קונפדרציית הכדורגל הברזילאית

קונפדרציית הכדורגל הברזילאית (בפורטוגזית: Confederação Brasileira de Futebol; ידועה בראשי התיבות CBF) היא הגוף האחראי על הכדורגל בברזיל. חברה בקונפדרציית הכדורגל של דרום אמריקה (CONMEBOL‏), CBF אחראית על הליגות הלאומיות של ברזיל (מסדרה א' עד סדרה ד') והגביע הברזילאי (Copa do Brasil) וממונה על נבחרת ברזיל בכדורגל לגברים ולנשים. כמו כן, פדרציות הכדורגל של מדינות ברזיל כפופות לה ונדרשות לתת לה דין וחשבון על פעילותן. הקונפדרציה אחראית גם על ליגות הנשים בברזיל.

קונפדרציית הכדורגל הברזילאית
Confederação Brasileira de Futebol

ענפי ספורט	כדורגל
השתייכות	פיפ"א CONMEBOL
תאריך ההשתייכות	1923 (פיפ"א) 1916 (CONMEBOL)
מיקום המטה	ריו דה ז'ניירו, ברזיל
יושב ראש	אנטוניו קרלוס נונס
תאריך ייסוד	1914
www.cbf.com.br

בחלק העליון של סמל CBF מצוירים כוכבים ירוקים, שמספרם משתנה לפי מספר ניצחונות נבחרת הגברים במונדיאלים.

עידן CBD

קודם ל-CBF, הארגון הממונה על הכדורגל בברזיל היה "קונפדרציית הספורט הברזילאית" (Confederação Brasileira de Desportos‏, CBD‏). CBD נוסדה ב-8 ביוני 1914 והייתה האחראית למעשה על כל הספורט בברזיל. ב-1916 ייסדה יחד עם התאחדויות הכדורגל של אורוגוואי, ארגנטינה וצ'ילה את הקונפדרציה הדרום אמריקאית – CONMEBOL. היא הצטרפה כחברה לפיפ"א ב-1924.

בראש CBD עמדו 15 נשיאים. הראשון היה אלווארו זמית (Álvaro Zamith) והאחרון אלנו דה בארוס נונס (Heleno de Barros Nunes).

כיום CBD כבר לא קיימת והגוף המרכז את ענפי הספורט האולימפיים בברזיל (נכון לשנת 2010) הוא הוועד האולימפי הברזילאי.

הקמת CBF ונשיאיה

CBF נוסדה ב-24 בספטמבר 1979, כאשר חדלה CBD לפקח על ענף הכדורגל בברזיל. מה שהוביל לכך היה הלחץ שהופעל מצד פיפ"א, אשר דרשה כי ענייני הכדורגל במדינות החברות בפיפ"א ירוכזו בידי ארגון עצמאי.

נכון למרץ 2018, נשיא ההתאחדות הברזילאית הוא אנטוניו קרלוס נונס.

ז'וזה מריה מרין החליף ב-12 במרץ 2012 את ריקרדו טיישיירה, אשר כיהן בתפקיד מאז 16 בינואר 1989. טיישיירה היה נשוי במשך 30 שנה, עד שנת 1997, לבתו של ז'ואו האבלנז', נשיא פיפ"א בין השנים 1974 ו-1998 ונשיא CBD בין 1958 ו-1975. הקדנציה האחרונה של טיישיירה הייתה השישית שלו כנשיא CBF והייתה אמורה להסתיים בתום מונדיאל 2014, שהתקיים בברזיל, אך לחץ ציבורי וממשלתי בגין האשמות חוזרות של שחיתות (ראו למעטה) הביאו אותו לפרישה מוקדמת. לפני טיישיירה, עמדו בראש CBF שלושה נשיאים, כולל אלנו נונס שהיה הנשיא בעת הניתוק של CBF מ-CBD.

הישגים

CBF היא התאחדות הכדורגל המצליחה בעולם. נבחרת הגברים ברזיל זכו בכל תואר אפשרי.

נבחרות גברים

תארים בינלאומיים ברמה גלובלית

• 5 מונדיאלים: 1958, 1962, 1970, 1994, 2002
• 3 גבעי הקונפדרציות: 1997, 2005, 2009
• 4 אליפויות עולם עד גיל 20: 1983, 1985, 1993, 2003
• 3 אליפויות עולם עד גיל 17: 1997, 1999, 2003
• 3 מדליות כסף אולימפיות: 1984, 1988, 2012
• 2 מדליות ארד אולימפיות: 1996, 2008

תארים ביבשת אמריקה

• 4 פאן-אמריקאיים: 1963, 1975, 1979, 1987
• 8 פעמים אלופת קופה אמריקה: 1919, 1922, 1949, 1989, 1997, 1999, 2004, 2007
• 10 פעמים אלופת דרום אמריקה עד גיל 20: 1974, 1983, 1985, 1988, 1991, 1992, 1995, 2001, 2007, 2009
• 9 פעמים אלופת דרום אמריקה עד גיל 17: 1988, 1991, 1995, 1997, 1999, 2001, 2005, 2007, 2009
• פעמיים אלופת דרום אמריקה עד גיל 15: 2005, 2007

נבחרות נשים

תארים בינלאומיים ברמה גלובלית

• מקום שני במונדיאל: 2007
• מדליות כסף אולימפיות: 2004, 2008

תארים ביבשת אמריקה

• 2 פאן-אמריקאיים: 2003, 2007
• 4 אליפויות דרום אמריקה: 1991, 1995, 1998, 2003

גביע ז'יל רימה

זכייה

אחד מהישגיה הבולטים של נבחרת ברזיל בכדורגל הוא זכייתה לצמיתות בגביע על שם ז'יל רימה. גביע ז'יל רימה היה גביע אשר החזקה עליו הועברה בין המדינות אשר זכו בו בין טורניר לטורניר של המונדיאל. בצורה זו אמור היה הגביע לעבור בין יד ליד, מעת שנערך הטורניר הראשון של המונדיאל ועד לזכייה שלישית של מדינה מסוימת במונדיאל. בשנת 1970, זכתה ברזיל בפעם השלישית בגביע זה, ואי לכך הוענק לה הגביע לצמיתות (גביע אחר, המכונה "גביע העולם של פיפ"א", הוכן עבור הטורנירים שנערכו לאחר 1990). הגביע, שהיה העשוי מ-3.8 קילוגרם זהב, הוצב לתצוגה במשרדי CBF בריו דה ז'ניירו מיד עם הזכייה בו, והעתק ממנו נשמר בכספת הארגון.

