קארלו בורומאו
קארלו בורומאו (באיטלקית: Carlo Borromeo, בלטינית: Carolus Borromeus (קארולוס בורומאוס); 2 באוקטובר 1538 – 3 בנובמבר 1584) היה קרדינל וארכיבישוף מילאנו. דמות מפתח בקונטרה-רפורמציה הקתולית. בשנת 1610 הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור פאולוס החמישי.
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1538 ארונה, דוכסות מילאנו |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1584 (בגיל 46) מילאנו, דוכסות מילאנו |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| תארים | קרדינל, ארכיבישוף מילאנו |
| ביאטיפיקציה | 12 במאי 1602 על ידי פאולוס החמישי |
| קאנוניזציה | 1 בנובמבר 1610 על ידי פאולוס החמישי |
| מקום פולחן עיקרי | קתדרלת מילאנו |
| חג | 4 בנובמבר |
תולדות חייו עריכה
שנים ראשונות עריכה
נולד בארמון משפחת בורומאו בארונה, על גדות אגם מאג'ורה לאחת המשפחות בעלות ההשפעה הרבה ביותר באזור מילאנו. אביו היה ג'ילברטו השני בורומאו, רוזן ארונה, ואמו הייתה מרגריטה דה מדיצ'י, אחותו של האפיפיור פיוס הרביעי.
כבר בגיל 12 קיבל משרה כנסייתית מידי דודו ג'וליו צ'זרה. את ההכנסות מהמשרה העביר לעניים. למד משפטים חילוניים ודתיים באוניברסיטת פאביה. בשנת 1554 נפטר אביו, למרות שאחיו הבכור פדריקו ירש את תואר האצולה נקרא קארלו לשוב ולנהל את ענייני המשפחה. לאחר מכן חזר לפאביה ובשנת 1559 קיבל תואר דוקטור. עם התמנות דודו, פיוס הרביעי לאפיפיור שנה לאחר מכן, מונה קארלו בורומאו, בגיל 22, לחשמן (קרדינל), מזכיר מדינת האפיפיור (Protonotaio apostolico), הממונה על מסדרי הפרנציסקנים, הכרמליתים ואבירי מלטה וארכיבישוף מילאנו.
לאחר מות אחיו הבוגר הפצירה בו משפחתו לנטוש את הכנסייה וליטול את מקומו כיורש וממשיך השושלת אך הוא סירב.
פעילות והשפעה עריכה
קארלו בורומאו ייסד את האקדמיה של הוותיקן, שבמסגרתה התכנסו מלומדים ולמדו יחדיו בלילות, עיוניהם התפרסמו בחיבורים שנשאו את השם Noctes Vaticanae ("לילות הוותיקן"). באותו זמן בערך ייסד גם את קולג' בורומאו באוניברסיטת פאביה. בהמשך ייסד את המערכת הקתולית של סמינרים וקולג'ים להוראה והכשרה של פרחי-כהונה מתוך רפורמה כוללת שנועדה להעלות את רמתם של כל הנושאים במשרות קודש בשירות הכנסייה.
בעקבות סיכומי ועידת טרנטו שמסקנתם הייתה שיש לנקות את הקתדרלות מקישוטים עודפים ומנקרי עיניים, הסיר פסלים וקברים מקתדרלת מילאנו, בין היתר קברים של בני משפחתו. כמו כן הציע להפריד את ספסלי הגברים והנשים בתפילה. הוא מינה את פלגרינו פלגריני (Pellegrino Pellegrini) כמהנדס הראשי של הקתדרלה, על מנת לשוות לה מראה חדש ורנסאנסי יותר, שידגיש את טבעה הרומי-איטלקי ויעמעם את הסגנון הגותי, שנראה כעת כזר ולא מתאים. ב-1577 קידש בורומאו את המבנה של מזרח הקתדרלה ככנסייה חדשה.
בורומאו הקים את המסדר החילוני של אמברוזיוס הקדוש, במסגרת המסדר התחייבו אישים חילונים לסייע למנזרים וקהילות, לפי הוראות הכנסייה. בפרט טיפח את המסדר על שם יוחנן המטביל שטיפל באסירים ונידונים למוות.
המלכים הקתולים של אירופה של תקופתו, מרי, מלכת הסקוטים, אנרי השלישי, מלך צרפת ופליפה השני, מלך ספרד ביקשו את עצתו כמו גם האפיפיורים תחתם שירת (פיוס הרביעי, פיוס החמישי וגרגוריוס השלושה עשר).
על מנת להילחם בפרוטסטנטים בשווייץ, ביקר בורומאו בין השנים 1524–1526 בקנטונים הקתוליים של שווייץ ואיחד אותם ל"ליגה" (שנקראה על שמו) שמרכזה בלוזאן. תפקידה היה לתאם ולארגן את הפעילות הקתולית בשווייץ. בין היתר הביא הדבר לפיצולו של קנטון אפנצל על רקע דתי.
נטל על עצמו להיות פטרון מסדר נזירות-אחיות צרפתי שנקרא מאז על שמו, מסדר האחיות הבורומאיות.
ב-1576 ארגן את הטיפול בחולים וקבורת המתים במהלך המגפה שפקדה את מילאנו.
פעילותו הנמרצת יצרה לו אויבים ומתנגדים רבים. עתירות נגדו הוגשו לבתי משפט במדריד וברומא ואף נעשה ניסיון התנקשות בחייו, שהשרדותו לאחריו נחשבה לנס.
לאחר מותו עריכה
לאחר מותו ב-3 בנובמבר 1584, נקבר בקתדרלת מילאנו. סמוך לאחר מכן החלו קולות במילאנו, בולוניה, פאביה ומקומות נוספים לקרוא להכרזתו כקדוש. מגמה זו הגיעה לשיאה ב-1 בנובמבר 1610, אז הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור פאולוס החמישי. שלוש שנים מאוחר יותר הוכרז 4 בנובמבר כיום חגו.
ב-1614 יזם בן-דודו, הקרדינל פדריקו בורומאו את הקמת ה - Sancarlone (או Colosso di San Carlo Borromeo) - פסל ארד בגובה 35 מטרים בעיר ארונה. הפסל הושלם רק ב-1698 והיה לפסל הארד הניצב הגדול ביותר בעולם בזמנו (שני רק לפסל החירות). הפסל נועד לשמש כמרכז למספר מבנים מהם הוקמו במאה ה-17 רק בזיליקה וארמון הקרדינל.
על שמו נקראו כנסיות, מנזרים ובתי ספר רבים לכמורה בכל רחבי העולם הקתולי.
-
-
-
קארלסקירכה, כנסייה שהקים קרל השישי בווינה, אותה הקדיש לפטרונו קארלו בורומאו
קישורים חיצוניים עריכה
- חיי הקדוש קארלו בורומאו אתר קדושים נוצרים
- ערך באנציקלופדיה הקתולית
- קארלו בורומאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קארלו בורומאו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)