קאליניבקה
קאליניבקה (באוקראינית: Калинівка; בפולנית: Kalinówka, קאלינובקה; ביידיש: קאַלענעווקע) היא עיר במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ויניצה | ||
| שטח | 9.88 קמ"ר | ||
| גובה | 286 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 18,492 (1 בינואר 2022) | ||
| קואורדינטות | 49°26′N 28°31′E / 49.433°N 28.517°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://kalynivska-objednana-gromada.gov.ua/ | |||
.svg)
תולדות היישוב עריכה
קאליניבקה נוסדה בתחילת המאה ה-18, ונזכרת לראשונה בכתובים בשנת 1774. בשנת 1935 הוענקו ליישוב זכויות עיר, ופיתוחו הואץ עם חיבורו לצומת של מסילות ברזל.
יהודי קאליניבקה עריכה
בשנת 1897 נמנו בעיר 1,052 יהודים, קרוב למחצית מתושביה. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה נרצחו בעיר 10 יהודים בפוגרומים שנערכו בה בידי חיילים ופורעים אוקראינים, ורבים אחרים נשדדו. בתקופה הסובייטית נמנו בעיר כ-1,000 יהודים, ופעלו בה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי. בשנת 1934 סגרו השלטונות את בית הכנסת האחרון שעוד פעל בעיר.
ב-22 ביולי 1941, חודש לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בחטיפת יהודיה לעבודות כפייה, ותוך זמן קצר ריכזו את כולם בגטו סגור שהוקם בה, בו סבלו היהודים מרעב כבד וממגיפות. בהמשך, התארגנה בגטו קבוצת מחתרת, בראשות יפים קמניצקי, אשר יצרה קשר עם יחידות פרטיזנים סובייטיות, אך לא הספיקה להוציא לפועל את תוכנית ההתנגדות שלה.
ב-30 במאי 1942 רוכזו כ-500 היהודים שנותרו בגטו שבעיר, וכן כ-200 יהודים נוספים מסביבת העיר, באורווה בקולחוז סמוך, ושם נרצחו. 33 בעלי מלאכה יהודים מהעיר שהושארו בחיים הוצאו להורג באוגוסט 1942. בד בבד, ערכו הגרמנים מצוד ממושך אחר יהודים מסתתרים בעיר ובסביבתה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קאליניבקה (באוקראינית)- קלינובקה (Kalinovka), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), קלינובקה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1532–1534), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קליניבקה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
