צבי לחמן
צבי לחמן (נולד ב-22 ביולי 1950) הוא פסל, צייר ורשם ישראלי.
 | |
| צבי לחמן, בסרטו של ענר פרמינגר "רק בעין אחת", 2009 | |
| לידה |
22 ביולי 1950 (בן 73) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| לאום |
 ישראל |
| תחום יצירה | פיסול, ציור, רישום |
  | |
ביוגרפיה עריכה
צבי לחמן נולד בשנת 1950 בתל אביב, להורים חלוצים, יוצאי קישינב ופולין. אמו, סוציאליסטית מנעוריה, הייתה תופרת ועושה מלאכות. אביו, נצר למשפחה חסידית, היה בנאי ומנהל עבודה בסולל בונה. הוריו היו ממקימי קיבוץ שדה נחום. לחמן העביר את ילדותו ואת נעוריו בין תל אביב לקיבוץ שבו התגוררה אחותו. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים. סיים לימודי הנדסה אזרחית (1972) ואדריכלות (1976) בטכניון, שם התוודע ליואב בראל וליצחק דנציגר. ב-1978 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו בציור בגלריה "סוף השדרה" בתל אביב. ב-1978 יצא לניו יורק, שם למד אצל הציירים ג'ורג' מקניל, ופול רזיקה, תלמידיו של הצייר האמריקני הנס הופמן. במקביל למד אצל הצייר האמריקני לילנד בל ואצל הפסלים ויליאם טאקר, פיטר אגוסטיני וחיים גרוס. בוגר בית ספר פרסונס לעיצוב, M.F.A בציור (1980), ובוגר בית הספר לאמנות 'סטודיו סקול', בניו-יורק. כשחזר לארץ, הוצגה תערוכת הפיסול הראשונה שלו "דמות" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (1990), ובאותה שנה הציג עבודות על נייר בגלריה גורדון. תערוכות נוספות שלו הוצגו בגלריה גורדון (1997, 1993) ובגלריית גולקונדה לאמנות (2002, 2007). בשנת 2000 הוצגה תערוכת הפיסול שלו "פדיון האב" במוזיאון לאמנות ישראלית, ברמת-גן; ב-2003 תערוכת הפיסול "אנגוסים" במוזיאון הפתוח, גן התעשייה, עומר. בשנת 2009 הציג תערוכות פיסול בגלריית אלון שגב: "דיוקן ועצמי" (2009) ו"איש עומד אשה יושבת" (2011); ב-2014 הוצגה תערוכת הפיסול שלו "עמודים", באצירתה של איה לוריא במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. תערוכות "רישומי משוררים" שלו הוצגו בגלריה במשכנות שאננים בירושלים, בפסטיבל השירה במטולה (1997) ובמוזיאון בית ראובן, תל אביב; ו"דיוקנאות משוררים ישראליים" במוזיאון ישיבה יוניברסיטי 2007), ניו יורק ובגלריות בבוסטון ובדנבר, קולורדו (2008). על דיוקנאותיו כתבה המשוררת והחוקרת שבא סלהוב: "הדיספוגירציה של פני השטח שאנו מגדירים לרוב כ"פנים", מתחוללת בעקבות הבנתו של לחמן את האובייקט, את עולם הדברים או "העצמים", כדינמיקה חלקיקית טוטלית, דינמיקה של אנטרופיה מרובת כיוונים, מכלול פרוע ונפרע של תנועות סותרות וזעות הפונות ונענות ללא הרף ולכל הכיוונים". בשנים האחרונות, הרחיב לחמן את פרויקט הדיוקנאות בבחינת ראי לזמנו ולתקופתו.
בשנים 1985–1989 לימד לחמן במכון אבני תל אביב, בשנים 1992 – 1996 במדרשת בית ברל, ב-2003 -1999 לימד בבצלאל ב-2008 ו-2011 הנחה סדנאות אמן בניו יורק סטודיו סקול, ניו יורק ובבית הספר הבינלאומי לאמנות מונטקסטלו, איטליה. מאז 1987 לחמן מנחה שתי סדנאות אמן (ציור ופיסול) במרכז מאיירהוף, מוזיאון תל אביב לאמנות. במשך השנים פיתח לחמן שיטת לימוד ייחודית וארוכת-טווח המשלבת בין עבודה מהטבע, דיאלוג עם מסורת האמנות ופיתוח שפה אישית באמצעות פירוק הדימוי.
פסלים, ציורים ורישומים של לחמן מצויים באוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה. פסליו מוצבים במרחבים ציבוריים, במוסדות להשכלה גבוהה, בבתי חולים, במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ובגן התעשייה בתפן.
חיים אישיים עריכה
לחמן הוא תושב הרצליה. נשוי לחוקרת השירה לילך לחמן. אב ליקינתון ולאיתי.
סרטים תיעודיים אודותיו עריכה
- ענר פרמינגר (במאי), רק בעין אחת: מעקב אחר עבודתו של האמן צבי לחמן: 2008-1998, 52 דקות, שנת ההפקה: 2009.
- ענר פרמינגר (במאי), פדיון האב, 71 דקות, שנת ההפקה: 2000.
- דניאל מן, מהתערוכה "דיוקן ועצמי",אלון שגב, 2009.
- גורדון, במסגרת שיחות של אמנים, 2015.
לקריאה נוספת עריכה
- קטלוגים: צביקה לחמן - פיסול דמות, 1990; קטלוג ראש 1994; גורדון 1997; פדיון האב 1999; אנגוסים 2003; רישומי משוררים 2007; דיוקן ועצמי 2009; איש עומד אישה יושבת 2011.
- יבוא גדי זהב - אסופת שירי ערש בעריכת לילך לחמן (רישומים ותחריטים).
קישורים חיצוניים עריכה
- אריאל הירשפלד, פסלי הראש של צבי לחמן - ראשים מדברים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
- עוזי צור, חיים מטולאים ומחוררים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
- גלילי שחר, מה הוא נושא? באתר ערב רב ,13 בינואר 2015
- קציעה עלון, הטרור של הסובלים, באתר ערב רב, 13 בינואר 2015
- טלי תמיר, באים בימים ומתהווים, 2012
- איה לוריא, בצלמו אך לא בדמותו, באתר artportal, אוקטובר 2009