צ'ארלי בממלכת השוקולד (סרט)

סרט משנת 2005

צ'ארלי בממלכת השוקולדאנגלית: Charlie and the Chocolate Factory) הוא סרט קולנוע משנת 2005 שמבוסס על ספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה" מאת רואלד דאל, שיצא לאור בשנת 1964. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר. במאי הסרט הוא טים ברטון, ג'וני דפ בתפקיד וילי וונקה ופרדי היימור בתפקיד צ'ארלי באקט. סרט הקולנוע הראשון שהתבסס על הספר הופק בשנת 1971 ונקרא וילי וונקה ומפעל השוקולד, בו ג'ין ויילדר ופיטר אוסטרום בתפקידי הדמויות הראשיות שלעיל.

צ'ארלי בממלכת השוקולד
Charlie and the Chocolate Factory
מבוסס על צ'ארלי והשוקולדה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טים ברטון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ריצ'רד ד. זאנוק, בראד גריי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ספר:
רואלד דאל
תסריט:
ג'ון אוגוסט
עריכה כריס לבנזון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'וני דפ
פרדי היימור
דייוויד קל
הלנה בונהם קרטר
נח טיילור
מיסי פייל
ג'יימס פוקס
דיפ רוי
כריסטופר לי
אנה-סופיה רוב
ג'וליה וינטר
ג'ורדן פריי
פיליפ ויגראץ
בלייר דנלאפ
ליז סמית
איילין אסל
דייוויד מוריס
מוזיקה דני אלפמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פיליפ רוסלו
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר, אולפני פיינווד, Village Roadshow Pictures, Plan B Entertainment, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 ביולי 2005
משך הקרנה 115 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט לכל המשפחה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט קומדיה שחורה, סרט פנטזיה, סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 150,000,000‏$
הכנסות 474,968,763‏$
הכנסות באתר מוג'ו charliechocolate
פרסים מועמד לפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסרט מתחיל במפעל שוקולד, בו מיוצרים כמויות עצומות של מוצרי שוקולד. נראית יד חובשת כפפה (ידו של וילי וונקה) המניחה כרטיסים מוזהבים על חמש חפיסות שוקולד שונות. הן נשלחות לדרכן, כשהן עטופות ומעורבבות בין חטיפי שוקולד אחרים ונשלחות לרחבי העולם.

לאחר מכן רואים את אביו של צ'רלי באקט נכנס אל תוך בית משפחתו, בקתה רעועה וקטנה. כשצ'רלי מראה את יצירתו, מפעל השוקולד של וילי וונקה מפקקי משחות שיניים, סבא ג'ו מספר לצ'רלי שהוא עבד במפעל בעבר, אך וילי וונקה סגר את המפעל ופיטר את כל העובדים בגלל גנבות מתכוניו הסודיים והייחודיים שלו.

באותו לילה תולים מודעות בכל העולם מאת וילי וונקה, שמכריז שהוא הניח חמישה כרטיסי זהב בחמש חפיסות שוקולד וונקה. מוצאי הכרטיסים האלו יזכו בסיור מלא במפעל, מלווים בהורה אחד, ובאספקה נצחית של שוקולד. בנוסף לכל זה, אחד מחמשת מוצאי הכרטיסים יקבל פרס מיוחד בסוף הסיור. כתבים ברשתות טלוויזיה ברחבי העולם מגלים מי הילדים שמצאו את ארבעת הכרטיסים הראשונים, כולם מאופיינים כילדים חסרי-מוסר, אנוכיים ומפונקים הבאים ממשפחות עשירות. הגידול במכירות השוקולד גורם לעלייה בחורי השיניים, מה שמגדיל את מכירת משחות השיניים. עם הרווחים הרבים, מפעל משחות השיניים מחליט להפוך למודרני יותר, וקונה מכונה חדישה שתופסת את מקומו של מר באקט במפעל, והוא מפוטר.

