קוסמס אינדיקופלאוסטס
קוסמס אינדיקופלאוסטס (Cosmas Indicopleustes, ביוונית: Κοσμᾶς Ἰνδικοπλεύστης) היה ימאי-סוחר וגאוגרף יווני, שמוצאו באלכסנדריה.[1] חי במחצית הראשונה של המאה השישית לספירה ונחשב לאחד מהיוצרים הרבים שאפיינו את העידן היוסטיניאני.[2] נודע בעיקר בזכות חיבורו 'הטופוגרפיה הנוצרית', בו טען, בניגוד לדעה הרווחת בתקופתו, שהעולם איננו עגול, אלא שטוח כסדקית. טענתו זו היא אחת העדויות היחידות שעשויות לבסס את מיתוס הארץ השטוחה השגוי, על פיו אנשים בימי הביניים חשבו שהעולם איננו עגול.[3]
| לידה |
המאה ה־6 אלכסנדריה, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־6 אלכסנדריה, מצרים |
| מדינה |
האימפריה הביזנטית |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Christian Topography |
  | |
שמו עריכה
ייתכן שלשם העט 'קוסמס אינדיקופלאוסטס' אין קשר לשמו האמיתי של מחבר ה'טופוגרפיה הנוצרית'. משמעות הכינוי אינדיקופלאוסטס - "זה אשר הפליג להודו"[4] - הולמת את היותו נוסע-חוקר, אך אין עדות ברורה לכך שאכן ביקר בהודו.[5] החוקר הגרמני אייזק פוס (Isaac Voss) מהמאה ה-17 טען שגם השם הפרטי, קוסמס, אינו אלא כינוי אשר נבע מעיסוקו בקוסמולוגיה.[6]
חייו עריכה
לא ידוע לנו רבות על קוסמס, ובמיוחד לא על ראשית חייו.[7] מרבית המידע אודותיו לקוח מהעבודות שהוא עצמו כתב, ועל כן לא ניתן להסתמך עליהן כמקורות אמינים לחלוטין. מוצאו באלכסנדריה (באותה עת חלק מהאימפריה הביזנטית), אך לא ידוע אם נולד בה. הוא התגאה ושמר על זהותו האלכסנדרונית (אף שבבגרותו לא חי בעיר זו אלא עסק במסחר באירופה ובמזרח) ובד-בבד שמר אמונים והעריץ את האימפריה הרומית שהותיר יוסטיניאנוס, שהיא לדבריו 'שותפה בממלכת המשיח' וכן 'מתעלה, ככל שמסוגלת ממלכה ארצית, מעל לכל כח אחר, והיא תישאר לא מנוצחת עד קץ הימים.'[8] ככל הנראה השכלתו הרשמית לא עלתה על חינוכו הבסיסי כנער באלכסנדריה.[7] קוסמס היה נוצרי אדוק, אשר הזדהה עם רעיונות הכת הנסטוריאנים, וברבות הימים הפך לנזיר.[9] כתביו נוצרו במטרה דתית להפצת הרעיונות הנוצריים-נסטוריאנים, והתבססו רבות על כתבי הקודש. על כן רבים בתקופתו לאחריה לא ראו את משנתו כמחקרית ולרב התעלמו ממנה או התנגדו לה.[7]
במסגרת מסעותיו המסחריים-מחקריים ביקר קוסמס בסרי לנקה, קיסרות אקסום (אתיופיה ואריתריאה של ימינו), איי סוקוטרה (באוקיינוס ההודי, סמוך לתימן) וב'שלושת המפרצים' (כפי שכונה בפיו): רומא, חצי-האי ערב ופרס. במסעות אלו אסף מידע לכתיבת ספריו מפי אנשים שפגש.[7]
