צונג-דאו לי

פיזיקאי סיני-אמריקאי

צונג-דאו ליכתב סיני: 李政道; בפין-יין: Lǐ Zhèngdào; נולד ב-24 בנובמבר 1926) הוא פיזיקאי אמריקאי, יליד סין. ב-1957, בגיל 31, קיבל יחד עם צ'ן-נינג יאנג פרס נובל לפיזיקה על עבודתם בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש. החל משנת 1953 לימד באוניברסיטת קולומביה עד לפרישתו ב-2012.

צונג-דאו לי
李政道
לידה 24 בנובמבר 1926 (בן 97)
שאנגחאי, הרפובליקה הסינית
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים סין, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנריקו פרמי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Norman Christ, Richard M. Friedberg, Gerald Feinberg עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים Stephen Lee, James Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
תרומות עיקריות
הפרת זוגיות, פיזיקת חלקיקים, סוליטון לא טופולוגי, מודל לי
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארצות הבריתארצות הברית זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לי.

לי היה מהצעירים ביותר שקיבלו את פרס נובל, צעירים ממנו היו רק ויליאם לורנס בראג (בגיל 25) וורנר הייזנברג (בגיל 30). לי ויאנג היו הסינים הראשונים שזכו בפרס נובל.

ביוגרפיה עריכה

נולד בשאנגחאי ב-24 בנובמבר 1926. אביו עבד בתעשיית הכימיקלים. ב-1943 החל לימודי הנדסה כימית באוניברסיטת ג'ג'יאנג אך עבר למחלקה לפיזיקה ובה למד בין 1943 ו-1944. בעקבות המלחמה נאלץ לעבור ל"אוניברסיטה הלאומית המאוחדת של דרום המערב", איחוד של מספר אוניברסיטאות שהתקיים בזמן המלחמה. ב-1946 עבר לאוניברסיטת שיקגו שם החל לימודי דוקטורט וב-1950 הגיש את עבודת הדוקטורט, בהנחיית אנריקו פרמי. שימש תקופה כחוקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וב-1953 מונה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, שם נשאר עד פרישתו. בתחילה חקר מודל פתיר של תורת שדות קוונטית הידוע כמודל לי. לאחר מכן עבר להתמקד בפיזיקת חלקיקים, ובפרט חקר את הקאון.

הקאונים הנייטרליים נתגלו לראשונה בשנות ה-40 המאוחרות, הם תויגו כמזוני t ו-q, ודעיכתם הייתה תעלומה גדולה, ונקראה 'חידת ה-τ–θ'. לשני החלקיקים הייתה מסה זהה, והדבר היחיד שהיה שונה ביניהם היה תהליך הדעיכה שלהם והעובדה שלשני סטים נפרדים של תוצרי התפרקות הייתה זוגיות שונה. בשנת 1956 הציעו לי ויאנג שזוגיות לא צריכה להישמר באינטראקציות חלשות (אינטראקציות חזקות ואלקטרומגנטיות משמרות את הזוגיות). לאחר שבשנת 1957 צ'ין-שיונג וו הציגה אימות ניסויי להשערה זו בהתפרקות בטא של קובלט, זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה על עבודתם.

מעבר לפיזיקת חלקיקים, לי היה פעיל בפיזיקה סטטיסטית, באסטרופיזיקה, בהידרודינמיקה, במערכות מרובות עצמים, במצב מוצק ובכרומודינמיקה קוונטית על סריג.

ב-1983 כתב מאמר תחת הכותרת "שמא הזמן הוא משתנה בדיד דינמי?", המאמר גרר סדרה של פרסומים על ידי לי ועמיתיו סביב ניסוח יסודות הפיזיקה באמצעות משוואות הפרש.

ב-1975 לי ועמיתיו ייסדו את התחום של סוליטונים לא טופולוגיים, דבר שהוביל לעבודתו על כוכבים סוליטונים ועל חורים שחורים במהלך שנות ה-80 וה-90.

בין 1997—2003 היה ראש מרכז המחקר RIKEN-BNL שפעל לבניית מחשבי-על לצורך חישובים של כרומודינמיקה קוונטית על סריג. ב-1998 הגיעו ל-1 טרהפלופס וב-2001 הגיעו ל-10 טרהפלופס.

עבד יחד עם ריצ'רד פרידברג על פיתוח שיטה חדשה לפתרון משוואת שרדינגר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא צונג-דאו לי בוויקישיתוף