לרגל יום הולדתו של צ'רלי הוא מקבל חפיסת שוקולד, אך הוא מתאכזב כשבחפיסה לא מתגלה כרטיס זהב. סבא ג'ו נותן לצ'רלי קצת כסף כדי שיקנה לעצמו עוד חפיסת שוקולד אחת, אך גם בזו לא נמצא כרטיס זהב. ביום למחרת, צ'רלי שומע שכרטיס הזהב החמישי נמצא ברוסיה. הוא מוצא שטר של 10 ליש"ט בשלג ורץ לקנות חפיסת שוקולד נוספת. בזמן שצ'רלי מגיע לחנות הוא שומע שכרטיס הזהב שנמצא ברוסיה מזויף. כרטיס הזהב האחרון מתגלה בחפיסת השוקולד של צ'רלי. תחילה הוא רוצה למכור את הכרטיס כדי שיהיה כסף למשפחתו, אך סבו משכנע אותו לצאת לסיור: "יש הרבה כסף בעולם. הם מדפיסים עוד, כל יום. אבל הכרטיס הזה, יש רק חמישה כמוהו בכל העולם, ולא יהיו עוד כמותו. רק טיפש יוותר על כרטיס כזה בשביל משהו מצוי כמו כסף".

למחרת בבוקר, צ'רלי וסבו ושאר הילדים עם אחד מהוריהם מגיעים לסיור, מלווים על ידי וילי וונקה. בזמן הסיור, בזה אחר זה ארבעת הילדים מפותים על ידי משהו שקשור לאישיותם הפגומה, שגורם להם להיקלע לתאונות משונות שמסבכות אותם במצבים לא נעימים ומדאיגות את מלוויהם, אך בכל המקרים נדמה שמר וונקה אדיש למתרחש, מה שמעיד על אפשרות שהוא תכנן את "התאונות":

  1. אוגוסטוס שלוק, ילד שמן וזללן, שותה מנהר השוקולד בניגוד לאזהרותיו של מר וונקה ונופל פנימה. הוא נשאב אל תוך צינור ענקי שמעביר את השוקולד מן הנהר אל חדר הפאדג'.
  2. ויולט בורגארד, לועסת מסטיקים תחרותית. לועסת מסטיק ניסיוני בטעם פשטידת אוכמניות, אך הפגמים של המסטיק הופכים אותה לאוכמנייה ענקית. היא נלקחת לחדר הסחיטות כדי לסחוט ממנה את כל המיץ.
  3. ורוקה סולט המפונקת מנסה לגנוב סנאי בחדר האגוזים, הסנאים תופסים אותה, בודקים, קובעים שהיא "אגוז פגום" וזורקים אותה אל תוך פיר האשפה.
  4. מייק טיווי, ילד עם אובססיה לתוכניות טלוויזיה ולמשחקי וידאו, משגר את עצמו בעזרת גלי הטלוויזיה של וילי וונקה שמכווצים אותו לגודל מיניאטורי. הוא נלקח אל מותח הטופי כדי להימתח חזרה לגודלו הנורמלי.

כל תאונה מלווה בשיר עם מוסר השכל אותו שרים עובדיו הקטנים והחרוצים של מר וונקה, בני האומפה-לומפה. לקראת סוף היום כל אחד מן הילדים עוזב את המפעל, כשהם במצב אליו הכניסה אותם התנהגותם: אוגוסטוס מכוסה בשוקולד, ויולט כחולה מכף רגל ועד ראש וגמישה מאוד, ורוקה ואביה מכוסים באשפה ומייק מתנשא לגובה שלושה מטרים לפחות וגופו דק כנייר.

בזמן הסיור וילי וונקה חווה מספר פעמים פלאשבק על ילדותו. הם מגלים את ילדותו של וילי ועל יחסיו המתוחים עם אביו רופא השיניים, ד"ר וילבור וונקה. אביו של וונקה אסר עליו בילדותו לאכול שוקולדים וממתקים אחרים בגלל החשש לנזק בשיניו. כשווילי הצליח לטעום לראשונה חתיכת שוקולד בלי ידיעת אביו, הוא נהיה אובססיבי בכל הקשור לשוקולד. הוא חלם שיום אחד יהיה שוקולטייר. למרות הפצרותיו של אביו, וונקה ברח מן הבית כדי להגשים את חלומו.

לאחר עזיבתו של מייק, וונקה שם לב שצ'רלי הוא האחרון שנשאר. הוא חושף את רצונו להעביר את מפעל השוקולד שלו לצ'רלי, כיוון שהוא הילד היחיד בקבוצה שלא "התקלקל". המכשול היחיד היה שצ'רלי חייב לנטוש את משפחתו בשביל לקבל את המפעל. לפי דעתו של וונקה, בני משפחה רק אומרים לך מה לעשות, אך בעל מפעל שוקולד צריך חופש יצירתי חסר גבולות. בני משפחתו של צ'רלי חשובים לו יותר משוקולד, לכן צ'רלי מסרב ומדהים את וונקה.

