צבי הירש רוזנבוים
הרב צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ, 7 בנובמבר 1919 – ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט.
לידה |
7 בנובמבר 1919 י"ד בחשוון ה'תר"פ | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 במאי 2006 (בגיל 86) ט"ז באייר ה'תשס"ו תל השומר, ישראל | ||||
מקום מגורים | סיגעט, כפר אתא, ירושלים | ||||
תקופת הפעילות | ? – 14 במאי 2006 | ||||
חיבוריו | רזא דשבת ורזא דעובדא מתורת זקינו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף | ||||
אב | רבי ניסן חיים רוזנבוים | ||||
אם | הרבנית ראצה רוזנבוים | ||||
| |||||
קורות חייו עריכה
נולד בעיר סיגוט שברומניה לאביו רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ולרבנית ראצה. בשנת תרפ"ד התמנה אביו כאב"ד בראדשין ועבר לגור שם.
בשנת ה'תרפ"ט (בגיל 9) נשלח לגור אצל סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף בסיגוט שגדלו וחנכו עד הבר מצווה בשנת תרצ"ג.
לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הורביץ בעל שו"ת אמרי דוד ולמד בחברותא שם עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן שם כינוהו חבריו "העובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בסאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער אשר שימש כדיין במקום, בקיץ שב לחצר סבו בסיגוט שם נשאר עד השואה.
עבר את השואה במחנות ההשמדה אושוויץ ובוכנוואלד. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, וערך טישים בעודו בחור. נשא לאשה את הרבנית שפרה בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה חתן סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, לאחר חתונתו, בעצת רבי אהרן מבעלז עבר לכפר אתא והקים קריה את "שיכון סיגט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.
כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש ובבני ברק וגם בויליאמסבורג ובלונדון.
רבי צבי הירש קירב וכיבד כל יהודי. היה אנטי ציוני ואסר להשתתף בבחירות וללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל מסאטמאר). כן התפרסם בעבודת ה' בעיקר בשבת שבה התפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים שארכו שעות, בהם הלהיב את המשתתפים לקדושת שבת.
נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006 ונטמן במרומי[1] הר הזיתים.
צאצאיו עריכה
- רבי ניסן, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. חצרו היא בבית מדרשו של אביו[2][3]. ביתו פרידא נשואה לאדמו"ר מאלעסק בית שמש, וביתו מלכה נשואה לאדמו"ר מפיטסבורג, ובניו:
- רבי דוד שלמה חתן האדמו"ר מבוסטון בית שמש מכהן כרב הצעיר.
- רבי מאיר איתמר[4] מכהן כאב"ד טרעבישאן בויליאמסבורג.
- רבי זיידא אליעזר זאב, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, ובית מדרשו ברחוב רפפורט 12[6]
- בתו ראצ'ה ברכה, נשואה לרבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.
תלמידיו המפורסמים עריכה
- האדמו"ר מניקלשבורג הרב יחיאל מיכל לייבוביץ.
- הרב יצחק מאיר מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם.
- הרב גמליאל רבינוביץ ראש ישיבת שער השמים.
- הרב ישכר בער לייפר האדמו"ר מבישטינא.
- המשפיע הרב אברהם משה פרנקל מאנטווערפן.
- האדמו"ר מקרעטשניף טשערנאוויץ מירושלים.
- רבי דוד צבי רוזנבוים, האדמו"ר ממז'יבוז'.
ספריו עריכה
- תורת חיים ואמונה עה"ת.
- קדושת צבי עה"ת.
- רזא דעובדא - תולדות זקינו מוהרא"ז מקרעטשניף.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ כרטיס קבר האדמו"ר מקרעטשניף
- ^ ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק, בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז הוא פתח ישיבה באלעד
- ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
- ^ חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין
- ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
- ^ התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש, בשנת ה'תשע"ה עבר לירושלים. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[5]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.