צור משה
צוּר מֹשֶׁה הוא מושב בישראל באזור השרון, ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית לב השרון והוא המושב המאוכלס בישראל[דרוש מקור].
 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצור משה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 50 מטר |
| תאריך ייסוד | 1937 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| מוצא המייסדים | 60% יוצאי יוון
35% יוצאי בולגריה 4% יוצאי יוגוסלביה 1% יוצאי תוניס |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 3,216 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.9% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   צור משה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
שם היישוב עריכה
היישוב נקרא על שם משה קופינס שהיה פעיל ציוני ביוון ומימן חלק מעלות רכישת אדמות היישוב. לשמו הפרטי של קופינס הוסיפו את המילה "צור", על שם העיר החשמונאית צורן ששכנה באזור. 60% מתושבי המושב היו יוצאי יוון, 35% יוצאי בולגריה, 4% יוצאי יוגוסלביה ו-1% מיוצאי תוניס.
הקמת היישוב עריכה
היישוב הוקם ב-13 בספטמבר 1937 בשם "כפר קופינס" כיישוב חומה ומגדל בעיצומו של המרד הערבי הגדול. את היישוב הקימו שתי אגודות. האחת אגודת "לשדה" של יוצאי יוון שבראשה עמד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ובין חבריה נמנו ליאון רקנאטי (הסב), משה קרסו, דוד פלורנטין וברוך עוזיאל והשנייה אגודת בנים לגבולם של יוצאי בולגריה. שטח היישוב בהיקף של כ-1,030 דונמים נרכש על ידי הנוטע והכשרת היישוב מהכפר שופא במחיר של כ-16 לירות ארץ ישראליות לדונם, מחיר שהיה נמוך בהרבה משהוצע לפני פרוץ המרד הערבי הגדול. השטח נמסר לארגון עולי יוון בגלל המחויבות של הקרן הקיימת להקים יישוב עבור עולי יוון, כנגד תרומות גדולות של יהודי יוון שנמסרו כעשור קודם לכן[3].
העלייה לקרקע בשלב הראשון התבצעה במטרה לשמור על הקרקע, אך בניגוד למקרים האחרים העלייה לקרקע מומנה בעיקר על ידי הארגון ולא על ידי הסוכנות והמוסדות המיישבים[4]. העלייה בפועל נעשתה על ידי 12[4][5] גברים רווקים, שהרוויחו משכורת זעומה של 10 גרוש ליום, וכך, סבלו מעוני רב וצברו חובות. פלוגת הכיבוש, כפי שנקראו, התגוררה בצריף יחידי שלידו מגדל ביטחון וסביבם חפירות מגן וגדר. הם זרעו על חלק מהשטח אבטיחים[5], חציר, ירקות, שעורה, אפונה ותירס[6]. במשך השנה הראשונה הובאו מים על חמורים מקדימה.
בסוף שנת 1938 הוחל בתוכניות לבניית בתים ראשונים ביישוב ולצורך כך הלוותה אגודת "לשדה" 2,000 לא"י לסוכנות, שקיבלה על עצמה לבנות את הבתים. אבן פינה לבתים הונחה בדצמבר 1939[7] ולאחר מספר חודשים התגוררו במקום 27 משפחות.
לאחר הקמת המדינה עריכה
עם הקמת המדינה התרחב שטח היישוב לכדי 3,000 דונמים וענפי החקלאות המרכזיים היו פרדסנות, לולנות וגידול ירקות. בהמשך הוקם במקום בית ספר בו למדו גם ילדי המושב השכן גאולים. בראשית שנות ה-60 התגוררו במושב 90 משפחות שמנו 350 נפשות[8].
בשנות ה-90 נוספה למושב שכונת "הרחבה" בשם "גבעת משה" ("הגבעה"). בשנת 2000 נבנתה במושב שכונה חדשה נוספת – "בוסתן הכפר" ("הבוסתן"). בעקבות אכלוס שתי השכונות, כניסתם של זוגות צעירים רבים והריבוי הטבעי, צור משה נחשב למושב הגדול ביותר בישראל.
נכון לשנת 2012, במקום מתגוררות כ-750 משפחות[9].
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צור משה
צור משה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- טיול בצור משה, באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
מכתבי משפחת חולי משאלוניקי לצור משה (1936 - 1947): בין זיכרון לנשייה - ד"ר גילה הדר, סרטון באתר יוטיוב
הנחת אבן הפינה לבתים הראשונים בצור משה, 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ד"ר מיכל אורן-נורדהיים, צור משה: מימון רכישת הקרקע ממקורות של המתיישבים ולא רק מהגורמים המיישבים, קרקע 53, טבת תשס"ב, דצמבר 2001, עמ' 39-43
- ^ 1 2 אבן עובדיה, עלית ארגון עולי יון, דבר, 4 באוקטובר 1937
- ^ 1 2 בארגון להתיישבות של עולי יון, דבר, 15 ביולי 1938
- ^ מושב עולי יון צור משה בהתפתחותו ובלבטיו, דבר, 16 בנובמבר 1939
- ^ חג לעולי יון בארץ, דבר, 12 בדצמבר 1939
- ^ רומנו, אלברט. א, עליה והתיישבות, בתוך: אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמ' 431-432
- ^ מעט על מושב צור משה, באתר האינטרנט של המושב