הימים חולפים, ומצבה של משפחת באקט מעולם לא היה טוב יותר. וונקה פוגש את צ'רלי כשצ'רלי מצחצח את נעליו, ובניסיון להבין את אהבתו של צ'רלי למשפחתו, צ'ארלי מתבקש להצטרף אל וונקה כשהוא הולך להתעמת עם אביו. וונקה משלים עם אביו. וונקה וצ'ארלי מתחילים לעבוד יחד בתור יוצרי ממתקים, ומשפחתו של צ'ארלי עוברת לגור בחדר השוקולד שבמפעל. צ'רלי זכה במפעל שוקולד משל עצמו, ומר וונקה זכה במשפחה.

הבדלים בין הסרט לספר עריכה

  • בסרט מסופר שמפעל משחות השיניים שבו עבד אביו של צ'רלי פיטר אותו כיוון שאנשים רבים יותר נזקקו למשחת שיניים (בעקבות הממתקים של וילי וונקה) והמפעל הרשה לעצמו לקנות רובוט שיעשה את העבודה במקומו, אך בפרק העשירי בספר כתוב שהמפעל פשט את הרגל ונאלץ לסגור את שעריו.
  • בסרט מובאים פרטים על עברו של וילי וונקה בעוד שבספר כלל לא מתואר זאת.
  • בסרט מסופר כיצד מייק טיווי הצליח למצוא את כרטיס הזהב, עובדה שאיננה נמצאת בספר.
  • בסרט נעשתה קבלת פנים חגיגית למבקרים כמחזמר בעוד שבספר וילי וונקה בעצמו קיבל את המבקרים.
  • בסרט בני האומפה לומפה נראים כאותו אדם, ואילו בספר בני האופמה לומפה שונים אחד מהשני.
  • בסוף הסרט צ'רלי מסרב לקחת את המפעל משום שרצה להיות עם משפחתו, למרות רצונו של וילי וונקה. בספר וונקה מזמין את כל המשפחה לבוא איתם.
  • בסוף הסרט וילי וונקה פוגש את אביו אך בספר קטע זה לא מוזכר.

הפקה עריכה

לדבריהם של המעורבים בהכנת הסרט, החזון העיקרי מאחורי הסרט היה שהוא יהיה יותר מודרני ודומה לספר המקורי של רואלד דאל משנת 1964, ולא עיבוד של הסרט המוזיקלי משנת 1971.

הסרט הוא נושא לוויכוח על איזו גרסה של הסרט היא "אמינה יותר". הסרט דומה יותר לספר המקורי, כי בשניהם ניתן למצוא הבדלים בעלילת המפתח, בתפאורה ובדמויות.

צוות ההפקה, בראד גריי וריצ'רד ד. זאנוק היו נחושים בבחירת הבמאי טים ברטון, כי הוא הבחירה האידיאלית לסרט. מרטין סקורסזה ופרנק אוז היו שניהם מועמדים לתפקיד הבמאי. אחרי הסכמה לביים את הסרט, ברטון שכר את התסריטאי של הסרט סיפורי דגים, ג'ון אוגוסט, הוא קרא את הספר כילד, אך מעולם לא ראה את הסרט משנת 1971. ברטון המליץ שהוא יסיים את הטיוטה הראשונה של התסריט לסרט לפני שהוא צופה בו.