גנבת הגביע

בליל 19 בדצמבר 1983 נגנב גביע ז'יל רימה מהמקום בו הועמד לתצוגה. הגביע לא נמצא מעולם ותוצאות החקירה הצביעו על כך שהגנבים התיכו אותו על מנת למכור את הזהב ממנו היה עשוי. ארבעה גברים נעצרו בעקבות המעשה.

בעקבות מעשה הגנבה, העניקה פיפ"א לברזיל בשנת 1986 העתק של הגביע, שנוצק בידי חברת קודאק מ-1.875 ק"ג זהב. העתק זה מוצב כיום לתצוגה במשרדי CBF.

שחיתות וחקירות פרלמנטריות

ריקרדו טיישיירה, נשיא CBF בשנים 1989–2012

בשנת 1994, לאחר זכייתה של ברזיל במונדיאל בארצות הברית, הביאו שחקני הנבחרת ומלוויהם מ-CBF במזוודותיהם בחזרה לברזיל סך של כ-17 טונות של ציוד שנקנה בארצות הברית, רובו מוצרי אלקטרוניקה המחויבים בתשלום מכס. נשיא ההתאחדות, ריקרדו טיישיירה, הפעיל את קשריו הפוליטיים והצליח לשחרר את המזוודות בשדה התעופה ללא תשלום מיסי מכס. הפרשה דלפה לעיתונות ועוררה את זעם הציבור. באוגוסט 2009 הורשע טיישיירה על ידי בית משפט בריו דה ז'ניירו בגין עבירה זו ונאסר עליו לכהן במשרה פוליטית וכן לנהל קשרי מסחר עם גופי ממשל למשך שלוש שנים.

בתחילת שנות האלפיים הייתה צמרת CBF מעורבת בשתי חקירות פדרליות באשמת שחיתות. ב"חקירת נייקי" ("CPI da Nike") שערך בית הנבחרים של ברזיל נחקרו עבירות הקשורות בחוזה שנערך בין CBF לחברת נייקי בשנת 1996. חוזה נייקי קבע שהחברה תשמש כספונסרית רשמית של נבחרת ברזיל וכן הוסדר בו שהיא תהיה הספקית הבלעדית של ציוד ספורט עבור הנבחרת. בנוסף, קבע החוזה שחברת נייקי תהיה רשאית ליזום משחקי ידידות של הנבחרת וכן לקבוע תנאים להופעותיהם בציבור של כוכבי הנבחרת, כגון רונלדו. בין המניעים לפתיחת החקירה היו הנסיבות המחשידות סביב השתתפותו של רונלדו במשחק הגמר של מונדיאל 1998. כמה שעות לפני המשחק, רונלדו התמוטט והובהל לבית חולים. חרף זאת, הפתיע רונלדו את צופי המשחק ברחבי העולם כאשר הופיע למשחק. תפקודו של רונלדו במשחק היה ירוד ונבחרת ברזיל הפסידה לצרפת בתוצאה 0-3. עלה החשד כי השתתפותו של רונלדו במשחק הייתה קשורה למעורבות חברת נייקי בענייני הנבחרת. גורם נוסף שהביא לחקירה הוא העובדה שההתאחדות חדלה להיות רווחית בשנת 1996, והחלה לשקוע בחובות עתק, שצברו ריביות בשיעורים גבוהים.

"חקירת נייקי" התנהלה בין בספטמבר 2000 ליוני 2001 ובדו"ח הסופי הואשמו 33 אישים בצמרת הכדורגל הברזילאית בשורת מעשי שחיתות, כאשר בראש הרשימה עמד נשיא ההתאחדות טיישיירה. הדו"ח לא אושר בהצבעה בבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל.

באותה התקופה, ערך הסנאט הפדרלי (הבית העליון בקונגרס הברזילאי) את "חקירת הכדורגל" ("CPI do Futebol"), שהייתה ארוכה ומקיפה יותר מ"חקירת נייקי", ואי לכך גם הממצאים שהעלתה חקירת נייקי נלקחו בחשבון במסגרת חקירה זו. הדו"ח הסופי הוגש בנובמבר 2001 והפעם אושר. הדו"ח כלל המלצות על הדחתם של 17 אישים, ביניהם גם טיישיירה, אשר הואשם בדו"ח בשלושה עשר מקרי שחיתות. בעקבות החקירות, חויבה CBF לשלם קנס של יותר מ-14 מיליון ריאלים למס הכנסה (כשבעה מיליון דולרים, במונחים של 2010).

לקריאה נוספת

• אילן רחום, הכדורגל וברזיל: 125 שנים של משחק, עם ואומה, הוצאת כרמל, 2019.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונפדרציית הכדורגל הברזילאית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קונפדרציית הכדורגל הברזילאית (בפורטוגזית)

• קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, ברשת החברתית פייסבוק
• קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, ברשת החברתית אינסטגרם
• קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, סרטונים בערוץ היוטיוב