קהרמאנמרש
קהרמאנמרש (בטורקית: Kahramanmaraş; בערבית: قهرمان مرعش, בתעתיק מדויק: קהרמאן מרעש; ובעבר Maraş - מרש; בערבית: مرعش, בתעתיק מדויק: מרעש) היא עיר בדרום טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה"), ולפי אומדן רשמי משנת 2022, אוכלוסייתה מנתה כ-1.177 מיליון תושבים. העיר שוכנת בגובה של 568 מטר במורדות הדרומיים של הרי הטאורוס, סמוך לאחד מיובליו של נהר ג'ייהאן ובקרבת הגבול עם סוריה.
 סמל קהרמאנמרש | |
 | |
| פוטומונטז' של קהרמאנמרש | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים התיכון |
| נפה | קהרמאנמרש |
| ראש העיר |
האירטין גינגר (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| תאריך ייסוד | המאה ה-12 לפנה"ס |
| שטח | 14,346 קמ"ר |
| גובה | 568 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,177,436[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 82.07 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 37°35′N 36°56′E / 37.583°N 36.933°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.kahramanmaras.bel.tr | |
היסטוריה עריכה
קהרמאנמרש נוסדה כממלכה חתית חדשה במאה ה-12 לפנה"ס, והייתה ככל הנראה מדינה וסאלית של ממלכת תובל (Tabal). במאה ה-8 לפנה"ס נזכרה העיר במקורות אשוריים כמרקסי, והחל בתקופה הרומית נודעה בשם "גרמניקיה קייסריה" (Germanicia Caesarea).
בשנת 645 נכבשה העיר בידי הערבים ונשלטה בידי בית אומיה עד שבית עבאס גבר עליו, והעיר באה תחת שלטונו בשנת 800 לערך. בשנת 778 צבא ביזנטי גדול בפיקודו של מיכאל לחנודרקון ניסה לכבוש את העיר, אך ללא הצלחה. לאחר קרב מנזיקרט ב-1071 ושבירת כוחה של האימפריה הביזנטית באסיה הקטנה, שימשה קהרמאנמרש כבירתה של נסיכות ארמנית קטנה שהקים פילרטוס ברכמיוס, ארמני ששימש בעברו כגנרל בצבא הביזנטי. נסיכותו של ברכמיוס קמה ב-1078 אך לקראת מותו ב-1086 התפוררה למספר ישויות מקומיות, והעיר נכבשה על ידי צלבני מסע הצלב הראשון בשנת 1097. העיר באה תחת שלטונה של רוזנות אדסה, אך חרבה בשנת 1114 ברעידת אדמה שגרמה למותם של 40,000 איש. עם נפילתה של רוזנות אדסה באמצע המאה ה-12 הייתה קהרמאנמרש לחלק מממלכת קיליקיה הארמנית.
העיר נכבשה על ידי הסולטאן סלים הראשון ב-1515, ונודעה בשם מארש. היא נותרה בחזקתה של האימפריה העות'מאנית עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בהיותו חלק מהסְפָר של סוריה המוסלמית ולאחמ"כ של וולאית (נפת) "סוריה הגדולה והַשַׁאם", ספג האזור השפעות ערביות כמו השפה המוזיקה והאוכל. עם תום מלחה"מ הראשונה כבשו הבריטים את העיר, ומסרוה, ב-29 באוקטובר 1919, לידי הצרפתים, הכול בהתאם להסכם סייקס–פיקו שנחתם שלוש שנים קודם לכן בין שתי המעצמות. למחרת הגיע לעיר גם הלגיון הצרפתי-ארמני, וכמו באנטפ ובאורפה, גם בקהרמאנמרש לוו חילופי השלטון בעימותים עם התושבים, אשר התנגדו לצעד זה בעיקר בשל נוכחותם של חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני. הצרפתים הפעילו את אנשי הלגיון הצרפתי-ארמני כעושי דברם וכן נסמכו על חייליו לשם איסוף מודיעין.
ב-31 באוקטובר 1919, יומיים לאחר כניסת הצרפתים למארש ויום לאחר שהגיעו 2,000 חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני, אירעה בעיר "תקרית סיטצ'י-אימאם" (Sütçü İmam olayı - "תקרית החלבן אימאם"). שלוש נשים טורקיות אשר יצאו מרחצה בחמאם הוטרדו על ידי חיילים ארמנים, וטורקי מקומי שחש לעזרתן נורה למוות. בתגובה פתח סיטצ'י-אימאם באש לעבר החיילים הארמנים והרג אחד מהם. גם הארמנים הגיבו באש, הרגו אזרח נוסף, ואחר נתפס ועונה למוות. האירוע הוביל לחוסר שקט שהתפתח לקרב מארש החל ב-21 בינואר 1920. כתוצאה מכך נאלצו הצרפתים לפנות את העיר ב-12 בפברואר 1920.
כהוקרה על התנגדותה לצרפתים בעת מלחמת טורקיה–צרפת זכתה העיר במדליית העצמאות (İstiklal Madalyası) לאחר המלחמה, וב-7 באוקטובר 1973 שינתה האספה הלאומית הגדולה של טורקיה את שמה של העיר מ"מארש" ל"קהרמאנמרש" (Kahramanmaraş - "מארש הגיבורה").
ב-23 בדצמבר 1978 אירע בקהרמאנמרש טבח באלווים אשר בוצע בידי ארגון הטרור הלאומני הזאבים האפורים. באירוע מצאו את מותם למעלה ממאה איש, והוא נחשב לאחד הגורמים להכרזת משטר צבאי בטורקיה בשנת 1980.
בפברואר 2023, פקדה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט את אזור העיר ומבנים רבים ניזוקו קשות[2].
העיר כיום עריכה
קהרמאנמרש משמשת מרכז כלכלי וחקלאי באזורה, ובעיר מרכז תעשייתי המתמחה בעיקר בטקסטיל ובמזון. שמה של העיר הולך לפניה ברחבי טורקיה בשל שמן הזית, הסחלב, והגלידה מסטיק המקומית המסורתית הנקראת "הגלידה של העיר מרש" (Maraş dondurması) או "דונדורמה" בפי התיירים. הגלידה מיוצרת מחלב עיזים, מסטיקא (שרף עץ האלה), אבקת סחלבים מיובשת הנקראת "מילד" (milled), ושלג מההרים הסמוכים (נקראת גם Dövme dondurma - "גלידה חבוטה" בגלל ההנפה של מוכרי הגלידה לשם קבלת אווריריות לגלידה). בשנת 1992 הוקמה בעיר אוניברסיטת סיטצ'י-אימאם (Kahramanmaraş Sütçü İmam Üniversitesi), המשתרעת על מספר קמפוסים.
בעיר שוכן המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש, המציג ממצאים ארכאולוגיים מתקופות פרהיסטוריות ועד התקופה הביזנטית, וכן פריטים אתנוגרפיים.
קישורים חיצוניים עריכה
קהרמאנמרש, ברשת החברתית פייסבוק
קהרמאנמרש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קהרמאנמרש, ברשת החברתית אינסטגרם
קהרמאנמרש, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר אוניברסיטת סיטצ'י-אימאם
- אתר נפת קהרמאנמרש (טורקית)
- קהרמאנמרש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||