פליסיטי דאל בחרה אילו שחקנים יועמדו לתפקיד. היא בחרה את העשרה האחרונים, ולבסוף את השלושה האחרונים. עם השיקולים, היא בחרה את השחקנים לפי הדרך שבה הרגישה שתפסו את הקסם של ספרו של רואלד דאל במשחקם, ואת השלושה האחרונים היא בחרה לפי ההרגשה שהם התחברו להומור שבספר, וגם אל הקסם וההומור של ספייק מיליגאן (שרואלד דאל שישחק בתפקיד וילי וונקה בסרט המוזיקלי ב-1971). היא קיבלה את הזכות לבחור מי האחד מבין השלושה שיקבל את התפקיד, אך היא הרגישה שאחרי הכול, זהו תפקידו של הבמאי לעשות את ההחלטה הסופית. כשהצטרף ברטון לפרויקט הוא בחר מיד בחברו ג'וני דפ, אשר כיכב בסרטיו של ברטון בעבר. ברטון בחר בדפ להיכנס לנעליו של וילי וונקה. דפ הסכים, ואף שכנע את ברטון לשכור את פרדי היימור הצעיר, שכיכב לצד דפ בסרט למצוא את ארץ לעולם לא, לתפקיד צ'ארלי באקט, ואת ג'ורדן פריי לתפקיד של מייק טיווי. טים ברטון ציין בכמה ראיונות שאם הוא לא היה בוחר בדפ לתפקיד וילי וונקה, התפקיד היה כנראה הולך לג'ים קארי או לאדם סנדלר. הסרט כולו צולם באולפני פיינווד, קרוב ללונדון, אותם אולפנים בהם צולמו רוב סרטי ג'יימס בונד. הצילומים החלו ב-15 ביוני 2004. ברטון העדיף להימנע משימוש בגרפיקה ממוחשבת, ובמקום נבנו תפאורות בגודל מקורי על ידי מעצב ההפקה, אלכס מקדאול.

בנוסף למפיקים בארד גריי וריצ'רד ד. זאנוק גם ג’ניפר אניסטון הייתה שותפה להפקה.

הדמויות עריכה

  • צ'רלי באקט (פרדי היימור): ילד עני שחי עם הוריו ועם שני הסבים ושתי הסבות שלו בבקתה רעועה וקטנה בעיר הגדולה. צ'רלי אוהב את השוקולד של וילי וונקה, אך משפחתו לא יכולה לקנות שוקולד אלא חפיסה אחת בשנה, ביום הולדתו של צ'רלי. הוא לא מתלונן על הקשיים בחייו, והוא ילד עם לב טוב. הוא מוצא שטר ברחוב ורוכש חפיסת שוקולד שבתוכה נמצא כרטיס הזהב האחרון. למרות זאת, הוא רוצה למכור את הכרטיס כדי שלמשפחתו יהיה יותר כסף, מה שמראה שצ'רלי לא אנוכי. סבו ג'ורג' משכנע אותו ללכת, העלילה נמשכת ולבסוף צ'רלי נעשה ליורש של מפעל השוקולד.
  • וילי וונקה (ג'וני דפ): יצרן הממתקים יוצא מן הכלל מאז ומתמיד. סגר את מפעלו, פיטר את כל עובדיו והחליף אותם בילידים מארץ הלומפה, משום שהוא פוחד מחוסר נאמנות בעובדיו באשמת ריגול תעשייתי לחברות מתחרות. פעם אחת הוא בנה בהודו ארמון שעשוי כולו משוקולד אך בצורה טראגית נמס תוך ימים אחדים. הוא שלח חמישה כרטיסי זהב והרשה לחמישה ילדים להתארח במפעל שלו כדי למצוא יורש. אך עקב ילדותו הקשה ועקב היותו בודד במפעל מאז שנסגר, רכש תכונות חברתיות מוזרות ביותר. אביו, למרבה ההפתעה, הוא רופא שיניים.
