צינור הנפט באקו–בתומי
צינור הנפט באקו–בתומי היה קו להובלת קרוסין (בשלב הראשון) ונפט גולמי משדות הנפט שליד העיר באקו, בירת אזרבייג'ן, דרך הקווקז, עד עיר הנמל בתומי שלחופי הים השחור בגאורגיה. כאשר הוקם ב-1907, היה הצינור שארכו 833 ק"מ, הארוך מסוגו בעולם[1].
 | |
| סוג | צינור נפט |
|---|---|
| מדינות |
אזרבייג'ן, גאורגיה  |
| מוצא | שדות הנפט של באקו |
| יעד | בתומי |
| עובר דרך |
 אזרבייג'ן גאורגיה |
| מפעיל |
צינור הקרוסין: חברת צינור הנפט הים הכספי-הים השחור צינור הנפט: Azneft |
| אורך | 833 ק"מ |
| קוטר |
צינור הקרוסין: 200 מ"מ צינור הנפט: 250 מ"מ |
| קיבולת מקסימלית |
צינור הקרוסין: מיליון טון בשנה צינור הנפט: 1.64 מיליון טון בשנה |
| מספר תחנות |
צינור הקרוסין: 16 צינור הנפט: 13 |
| כיוון זרימה | ממזרח למערב |
| תאריך הפעלה |
צינור הקרוסין:1907 צינור הנפט: 30 באפריל 1930 |
 | |
  | |
צינור הקרוסין עריכה
בד בבד עם פיתוח שדות הנפט שליד באקו, בסוף המאה ה-19 הועלו רעיונות לשווקו דרך נמלי הים השחור. התוצר העיקרי באותה תקופה היה הקרוסין, ששימש למאור. ב-1880 הציע דימיטרי מנדלייב לפרוס קו צינור וארבע שנים לאחר מכן תכנן המהנדס ולדימיר שוחוב את הצינור, דרך עמק נהר קורה לטביליסי ומשם, דרך כותאיסי לבתומי. ב-1883 נסללה מסילת ברזל, במימון משפחת רוטשילד, לשינוע קרוסין בתוואי זה.
סלילת הצינור, בקוטר 200 מ"מ החלה ב-1897 והסתיימה ב-1907. הצינור כלל 16 תחנות שאיבה, לצידה של מסילת הברזל ולצידו נפרס גם קו טלפון. הצינור העביר כמיליון טון קרוסין בשנה[2], שיוצאו במכליות דרך הים השחור לאירופה. עם מלחמת האזרחים ברוסיה והתערערות המצב הביטחוני, הפוליטי והכלכלי באזור נפסקה תעבורת הקרוסין.
צינור הנפט עריכה
ב-1924 העלתה ממשלת ברית המועצות את הצורך לייצא נפט מבאקו לאירופה. משא ומתן שהתקיים מול חברות מצרפת להקמה משותפת של צינור נפט גולמי ושיווקו לצרפת ומשם לאירופה, עלה על שרטון. ב-30 באפריל 1930 נחנך צינור הנפט, בקוטר 250 מ"מ, שהקמתו החלה ב-1928. הנפט הובל אל בתי זיקוק שהוקמו לצורך זה בבתומי וכלל 13 תחנות שאיבה לאורך הדרך. הפעילות התבצעה דרך החברה הממשלתית Azneft (אזרבייג'ן-נפט), שהוקמה כתוצאה מהלאמתן של 272 חברות נפט פרטיות שפעלו בבאקו ערב מהפכת אוקטובר. קיבולת הצינור הייתה 1.64 טון נפט בשנה[3].
באוגוסט 1942, תחת איום של פלישת גרמניה הנאצית והשתלטותה על צינור הנפט ושדות הנפט, פורק חלק ניכר של הצינור, לבל ייפול בידי האויב.
קו הצינור משתמש חלק מקו באקו-טביליסי-ג'ייהאן ובאקו-סופסה.