צוללת טילים בליסטיים

צוללת טילים בליסטיים היא צוללת הנושאת טילים בליסטיים המשוגרים מהים.

צוללת הטילים הבליסטיים אלבמה
טיל בליסטי מדגם טריידנט D5 משוגר מהים בשעת ניסוי

אף על פי שמספר דגמים מוקדמים נאלצו לעלות על פני הים על מנת לשגר טילים, צוללות מודרניות יכולות לשגר את טיליהן כשהן נמצאות מתחת לפני המים, לרוב בעומק של פחות מ-50 מטר. צוללות הטילים הבליסטיים שונות מצוללות התקיפה. בעוד שצוללות התקיפה מתמחות בלחימה עם כלי שיט אחרים, המטרה העיקרית של צוללת טילים בליסטיים היא להוות מרתיע גרעיני. לכן, משימתה העיקרית של הצוללת היא לשייט באופן לא מורגש ולמנוע את גילויה, ולא לרדוף באופן אגרסיבי אחר כלי שיט אחרים.

צוללות הטילים הבליסטיים מצוידות לרוב בהנעה גרעינית, ולכן יכולות להישאר בים זמן רב ופחות פגיעות לגילוי. כדי להגדיל את משך השהייה של צוללת בים, חילות ים המפעילים צוללות כאלו משתמשים לרוב בשני צוותים המתחלפים ביניהם לאותה האונייה.

צוללת טילים בליסטיים היא בעצם כוח הרתעה גרעינית משייט. כיום, מרבית המעצמות הגרעיניות בעולם מאמצות מדיניות במסגרתה זרוע הצוללות היא הזרוע העיקרית במשולש הגרעיני (nuclear triad) של הטלה ממטוסים, שיגור מהקרקע ושיגור מהים. למעשה, בחלק מאותן מעצמות (לדוגמה, צרפת) אף הוחלט לחסל כליל את כוח הטילים הגרעיניים המשוגרים מהקרקע, ובכך להפוך את המשולש לצמד (dyad) של הטלה ממטוסים ושיגור מצוללות טילים בליסטיים.[1] לצוללות הטילים הבליסטיים יש יתרונות רבים על פני שתי הזרועות האחרות של המשולש, בעיקר: היעדר גילוי מוקדם של השיגור על ידי האויב (מכיוון שהטילים משוגרים מנקודה הקרובה, יחסית, למטרה שבשטחו), חוסר הגבלות על רדיוס המשימה (בניגוד למטוסים) ופגיעות נמוכה למכת-נגד גרעינית (בניגוד לסילו נייח של טילים בליסטיים יבשתיים).

כדי למנוע התקפה גרעינית שרירותית או התקפה עקב מידע שגוי, הונהגו בצוללות אלו מערכות אבטחה וזיהוי ברמה גבוהה ביותר. כך, לדוגמה, קיימות צוללות טילים בליסטיים אמריקניות בהן, לצורך שיגור, שני בני אדם שונים חייבים לסובב מפתחות שבידיהם בעת ובעונה אחת.

דגמי צוללות הטילים הבליסטיים המשרתות כיום עריכה

ארצות הברית עריכה

 
שירטוט של צוללת מדגם אוהיו החמושה בטילי טריידנט

רוסיה עריכה

  • צוללות מדגם "קלמר" (NATO: "דלתא III") – כיום 6 צוללות בשירות פעיל בצי הרוסי. כל צוללת נושאת עד 16 טילי SS-N-18 Mod 1, כל אחד בעל עד 7 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל תפוקה של עד 100 קילוטון.
  • צוללות מדגם "דולפין" (NATO: "דלתא IV") – כיום 5 צוללות בשירות פעיל. כל צוללת נושאת עד 16 טילי SS-N-23, כל אחד בעל עד 4 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל תפוקה של עד 100 קילוטון.
  • צוללות מדגם "אקולה" (דגם "טייפון" לפי קוד דיווח נאט"ו) – כיום אין אף צוללת בשירות מבצעי פעיל. כל צוללת נושאת עד 20 טילים בליסטיים מסוג SS-N-20, כל אחד בעל עד 10 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל עוצמה של עד 200 קילוטון.

צרפת עריכה

  • צוללות מדגם "Redoutable" – כיום צוללת אחת בשירות פעיל בצי הצרפתי. כל צוללת נושאת עד 16 טילים בליסטיים מסוג M4, כל אחד בעל עד 6 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל תפוקה של עד 150 קילוטון.
  • צוללות מדגם "טריומפן" (Triomphant) – כיום 3 צוללות בשירות פעיל. כל צוללת נושאת עד 16 טילים בליסטיים מסוג M45, כל אחד בעל עד 6 ראשי קרב גרעיניים, כל אחד בעל תפוקה של עד 100 קילוטון.

בריטניה עריכה

הרפובליקה העממית של סין עריכה

בתרבות הפופולרית עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Center for Defense Information, Project On Government Oversight (באנגלית אמריקאית)
  2. ^   "כוננות מיידית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)