  • מייק טיווי (ג'ורדן פריי): ילד עם אובססיה לטלוויזיה ומשחקי וידאו, דורש להיות האדם הראשון שיישלח בטלפורט דרך גלי טלוויזיה, מה שגורם לו להתכווץ לגודל מיניאטורי, ונמתח יותר מדי במתקן מותח הטופי. מצא את כרטיס הזהב על ידי פריצה למחשב המרכזי של מפעל וונקה, וכך קנה רק חפיסת שוקולד אחת (אבא שלו אומר בראיון שהוא ילד מאוד חכם, ושהוא לומד בתיכון). הוא לא אוהב שוקולד. יש לו עצבים חמים מזה שהוא משחק בכל כך הרבה משחקי מחשב, הוא מרגיש שהוא עליון על הכול, חוץ מהוריו.
  • ויולט בורגארד (אנה סופיה רוב): ילדה שלועסת מסטיק באופן קבוע. גרה באטלנטה, ג'ורג'יה. מאוד תחרותית, בגלל אמה סקרלט שגם היא תחרותית מאוד. חוץ מלעיסת מסטיקים, היא גם עוסקת באמנויות לחימה, והיא מרואיינת לטלוויזיה כשהיא לובשת חליפת אימונים עם חגורה כחולה. היא לועסת חתיכת מסטיק מהמפעל של וילי וונקה. המסטיק הופך אותה לאוכמנייה ענקית, והיא נשלחת לחדר הסחיטה כדי שיסחטו את המיץ ממנה. היא לוקחת חלק בתחרות משום שאמה רוצה שהיא תנצח בכל. שלא כמו שאר הילדים, היא מרוצה מעצמה כשהיא עוזבת את המפעל, למרות אכזבת אמה שיש לה ילדה כחולה, מפני שהפכה גמישה ותזכה בכל הפרסים בהתעמלות.
  • ורוקה סולט (ג'וליה וינטר): ילדה מפונקת מבריטניה, מתעקשת שאביה חייב להשיג לה את הכרטיס המוזהב, אביה העשיר הופך את מפעל הפיצוחים שלו למקום שבו העובדות שלו פותחות חפיסות שוקולד כדי למצוא את הכרטיס, והכרטיס נמצא. במהלך הביקור במפעל מנסה לגנוב סנאי מאולף, לאחר שוונקה מסרב למכור לאביה סנאי בשבילה. כשהיא מנסה לקחת סנאי היא נתפסת על ידי הסנאים. הם קובעים שהיא "אגוז פגום" וזורקים אותה לפיר האשפה. לקראת סוף הסרט, בפעם הראשונה דוחה אביה בקשה שלה כשהיא מבקשת מעלית שקופה מעופפת.
  • אוגוסטוס שלוק (פיליפ ויגראץ): ילד גרמני זללן, הנופל אל תוך נהר השוקולד בחדר השוקולד. הוא נשאב על ידי צינור, נתקע בו, אך הלחץ דוחף אותו במעלה הצינור, הישר לחדר הפאדג'. הוא מצא את כרטיס הזהב במקרה (ובטעות לעס חלק מהפינה של הכרטיס). לפי אימו "הוא אוכל כל כך הרבה ממתקים עד שזה היה בלתי אפשרי שהוא לא ימצא את הכרטיס."
  • בני האומפה-לומפה (דיפ רוי): העובדים הקטנטנים במפעל של וילי וונקה, הם הגיעו מארץ הלומפה. אנשי האומפה-לומפה ניזונו בארצם ממחית מרבי רגליים ענקים, ולא היו יכולים לעבוד קשה מדי בשביל לשמור על קיום הזן שלהם. החיים בארץ הלומפה היו נוראיים לפני שהגיע לשם וילי וונקה.

