צרברוטנדינוס קסנטומטוזיס
צרברוטנדינוס קסנטומטוזיס (באנגלית: Cerebrotendineous xanthomatosis, בקיצור CTX) היא מחלה תורשתית רציסיבית נדירה הגורמת לשקיעה של כולסטנול ברקמות של גוף החולה ובעקבות השקיעה במוח גורמת להידרדרות איטית של החולה עד למוות. הטיפול במחלה הוא בתרופות המכילות חומצות מלח CDCA (אנ') שאף על פי שאין עבורן הוכחה ליעילות הטיפול במחלה הן נצפו כמעכבות את התפתחות המחלה במשך שנים רבות.
| תחום |
גנטיקה רפואית  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D019294 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
E75.5 |
  | |
היסטוריה עריכה
המחלה תוארה לראשונה בשנת 1937 במאמר של לודו ון בוגארט, האנס שרר ועמנואל אפשטיין, שפורסם בצרפתית[1] ותיאר חולה עם מחלה נוירולוגית, קטרקט, וכסנתומות גידיות, שרמת הכולסטרול שלו בנסיוב היה תקין[2], החולה סבל מדמנציה ובהמשך נפטר. במערכת העצבים שלו נמצא חומר דמוי כולסטרול שלא זוהה[3]. המחלה נודעה אז כ"סינדרום ון בוגארט, שרר ואפשטיין" (Van Bogaert–Scherer–Epstein syndrome) או "spinal cholesterolosis".
בשנת 1968[3] דווח מנקס שבקרב החולים ב-CTX מצטבר כולסטנול בכל הרקמות בגוף. במיוחד, מצטבר הכולסטנול יחד עם כולסטרול במוח באופן הפוגע בתפקודו, וסביב הגידים במה שמופיע ככסנתומות[2]. בעקבות זאת ניתן למחלה שמו הנוכחי[3]. פיליפרט הסיק מכך שצרברוטנדינוס קסנטומטוזיס נובע מוויסות לא נכון של רמות הכולסטנול בדם.
גורמים עריכה
CTX היא מחלה גנטית רציסיבית הנובעת ממוטציות שונות הפוגמות בגן CYP27[4]. הפגמים בגן זה גורמים לחוסר תפקוד של האנזים sterol 27-hydroxylase האחראי על פינוי כולסטנול מהגוף. בהיעדר פינוי תקין של הכולסטנול, הוא מצטבר ברקמות, וההצטברות במוח פוגעת בתפקודו.
שכיחות עריכה
המחלה נדירה מאוד וידועים כמה מאות מקרים בכל העולם (בשנת 2009 נכתב שיש מעל 250 מקרים מאובחנים בעולם). ייתכן שהמספר יותר גבוה כי יש הערכות שהאבחון של המחלה, בגלל נדירותה, הוא בחסר. המדינות העיקריות בה אובחן המחלה הם יפן, הולנד, ישראל וארצות הברית[4]. בישראל זוהו עד שנת 2009 61 חולים במחלה. 50 מהחולים היו ספרדים, ברובם המוחלט יוצאי צפון אפריקה, בעיקר ממרוקו, ו-10 חולים הם דרוזים מירכא[5]. שכיחות המחלה בקרב יוצאי צפון אפריקה הוא כ-1:10000 לידות[6]
סימפטומים עריכה
המחלה מתקדמת בחולים שונים בקצב שונה ופוגעת בחולים שונים במערכות שונות. חלק מהתופעות השכיחות בקרב החולים הם[5][4]:
איבחון עריכה
המחלה ניתנת לאבחון בבדיקת דם המזהה רמות גבוהות של כולסטנול בדם. אולם בגלל נדירות המחלה, לא נעשות בדיקות שגרתיות של רמת הכולסטנול בדם והאבחון במקרים רבים תלוי בתסמינים. המחלה ניתנת לאבחון גנטי, המומלץ לאוכלוסיות בסיכון.
טיפול עריכה
למחלה אין טיפול שהוכח כיעיל, אולם משנות ה-70 הוא מטופל בחומצות מלח CDCA (אנ') הידועות כיעילות להמסת אבני כולסטרול בכיס המרה[7] ונצפו כמורידות את ריכוז הכולסטנול בדם, וכמעכבות את התפתחות ה-CTX. כתב על הטיפול פרופ' ולדימיר ברגינר, בשנת 2009:
- "בעקבות זאת, חיים היום מספר חולי CTX עם תפקוד קוגניטיבי ומוטורי תקין וללא פרכוסים. לאחרונה, תיעדנו בשתי אחיות צעירות חולות CTX, אשר אובחנו על בסיס גנטיקה מולקולארית לפני הופעת תסמינים, ושהחלו טיפול ב-CDCA, מניעה של הופעת התמונה הקלינית של CTX במהלך ולאחר 14 שנות מעקב."
הטיפול ב-CDCA נחשב יעיל מאוד אם מגלים את המחלה בשלב מוקדם אך כיעיל הרבה פחות בקרב חולים שכבר התגלו בהם תסמינים נוירולוגים[5]. בעשור השני של המאה ה-21 נרשמה באירופה תרופה המבוססת על CDCA כמיועד לטיפול ב-CTX ובעקבות זאת הוקפץ מחיר התרופה פי 10[8].
במהלך הטיפול נעשה מעקב אחרי רמות הכולסטנול בדם. אם ה-CDCA אינו מייצב את רמות הכולסטנול, נעשה שימוש בסטטין.
בישראל קיימים שני מרכזים לטיפול במחלה, במרכז רפואי שיבא ובמרכז הרפואי גליל בנהריה[5].
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Ludo van Bogaert, Hans J. Scherer, Emanuel Epstein, Une forme cérébrale de la cholestérinose généralisée : type particulier de lipidose à cholestérine, 1937
- ^ 1 2 פרופ' ולדימיר ברגינר, Cerebrotendinous Xanthomatosis ממחלה הרסנית וקטלנית לברת טיפול, Medicine נוירולוגיה, גיליון 9, דצמבר 2008-פברואר 2009, עמ' 24
- ^ 1 2 3 K. Ichikawa, Y. Akanuma, and Y. Seyama, Clinical aspects of cholestanol metabolism, Departrnent of Fisheries and the Environment, 1977
- ^ 1 2 3 פרופ' ולדימיר ברגינר, Cerebrotendinous Xanthomatosis ממחלה הרסנית וקטלנית לברת טיפול, Medicine נוירולוגיה, גיליון 9, דצמבר 2008-פברואר 2009, עמ' 25
- ^ 1 2 3 4 CTX- cerebrotendinous xanthomatosis, אתר המרכז הרפואי שיבא
- ^ 1 2 מחלת CTX - Cerebrotendinous xanthomatosis, משרד הבריאות
- ^ בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, ניתן ב־26 באוגוסט 2019
- ^ איתי עמיקם, בכללית החליפו את הטיפול התרופתי בניגוד להמלצות הרופאים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2018
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.