פרס סחרוב לחופש המחשבה
פרס המוענק לאנשים או ארגונים שפעלו למען חירות וזכויות אדם
פרס סחרוב לחופש המחשבה (אנגלית Sakharov Prize for Freedom of Thought) הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי הפרלמנט האירופי לאנשים או ארגונים הפועלים למען זכויות האדם וחירותו. הפרס נוסד ב-1988 והוא קרוי על שמו של אנדריי סחרוב, פיזיקאי רוסי, דיסידנט, פעיל זכויות האדם וזוכה פרס נובל לשלום.
| תיאור | פרס לפועלים עבור זכויות אדם |
|---|---|
| מדינה |
האיחוד האירופי, צרפת  |
| הגוף המעניק |
הפרלמנט האירופי |
| סכום הזכייה |
50,000 אירו |
| תקופת הפרס |
1988–הווה (כ־36 שנים) |
| נקרא על שם |
אנדריי סחרוב |
| http://www.europarl.europa.eu/sakharovprize/it/home/the-prize.html האתר הרשמי | |
  | |
הפרס בגובה 50,000 אירו מוענק מדי שנה ב-10 בדצמבר (או בתאריך סמוך לו), המועד בו העצרת הכללית של האומות המאוחדות אימצה את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.
הזוכים בפרס עריכה
- 1988 - נלסון מנדלה (דרום אפריקה) ואנטולי מרצ'נקו (ברית המועצות, הוענק לאחר מותו)
- 1989 - אלכסנדר דובצ'ק (צ'כוסלובקיה)
- 1990 - אונג סן סו צ'י (מיאנמר)
- 1991 - אדם דמסי (קוסובו)
- 1992 - האמהות מכיכר דה מאז'ו (ארגנטינה)
- 1993 - עיתון "החירות" (Oslobođenje) (בוסניה והרצגובינה)
- 1994 - טסלימה נאסרין (בנגלדש)
- 1995 - ליילה זאנה (טורקיה)
- 1996 - ויי ג'ינגשנג (הרפובליקה העממית של סין)
- 1997 - סלימה ע'זאלי (אלג'יריה)
- 1998 - איברהים רוגובה (קוסובו)
- 1999 - קסננה גוסמאו (מזרח טימור)
- 2000 - תנועת Basta Ya! (ספרד)
- 2001 - נורית פלד-אלחנן (ישראל), עיזאת עזוואי (הרשות הפלסטינית), דום זאקריאס קאמוונהו (אנגולה)
- 2002 - אוסוולדו פאיה (קובה)
- 2003 - קופי אנאן והאומות המאוחדות
- 2004 - התאחדות העיתונאים הבלארוסית
- 2005 - נשים בלבן (Damas de Blanco) (קובה), עיתונאים ללא גבולות, יואה איברהים (ניגריה)
- 2006 - אלכסנדר מילינקביץ' (בלארוס)
- 2007 - סלאח מחמוד אוסמאן (סודאן)
- 2008 - הו ג'יה (הרפובליקה העממית של סין)
- 2009 - אולג אורלוב, סרגיי קובלב ולודמילה אלכסיואון בשם ארגון ממוריאל (רוסיה)
- 2010 - גיירמו פריאנס הרננדס (קובה)
- 2011 - חמישה פעילים בגל המחאות בארצות ערב: מוחמד בועזיזי מתוניסיה, אסמה מפחוז ממצרים, אחמד אל צובייר מלוב, רזאן זיתונה ועלי פראזת מסוריה
- 2012 - ג'עפר פאנאהי ונסרין סוטודה (איראן)
- 2013 - מלאלה יוסופזאי (פקיסטן)
- 2014 - דניס מקווגי (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
- 2015 - ראיף בדאווי (ערב הסעודית)
- 2016 - נאדיה מוראד וללאמייה עאג'י בשאר (עיראק) - שתי נשים יזידות שנמלטו משבי המדינה האסלאמית[1]
- 2017 - האופוזיציה הדמוקרטית בוונצואלה, בראשות לאופולדו לופס
- 2018 - אולג סנסטוב (אוקראינה)
- 2019 - אילהאם טוהטי (הרפובליקה העממית של סין)
- 2020 - האופוזיציה הדמוקרטית בבלארוס (הוזכרו בין היתר סבטלנה טיכאנובסקאיה, סבטלנה אלכסייביץ', מריה קולסניקובה, אולגה קובלקובה, ורניקה טספלקנה)
- 2021 - אלכסיי נבלני (רוסיה)
- 2022 - העם אוקראיני על מאבקם בפלישה הרוסית
- 2023 - מהסא אמיני ותנועת "אישה, חיים, חופש" (איראן)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרס סחרוב לחופש המחשבה (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של פרס סחרוב לחופש המחשבה (באיטלקית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הוכרזו המועמדים הסופיים לזכייה בפרס סחרוב לחופש המחשבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באוגוסט 2016