קוטו (כלי נגינה)

קוֹטוֹ הוא כלי מיתר יפני מסורתי וכלי הנגינה הלאומי של יפן. זהו כלי פריטה העשוי מעץ הפאולוניה. הוא בעל 13 מיתרים שמתוחים על 13 גשרים ניידים. אורכו כ-180 סנטימטר ורוחבו כ-25 סנטימטר. באופן מסורתי נהוג לנגן על הקוטו בכריעה או בישיבה על הרצפה. מוצאו של הקוטו מכלי הגוז'נג הסיני, שהגיע ליפן במאות ה-7 וה-8. מקורו של הקוטו המודרני הוא בכלי גקוסו ששימש במוזיקת החצר הקיסרית (גאגאקו). הקוטו הפך לכלי פופולרי מאוד בקרב האצולה היפנית. חוברו לו גם יצירות סולו וגם יצירות להרכבים קאמריים שכללו את הקוטו. נגן הקוטו גם שר לעיתים לצלילי הנגינה של הקוטו.

קוטו

מאסאיו אישיגורה מנגנת בקוטו

ציור של נגנית הקוטו סטי הסגווה מ-1878

פריטה על קוטו

ברקע נשמעים צלילי קֻּטוֹ

ראו גם

• קאנון (כלי נגינה)
• סה

לקריאה נוספת

• The Koto: A Traditional Instrument in Contemporary Japan, by Henry Johnson (Hotei, 2004)
• The Kumiuta and Danmono Traditions of Japanese Koto Music, by Willem Adriaansz (University of California Press, 1973)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוטו בוויקישיתוף

• על המוזיקה היפנית, באתר (http://japangeo.org.il/)
• Koto, early 17th century, Japan, באתר (The Metropolitan Museum of Art)
• Koto no Koto על כלי נגינה מסורתיים יפאניים
• קוטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה ובנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.