צ'ארלס סלומון
צ'ארלס אברהרד סלומון (באנגלית: Charles Eberhard Salomon, 24 ביוני 1824 – 9 בינואר 1881) היה גנרל יהודי-אמריקאי[1] בצבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית. מראשוני הגנרלים היהודים בצבא ארצות הברית. אחד מארבעת האחים היהודים סלומון, אשר שניים מהם היו גנרלים בצבא הצפון (צ'ארלס ופרדריק סלומון) והשלישי מושל מדינת ויסקונסין (אדוארד סלומון) (הרביעי היה סמל הרמן סלומון). גם בן דודם, אדוארד זליג סלומון היה גנרל בצבא הצפון, בנוסף להיותו מושל טריטוריית וושינגטון.
 | |
| קולונל (לימים גנרל) צ'ארלס סלומון - 1862 בערך | |
| לידה |
24 ביוני 1824 סטרובק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1881 (בגיל 56) סולט לייק סיטי, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| דרגה |
קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים האמריקנית | |
  | |
קורות חיים עריכה
ארבעת האחים סלומון (ועוד שתי אחיות) נולדו בפרוסיה, בעיירה סטרובק (Stroebeck), שליד הלברשטאדט, כיום במדינת סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה. ההורים היו זוג יהודי גרמני, כריסטוף סלומון (1786–1872) ודורותיאה לבית קלסמן (1793–1871). האב, כריסטוף סלומון היה סרג'נט מייג'ור בצבא פרוסיה, שאולץ להילחם לצד נפוליאון. השתתף בפלישה הצרפתית לרוסיה ובנסיגה ממוסקבה, ואף נפצע בקרב ווטרלו. קיבל שלוש מדליות אומץ שונות, לרבות צלב הברזל של הצבא הפרוסי.[2] צ'ארלס סלומון היה בנו הבכור.
סלומון שירת בצבא הפרוסי, כמו אביו לפניו וכמו אחיו הצעיר פרדריק. הוא רכש במסגרת הצבאית מקצוע, כמהנדס והגיע לדרגת קצונה[3]. ב-1848 פרצו מהפכות "אביב העמים" בכל רחבי אירופה וגם בגרמניה. שניים מאחיו, פרדריק ואדוארד השתתפו במרד הפועלים והסטודנטים בברלין, ופרדריק ברח מגרמניה לארצות הברית עם דיכוי "אביב העמים" בסוף 1848. אדוארד וצ'ארלס סלומון עצמו הצטרפו אל פרדריק בהגירה לארצות הברית ב-1849, הראשון עם סיום לימודיו באוניברסיטת ברלין והאחרון עם שחרורו מהצבא. כל השלושה התיישבו בעיר מניטוואק בוויסקונסין וב-1855 הביאו אליהם לשם גם את הוריהם ואת כל יתרת המשפחה.
סלומון עבד בכל התקופה שעד לפרוץ מלחמת האזרחים, כמודד ורשם קרקעות (County Surveyer), בעיר סנט לואיס, מיזורי, ממש כמו שעשה אחיו הצעיר פרדריק, שהיה אף הוא מהנדס במקצועו ושימש בתפקיד דומה בוויסקונסין.
סלומון נישא לאלוינה (לבית פיצמן) (1823–1879), אף היא כמוהו מהגרת מגרמניה, והיו להם שלוש בנות (בן ובת נוספים נפטרו בילדותם).
מלחמת האזרחים האמריקאית עריכה
במאי 1861, כמעט מיד עם פרוץ מלחמת האזרחים התנדבו שלושת האחים סלומון לצבא הצפון. צ'ארלס ופרדריק מונו לקצינים בדרגת קפטן ברגימנט (חטיבה בערך) החמישי של מתנדבי מיזורי ואילו הרמן התנדב כמהנדס לרגימנט הראשון של מתנדבי מיזורי והיה היחיד שנשאר עד סוף המלחמה חייל שאינו קצין. סיים כסמל בלבד. האח הרביעי, אדוארד, היה אותה עת בעיצומו של המרוץ לסגנות המושל בוויסקונסין ולכן לא יכול היה להתגייס.
כשבועיים לאחר הגיוס, ב-18 במאי 1861 בחרו מתנדבי הרגימנט החמישי את צ'ארלס סלומון כמפקדם והוא קיבל, גם פורמלית, דרגת קולונל. הוא פיקד על הרגימנט החמישי בקרבות הראשונים של מלחמת האזרחים האמריקאית בזירה המערבית באזור מיזורי. הרגימנט שלו, שטרם התגבש סופית וטרם מילא את שורותיו ספג כחלק מהכוח הצפוני, שתי מפלות קשות, הן בקרב קרתגו, מיזורי הראשון, ביולי והן בקרב וילסונס קריק (המכונה "קרב בול ראן של המערב") ב-10 באוגוסט. באותו קרב אחרון, האח הצעיר פרדריק הצליח מאוד באופן אישי, להבדיל מכשלונה של היחידה כולה. הוא הוזמן לפיכך על ידי מושל ויסקונסין להקים את הרגימנט התשיעי של ויסקונסין. סלומון הבכור סיים כעבור כשבועיים, ב-26 באוגוסט 1861 את תקופת ההתנדבות המקובלת אז ויצא לחופשת פרישה - מנוחה בת כחודש והרגימנט שלו, כולו, פוזר.
