פרשת תולדות

פרשת השבוע השישית בספר בראשית

פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'.

תולדות
פסוקים בראשית, כ"ה, י"ט - כ"ח, ט'
מספר פסוקים 106
מספר תיבות 1432
תוכן לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה, יצחק ומשפחתו בגרר, מריבת יצחק עם הפלשתים, יעקב זוכה בברכת
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים, אשכנזים ואיטלקים מלאכי, א', א' - ב', ז'
תימנים מלאכי, א', א' - ג', ד'

מקור שמה בפסוק הפותח אותה: ”וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט). והיא מוקדשת כולה לסיפורם של יצחק, מאבות העם העברי ורבקה מאמהות העם העברי ובניהם עֵשָׂו ויעקב. את פרשת תולדות קוראים בין התאריכים כ"ט בחשוון-ה' בכסלו.

תוכן הפרשה עריכה

הולדת יעקב ועשו ומכירת הבכורה עריכה

  ערך מורחב – מכירת הבכורה
 
עשו מוכר ליעקב את הבכורה בתמורה לנזיד עדשים, ציור של מתיאס שטום (1640)

לאחר עשרים שנות עקרות נכנסת רבקה להיריון. הבנים מתרוצצים בקרבה והיא הולכת לדרוש את ה'. התשובה שהיא מקבלת היא ”שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ” (פרק כ"ה, פסוק כ"ג). ואכן, נולדים לה שני בנים, עשו ויעקב. עשו הופך להיות צייד וזוכה לאהבתו של אביו בעקבות כך שהוא מביא מצידו לאביו, ויעקב 'יושב אוהלים' וזוכה לאהבתה של אמו.

באחד הימים בא עשו מן השדה ומוצא שיעקב מכין נזיד עדשים. הוא מבקש מיעקב לאכול מן הנזיד, ויעקב מבקש שימכור לו בתמורה את הבכורה. עשו מסכים, תוך שהוא מזלזל במופגן בבכורה, והמכירה מתבצעת.

לדעת אבן עזרא הכל נובע מכך שבביתו של יצחק שררה עניות מופלגת לעת זקנותו, ומאחר ויצחק היה תלוי בצידו של עשו לכן אהב אותו יותר, זו גם הסיבה שעשו זלזל בבכורה, דבר שמתבטא בעיקר בירושה שלא הייתה כאן, וכך גם זו הסיבה בהמשך הפרשה שלא היה ליעקב בגדים 'חמודים' משלו ולקח את של עשו, ולכן גם נשלח יעקב לחרן בלא כלום שהוא אומר וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (פרק כח פסוק כ). אך הרמב״ן חולק בחריפות על כך.

יצחק בגרר עריכה

  ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר

בארץ ישראל יש רעב, ויצחק רוצה לרדת למצרים. ה' מורה ליצחק להישאר בארץ ישראל, ומבטיח לו כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ. יצחק עובר לגור בגרר. רבקה כמעט ונלקחת ממנו לבית 'אחד העם' שיש מפרשים שהוא אבימלך, לאחר שיצחק טען שהיא אחותו. אולם אבימלך, שרואה את יצחק מצחק את רבקה, מבין שהיא אשתו, וגוער ביצחק.

גירוש יצחק מגרר וכריתת הברית עם אבימלך עריכה

  ערך מורחב – ברית יצחק ואבימלך

יצחק זוכה לרווחה כלכלית גדולה ומגורש מגרר. הוא חופר מחדש את בארות המים שנחפרו על ידי אברהם והפלשתים מילאו אותם בעפר, ייתכן שמתוך קנאה ביצחק. רועי גרר נכנסים במריבה עמו על הבעלות על שתי הבארות הראשונות שנקראות בעקבות כך עשק ושטנה. לאחר שעבדי יצחק חפרו כבר את הבאר השלישית, רחובות, הניחו להם רועי גרר. לאחר מכן עולה יצחק לבאר שבע, עבדיו חופרים באר נוספת ויצחק קורא לו 'שבעה' על שם העיר באר שבע. שם ה'מתגלה אליו, מברך אותו ויצחק בונה מזבח וקורא בשם ה'. בסופו של דבר אבימלך מגיע בעצמו במשלחת כבוד אל יצחק ומבקש לכרות עמו ברית, ברית יצחק ואבימלך, יצחק עושה להם משתה, נשבעים איש לאחיו, ונפרדים לשלום.

 
יצחק מברך את יעקב, ציור של חוסה דה ריברה (1637)

נישואי עשו עריכה

עשו לוקח לו שתי נשים, את 'יהודית בת בארי החיתי' ואת 'בשמת בת אילון החיתי', נשים אלו היו למורת רוח ליצחק ולרבקה, בשל כך, בסוף הפרשה הוא נושא בנוסף על אלה גם את בת דודו 'מחלת בת ישמעאל' בן אברהם אחות נביות.

ברכתו של יצחק עריכה

  ערך מורחב – גנבת הברכות

יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו - עשו - לפני מותו. עשו הוא הבן הבכור ויצחק לא מודע למכירת הבכורה מעשו ליעקב. ושולח אותו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים כאשר אהב, רבקה שומעת את הדברים ומורה ליעקב לקחת שני גדיי עיזים טובים, להכין מהם מטעמים, לבוא אל יצחק, ולהציג את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק, אף על פי שהוא תמה כיצד ”הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו”.

עשו חוזר מהציד והכנת המטעמים, וכאשר הוא מגלה שיעקב קיבל את ברכתו הוא מבקש מיצחק ברכה. יצחק קובע שהברכה העיקרית תישאר אצל יעקב ואומר 'גם ברוך יהיה', ובעקבות בכיו של עשו הוא מברך אותו.

עשו הוא מתכנן להרוג את יעקב אחרי מות אביהם. מזימתו נודעת לרבקה ובעקבות זאת היא משכנעת את יצחק שיש לשלוח אותו לחרן על מנת שיישא לו אשה ראויה, בניגוד לנשותיו של עשו. יצחק נענה לדבריה, ויעקב יוצא בברכת שניהם לבית לבן אחיה בחרן, כדי שיישא לו לאשה אחת מבנותיו.

תאריכי הקריאה עריכה

השבת בה קוראים את פרשת תולדות יכולה לחול בחמישה תאריכים שונים:

הפטרה עריכה

ההפטרה היא בספר מלאכי שבתרי עשר, מתחילתו ועד פרק ב', פסוק ז' (התימנים ממשיכים עד פרק ג', פסוק ד'). מלאכי עוסק בין השאר ביחסי יעקב ועשו, ואת העדפת ה' את יעקב ויוצאי חלציו על פני עשו: ”הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר” (ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ב'ג').

בנוסח רומניא הפטירו בספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ג עד פרק ס"ו, פסוק י"ח.

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-31.9% מהשנים) פרשת תולדות נקראת בערב ראש חודש כסלו ונוהגים לקרוא בה את הפטרת "מחר חודש" במקום ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים עריכה

הטקסט:

פרשנות: