קבוצת ביבר הול
קבוצת ביבר הול (באנגלית: Beaver Hall Group) היא קבוצה של ציירים קנדים ממונטריאול, שנפגשו בשנות העשרים של המאה העשרים בזמן שלמדו אמנות בבית ספר שהופעל על ידי התאחדות האמנות במונטריאול.[1] הקבוצה בולטת במספר שווה של אמנים נשים וגברים, כמוכן באימוץ המודרניזם. הם ציירו מגוון נושאים, כולל דיוקנאות, נופים, סצנות אורבניות וטבע דומם, בשילוב של סגנונות מודרניסטיים ומסורתיים.[2]
חברים עריכה
עשר האומניות הידועות מקבוצת ביבר הול היו: נורה קולייר, אמילי קונאן, פרודנס היוארד, מייבל לוקרבי, מייבל מאי, קתלין מוריס, ליליאס טורנס ניוטון, שרה רוברטסון, אן סאבאג', אתל סאת'.
כל עשרת משתתפי הקבוצה למדו אצל ויליאם ברימנר (1855–1925), אמן קנדי בולט שעודד אותם לחקור גישות מודרניות חדשות לציור. בעידן בו נשים אמניות נתפסו יותר כתחביבות ונותרו מחוץ לזרם המרכזי של האמנות המקצועית, קבוצת ביבר הול הייתה ארגון האמנים הקנדי הראשון בו נשים מילאו תפקיד מרכזי.
היסטוריה עריכה
.jpeg)
הקבוצה הוקמה רשמית במאי 1920, ונחנכה באמצעות מאמציהם של רנדולף סטנלי יוטון, אדווין הולגייט, מייבל מאי וליליאס טורנס ניוטון. שמה של הקבוצה נובע מ Beaver Hall Hill, מיקום של הסטודיו במרכז העיר מונטריאול בו חבריו חלקו שטח עבודה. בין החברים המייסדים היו אחד עשר גברים ושמונה נשים. נשיא הקבוצה, אלכסנדר יאנג ג'קסון.
התערוכה הראשונה של ביבר הול התקיימה ב־17 בינואר 1921. בנאום הפתיחה שלו הדגיש ג'קסון את זכותו של האמן לצייר את מה שהוא מרגיש "תוך התעלמות מוחלטת ממה שנחשב עד כה הנדרש לקבלת עבודה באמנות המוכרת...הביטוי האישי הוא הדאגה העיקרית שלנו ". הוא זיהה את מטרותיה כאלה כמו של קבוצת השבעה. במהלך השנים ג'קסון שמר על הקשר בין טורונטו ומונטריאול, ותמך והמריץ את אמני מונטריאול באמצעות ביקורים ותכתובות קבועות. הוא הודיע להם על האירועים בטורונטו ודאג שהעבודות שלהם ייכללו בתערוכות קבוצת השבעה. גם העיתון "מונטריאול גאזט" וגם "לה פרס" סיפקו פרסום לקבוצה.
האגודה שרדה רק שנתיים, ובמהלכה הם קיימו רק ארבע תערוכות עם אמנים רבים ושונים שהציגו ביניהם.[3] בשנת 1924 ויתרה קבוצת ביבר הול על הסטודיו המושכר, אך שמרה על אולפני העבודה בבית. רבות מהנשים מקבוצת ביבר הול הציגו יחד עם קבוצת שבעה הגברים הבינלאומית. כשקבוצת השבעה התפרקה רשמית בשנת 1932, נשות קבוצת ביבר הול סייעו בהקמת קבוצת הציירים הקנדית בשנת 1933 כדי לספק הזדמנויות לתערוכה.
_-_Lilias_Torrance_Newton.jpg)
את ההבנה הנוכחית של קבוצת ביבר הול כקבוצה של ציירות נשים במונטריאול ניתן לייחס לתערוכה הנודדת משנת 1966 "קבוצת ביבר הול". עד לאותה תקופה, לעשר הנשים שהמשיכו את הקשר הבלתי פורמלי שלהן אחרי פירוק קבוצת הביבר הול הרשמית לא היה שם לאגודה שלהן. מטרתה של התערוכה הייתה לחשוף את כישרון האמניות של קוויבק למערב קנדה. אן סאבאג' ואלכסנדר ג'קסון סיפרו לה על קבוצת ביבר הול המקורית ושמה של הקבוצה התבלבל עם שם הרחוב, וכך קיבלה התערוכה את שמה.
אוצרים גילו מימד חדש של המודרניזם הקנדי בקבוצת ביבר הול. בניגוד לאייקונים המודרניסטים המוכרים של קבוצת השבעה שבטורונטו, ציירי ביבר הול עסקו בנושאים אורבניים מובהקים: תעשייה, אופנה וחיי עיר. בפתיחת התערוכה "המודרניזם של שנות העשרים במונטריאול – קבוצת ביבר הול" במוזיאון לאמנויות יפות במונטריאול, אמר האוצר בריאן פוס, "עד כמה שקבוצת השבעה הייתה מרתקת וחשובה, זו לא הייתה המילה היחידה במודרניזם הקנדי. אני מקווה שמבקרים יכירו את התסיסה יוצאת הדופן, הגיוון והאיכות העצומה של האמנות... של אמני מונטריאול לאמנות המודרניסטית במדינה זו."[4]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Meadowcroft, Barbara (1999). Painting friends: the Beaver Hall women painters. Montreal, Quebec, Canada: Véhicule Press. p. 175
- ^ Evelyn Walters, The Women of Beaver Hall: Canadian Modernist Painters, Dundurn, 2005-11-12, ISBN 978-1-55002-588-0. (באנגלית)
- ^ Walters, Evelyn (2005). The women of Beaver Hall: Canadian modernist painters. Toronto, Ontario, Canada: Dundurn Press. pp. 12–13.
- ^ "Jazz Age Montreal and the Beaver Hall Group: Canada's Other Modernist Art Movement"