הרגימנט התשיעי של ויסקונסין עריכה
ב-26 בספטמבר 1861, לאחר חודש של חופשה חזר קולונל צ'ארלס סלומון לשירות והוצב תחת פיקודו של אחיו הצעיר קולונל פרדריק סלומון, לתקופת חפיפה ברגימנט התשיעי של ויסקונסין. בכך התחלפו האחים ביניהם בתפקידי הפיקוד, כאשר צ'ארלס הבכור, שהיה עד כחודש וחצי קודם לכן המפקד ברגימנט החמישי של מיזורי, הופך כעת לפקודו של אחיו הצעיר. בתחילת 1862, כשמונה פרדריק למפקד הבריגדה השנייה (סדר גודל של מעל חטיבה, כ-5,000 איש, שכללה בתוכה כחלק ממנה גם את הרגימנט התשיעי), החליף אותו צ'ארלס סלומון בתפקיד מפקד הרגימנט. סלומון הבכור עתיד היה לכהן כמפקדו של הרגימנט התשיעי לכל אורך המלחמה ואף במשך כשנה לאחר סיומה, עד פיזורו הסופי.
הרגימנט התשיעי תחת פיקודו של קולונל צ'ארלס סלומון לחם בקרב ניוטוניה הראשון ב-30 בספטמבר 1862, בו הפסידו כוחות הצפון, אבל השתתף בהמשך גם בכיבושה ב-4 באוקטובר. השתתף בקרב פריירי גרוב ב-7 בדצמבר 1862, אשר הסתיים אמנם בלי שמי מהצדדים ניצח, אולם הבטיח בסופו של דבר את שליטתו של הצפון בצפון מערב ארקנסו. והקרב הגדול האחרון שלו היה ב-30 באפריל 1864, קרב ג'נקינס פרי (Battle of Jenkins' Ferry), ארקנסו, בו השתתף בנסיגה המוצלחת של כוחות הצפון, שניצלו מתבוסה בידי כוחות דרומיים עדיפים. במהלך קרב זה נהרג מפקדו של סלומון והוא פיקד בפועל על כל הבריגדה הראשונה (הרגימנט התשיעי הועבר במהלך המלחמה מהבריגדה השנייה, אל הבריגדה הראשונה). כמו כן, סלומון והרגימנט שלו עברו בין לבין עוד שורת קרבות קטנים נוספים, כולם בחזית המערבית של מלחמת האזרחים[4].
ב-3 בדצמבר 1865, השתחרר סלומון מהצבא וכחודש לאחר מכן הושלם פירוקו של הרגימנט שלו. ב-13 בינואר 1866, כתשעה חודשים לאחר תום המלחמה מינה הנשיא אנדרו ג'ונסון את סלומון לבריגדיר גנרל בדרגת ייצוג, רטרואקטיבית ל-13 במרץ 1865, דהיינו כחודש לפני תום המלחמה. כחודשיים אחר כך, ב-12 במרץ 1866 אישר הסנאט את המינוי הרטרואקטיבי.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר שחרורו מהשרות הצבאי חזר סלומון לסנט לואיס ולתפקידו האזרחי שם, למשך כ-15 שנה. אשתו אלוינה נפטרה ב-1879 והוא נפטר שנתיים אחריה, ב-1881, בעת ביקור אצל אחיו פרדריק, בסולט לייק סיטי, יוטה.
עשרות שנים לאחר מותו, ב-1927 הקימה עיריית מניטוואק מצבת זיכרון בחצר בית המשפט העירוני, לזכרו ולזכר שלושת אחיו ותרומתם לארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקאית[5].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Quiner, E.B., The Military History of Wisconsin (Chicago, 1866); E.B. Quiner Scrapbooks, vol. 8, pages 59-60; Salt Lake Weekly Tribune, January 15, 1881
קישורים חיצוניים עריכה
- על צ'ארלס אברהרד סלומון, באתר האגודה ההיסטורית של ויסקונסין
- צ'ארלס סלומון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ צילום קברו של הגנרל היהודי צ'ארלס סלומון, בבית הקברות מאונט אוליבט, סולט לייק סיטי, יוטה
- ^ כריסטוף סלומון, באתר "Find a Grave" (באנגלית).
- ^ קטע עיתון מ-1862 על מינויו של סלומון לקולונל, מפקד רגימנט המתנדבים ה-9 של ויסקונסין, באתר ההיסטוריה של ויסקונסין
- ^ "9th Regiment Infantry", באתר Civil War Archive
- ^ "לה קרוס טריביון", 24 באוקטובר 1927