הצלחה קולנועית עריכה

הסרט יצא בארצות הברית ובקנדה ב-15 ביולי 2005. בסוף השבוע הראשון להקרנתו הסרט גרף 55.4 מיליון דולר בקופות בצפון אמריקה, וקיבל תגובות חיוביות. עד לספטמבר 2005, הסרט גרף 400 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט יצא ב-DVD ב-8 בנובמבר 2005. חלק מהמבקרים התלוננו שהתנהגותו של דפ כווילי וונקה דומה להתנהגותו של מייקל ג'קסון, והסיפור על ילדותו הקשה לא תואם את הסיפור המקורי של דאל. משפחתו של דאל הביעה את תמיכתה בסרט ואישרה גם את סיפור הרקע על ילדותו של וונקה.

מוזיקה עריכה

המוזיקה המקורית של הסרט נכתבה ובוצעה על ידי דני אלפמן. הבמאי טים ברטון ודני אלפמן שיתפו פעולה בעבר בסרטים. מילות שירי האומפה-לומפה נלקחו כמו שהן מהספר המקורי. אלפמן הוא ששר את כל השירים. המנגינה של הכותרות הראשיות מרשימה מפני שנעשה שימוש בעיבוד סינתיסייזר.

כל אחד משירי האומפה-לומפה בסרט מושפע מז'אנר מוזיקלי אחר, ותגובתו של וונקה בסוף השיר תואמת את הז'אנר:

  • אוגוסטוס שלוק- בוליוודי/ברודוויי
  • ויולט בורגארד- דיסקו/היפ הופ
  • ורוקה סולט- בלדות רומנטיות המאפיינות את שנות *ה60/פסיכדליה
  • מייק טיוי- רוק

ביקורת עריכה

ג'ין ויילדר, ששיחק את וילי וונקה בסרט המקורי משנת 1971, התנגד בתחילה לגרסה החדשה, באומרו: "זה הכול בשביל הכסף. זה בסך הכול כמה אנשים שיושבים וחושבים 'איך אנחנו יכולים לעשות יותר כסף?' איזו עוד סיבה יש לחדש את וילי וונקה?", ג'וני דפ הגיב: "אנחנו לא עשינו מחדש את וילי וונקה, אנחנו חידשנו את צ'ארלי 'בממלכת השוקולד' אשר מבוסס על אותו ספר שהם ביססו את הסרט שלהם עליו. לצאת בהצהרה שהם רוצים לעשות את הסרט רק בשביל הכסף זו הצהרה מאוד מוזרה כשהיא באה מאדם שנמצא בעסקי הקולנוע זמן רב כמוהו. כל סרט נוצר משום שמישהו במקום כלשהו רצה החזר על הכסף שהוציא". מאז יציאת הסרט לאקרנים, ויילדר תמך בדפ: "אם אני הייתי המלהק של הסרט, הייתי לוקח את ג'וני דפ לתפקיד של וילי וונקה כיוון שאני חושב שהוא נהדר, מסתורי תמיד וקסום."

מספר מבקרי סרטים, כולל מבקר אחד מהניו יורק טיימס, ביקרו את ברטון על סיפור הרקע הפרוידיאני של וונקה, בתור דבר מיותר שלא דומה לסיפור המקורי של דאל.

הרבה ביקרו את ברטון וג'ון אוגוסט על כך שעשו את דמותו של וילי וונקה בסרט רחוקה מאוד מהדמות המקורית. לדוגמה, לעומת וונקה בסרט, הדמות בספר וונקה לא שנא להיות בחברת ילדים ולא היה מאותגר חברתית. מקרה כזה ניתן לראות בסצנה שבה וילי וונקה מקבל את האורחים:

  • בספר, וונקה מאוד חברותי ומתרגש בצורה בלתי רגילה.
  • בסרט, וונקה כמעט ולא יכול לברך אותם בלי להסתכל בכרטיסיות שהכין מראש.

ברטון השיב כי "חיים במפעל עם אנשי אומפה-לומפה יגרמו לכל אדם להפוך להיות קצת מוזר".

מספר מבקרים העירו על הופעתו הדומה להפליא של דפ בסרט לזמר הפופ מייקל ג'קסון. בדומה לג'קסון, לדפ בתפקיד וונקה היה צבע עור חיוור, טון דיבור רך, בעל אישיות ילדותית למדי, וילדות מתוסבכת. דפ הכחיש כל דמיון לג'קסון. ברטון הגיב כי "מייקל ג'קסון אוהב ילדים, וילי וונקה לא סובל אותם. בשבילי זה הבדל גדול מאוד באישיות".

היו גם ביקורות על גזענות, קולוניאליזם, עבדות וקבוצות סטריאוטיפים בדומה לאלה שנתקבלו כשיצא הספר המקורי בשנת 1964, באשר אנשי האומפה-לומפה תוארו כפיגמים בעלי עור כהה שהובאו מהג'ונגל האפריקאי.[1][2]

שחקנים עריכה

שחקנ/ית מדבב/ת בעברית דמות
ג'וני דפ דרור קרן וילי וונקה
פרדי היימור גל שמי צ'ארלי באקט
דייוויד קלי אלברט כהן סבא ג'ו
הלנה בונהם-קרטר מרת באקט
נוח טיילור מולי שולמן מר באקט
מיסי פייל עדי קוזלובסקי מרת בורגארד
ג'יימס פוקס אלי גורנשטיין מר סולט
דיפ רוי עידו מוסרי בני האומפה-לומפה
כריסטופר לי גדעון שמר וילבור וונקה רופא-השיניים
אדם גודלי מר טיווי
פרנציסקה טרגנר הדר שחף-מעיין מרת גלופ
אנה-סופיה רוב משי קלינשטיין ויולט בורגארד
ג'וליה וינטר לני כהן ורוקה סולט
ג'ורדן פריי תמיר גינזבורג מייק טיווי
פיליפ ויגראץ אוגוסטוס שלוק

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה