פתחיה מרגנסבורג
פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו. הוא ערך מסע מגרמניה לבבל ולארץ ישראל וביקר בכל הקהילות היהודיות בדרך. פתחיה היה אחיו של רבי יצחק הלבן, מבעלי התוספות.
| לידה |
המאה ה־12 פראג, ממלכת בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
1225 |
| תקופת הפעילות |
1175–1190 (כ־15 שנים) |
  | |
קורות חיים עריכה
בשנת 1175 לערך[1] החליט פתחיה לצאת למסע לארץ ישראל ובבל. הסיבות שהניעוהו לנסוע אינן ידועות בבירור, אך ככל הנראה רצונו היה להשתטח על המקומות הקדושים. הוא יצא קודם כל לפולין וביקר אחר-כך ברוס של קייב, קרים, ממלכת הכוזרים, גאורגיה, ארמניה, כורדיסטן, בבל, סוריה וארץ ישראל.
בבבל התרשם מאוד מצורת הלימוד בישיבות בבל וממעמדן הנכבד של הקהילות, שבראשן המשיכו לעמוד ממשיכי הגאונים. פתחיה אף זכה להמלצה מממשיכי גאוני בבל, שבכל אשר ילך היהודים המקומיים יראו לו את קברי הצדיקים. כשהגיע לארץ ישראל גילה מצב שונה מאוד מהקהילה בבבל. בארץ ישראל נותרו יהודים מעטים אחרי מסעי הצלב, ואפילו בירושלים, אליה הגיע לפני שנת 1187, גילה רק יהודי אחד, צבע במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מהצלבנים, שהשתמשו בשירותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, הוא מונה גם את חברון, עכו וטבריה. מידע רב אפשר למצוא בסיפוריו גם לגבי קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבהם המחבר מתמקד. חלק מתיאוריו בנושא זה שימשו חוקרים בדורות מאוחרים יותר לגילויים מחדש של קברי צדיקים. משום מה, ספרו של פתחיה לא מזכיר את חזרתו לגרמניה אחרי ביקורו ביוון. ככל הנראה התיאור אבד, או שפתחיה לא ייחס לו חשיבות. ככל הנראה חזר פתחיה למולדתו לא יאוחר משנת 1217, שנת פטירתו של רבי יהודה החסיד, שכתב חלק מספרו של פתחיה.
בכמה ערים בארץ קרויים רחובות על שמו.
תיאור המסע עריכה
בספרו של פתחיה מוזכרים בהרחבה רק מסעותיו בארץ ישראל, בבל וסוריה. ככל הנראה לא הוא כתב את ספרו, אלא יהודה בן שמואל החסיד, לפי תיאור מסעותיו, ומשערים כי גם אחרים ערכוהו. לדעת יהושע פראוור, תיאור המסע של פתחיה עבר לפחות שתיים וכנראה שלוש עריכות שונות לפני שקיבל את צורתו הידועה כיום.[2]
ההוצאה הראשונה של ספרו בדפוס ראתה אור בשנת 1595 בפראג, בשם "סיבוב". הספר יצא ב-24 מהדורות מאז ותורגם לכל השפות העיקריות של אירופה.
לדעת פראוור, תיאור המסע היה אחד מהחיבורים הגאו-היסטוריים החשובים ביותר בזמנו. לדבריו, תיאור-מסע דומה בהיקפו נכתב באירופה רק כעבור כמה מאות שנים.[2] תיאוריו, סיפוריו וציוניו משמשים עד היום מקור אמין וחשוב לחקר חיי היהודים במזרח בעת ההיא. בארץ ישראל משמש ספרו כבסיס לחקר ידיעת-הארץ בתקופתו. עדותו על המקומות הקדושים ועל ערים בארץ משמשת חוקרים בתחומי ידיעת הארץ השונים.
קישורים חיצוניים עריכה
פתחיה מרעגנשפורג, סבוב הרב רבי פתחיה מרעגנשפורג, לונדון 1856, באתר "דעת"- פתחיה מרגנשבורג, סבוב רבי פתחיה, אלעזר הלוי גרינהוט, ירושלים תרס"ה-1905, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "פתחיה מרגנסבורג", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1214, באתר היברובוקס
- מסעות ר' פתחיה מרגנשבורג בסוריה ובארץ-ישראל, בתוך מסעות ארץ ישראל, תל אביב: אברהם יערי, תש"ו-1946, עמ' 48–55, באתר Hebrew Books
- יהושע פראוור, תיאורי מסע עבריים בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית. א. המאה הי"ב, קתדרה 40, תמוז תשמ"ו יולי 1986
פתחיה בן יעקב מרגנשבורג, דף שער בספרייה הלאומית
