולו קרפנטר |
| 2007 | רוברט מדקצה |
| 2008 | פרד רוברטס |
| 2009 | דויד לוי |
| 2010 | ברוס וילקוקס |
| 2011 | ברוס וילקוקס |
| 2012 | מוהן אמבר |
| 2013 | סטיב וורסוויק |
| 2014 | ברוס וילקוקס |
| 2015 | ברוס וילקוקס |
| 2016 | סטיב וורסוויק |
| 2017 | סטיב וורסוויק |
| 2018 | סטיב וורסוויק |
| 2019 | סטיב וורסוויק |
ביקורת עריכה
הפרס שנוי במחלוקת בקרב העוסקים בבינה מלאכותית. כבר לאחר התחרויות הראשונות הציע פרופסור סטיוארט שיבר מאוניברסיטת הרווארד לשנות את צורת התחרות, כיון שבמתכונתה הנוכחית איננה מקדמת את התחום[2]. מרווין מינסקי, מחלוצי הבינה מלאכותית האשים את לובנר וטען נגדו שהוא יצר מסע פרסום שנתי מגונה וחסר תועלת, ובבדיחות הציע את "פרס מינסקי" בסך 100 דולר לאדם שישכנע את לובנר להפסיק את התחרות. לובנר טען בתגובה כי מי שיצליח לזכות במדליית הזהב יגרום להפסקת התחרות, ויהיה זכאי גם לפרס מינסקי, ועל כן רואה לובנר במינסקי נותן חסות לתחרות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרס לובנר- Artificial stupidity, באתר Salon, מאמר עיתונאי המתאר את האנשים המעורבים
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.chedd-angier.com/frontiers/season4.html מכונה שחושבת
- ^ Stuart M. Shieber: Lessons from a Restricted Turing Test. Commun. ACM 37(6): 70-78, 1994 ו Stuart M. Shieber: On Loebner's Lessons. Commun. ACM 37(6): 83-84, 1994