את 'הטופוגרפיה הנוצרית', הגדול והחשוב בספריו, כתב קוסמס לדבריו כעשרים וחמש שנים לאחר שביקר באתיופיה, עקב הימלטות הספינה בה שט לכיוון הודו מסופה. בביקור זה שהה בעיר אדול (Adule), בשנה בה המלך האקסומי כלב אלה-אצבחה (kaleb ella atsbeha) יצא למלחמה בערב הסעודית. על פי תיעוד זה ניתן לתארך את כתיבת הטופוגרפיה בין השנים 547 ל־550 לספירה.[10] כמו כן, לפי תיאוריו ניתן להבין שקוסמס היה מבוגר למדי בזמן כתיבת הספר, וסבל ממצב בריאותי ירוד.[11]
כתביו עריכה
שלושה ספרים המיוחסים לקוסמס ידועים לנו: 'גאוגרפיה' ו'אסטרונומיה' שאינם מצויים בידינו,[12] ו'הטופוגרפיה הנוצרית' ששרדה במספר כתבי יד שאינם זהים לחלוטין. העתיק בהם נכתב במאה ה-9 לספה"נ בקונסטנטינופול ונשמר בספריית הוותיקן. הוא כולל את עשרת הספרים הראשונים בלבד. הבא אחריו נכתב במאה ה-11 לסה"נ באזור קפדוקיה, טורקיה. כתב יד זה כולל את שנים-עשר הספרים במלואם, והוא נקרא 'vaticanus graecus 699'.[7]
ה'טופוגרפיה נוצרית' עריכה
ה'טופוגרפיה נוצרית' (ביוונית: Χριστιανικὴ Τοπογραφία, בלטינית: Topographia Christiana) הוא החיבור הגדול והחשוב של קוסמס וזה אשר הביא לפרסומו. חיבור זה כולל שנים-עשר ספרים המשלבים מידע קוסמולוגי וגאוגרפי, בהם מתאר קוסמס את העולם לתפיסתו תוך הסברת רעיונותיו הדתיים. ככל הנראה נכתבה ה'טופוגרפיה נוצרית' בשני חלקים. חמשת הספרים הראשונים פורסמו תחילה כקובץ העומד בפני עצמו ולאחר ביקורות ושאלות רבות שהעלו נוצרים שקראו את הספר, ראה קוסמס לנכון לפרסם כתבים נוספים בתגובה. חמשת הספרים הבאים התרכזו בפתרון בעיות במשנתו ומתן הסברים נרחבים ומפורטים יותר. ייתכן שהשתמש קוסמס בתמונות פרי עטו להמחשת תיאוריו. אלו מופיעות בגרסאות דומות במרבית כתבי-היד שבידנו.[7]
קוסמס מתאר אזורים שונים בהודו, כמו האיים המלדיביים וסרי לנקה (נקראה אז סיילדיבה), לה ייחס תשומת לב רבה. תיאורו של קוסמס הוא האזכור הראשון שאנו מכירים לנוצרים שחיו בסרי לנקה. קבוצת נוצרים קטנה זו הפעילה כנסייה נוצרית-פרסית. כמו כן מדווח קוסמס על מסחר בין מזרח אפריקה וסביבות הודו.[13] אף על פי שלקוסמס לא הייתה השכלה נרחבת (ואולי דווקא בשל כך), מזכיר קוסמס בספרו כותבים רבים אותם הכיר וצטט ב'טופוגרפיה הנוצרית', בעיקר סופרים יווניים אך גם סורים, ארמנים, ולטינים. ביניהם: ארטוס (Aratus) קלאומדס, אפורוס, ארטוסתנס, אאודוקסוס מקנידוס,[14] יוספוס פלביוס, אוסביוס, ליסימכוס, כאירמון, מנתון, אפולוניוס מולון ועוד.[15] קוסמס מקדיש גם חלק ניכר מהספר השנים-עשר של 'הטופוגרפיה הנוצרית' לניסיון להוכיח שסופרים בני העולם העתיק העידו על עתיקות וממצאים שונים המחזקים את הכתוב בתורת משה[15] ובמיוחד את התכנות מעמד הר סיני.[16]
העולם על פי קוסמס עריכה
קוסמס מבסס את תפיסת העולם שלו על פי הכתוב בתנ"ך, ובמיוחד על שני מקורות בו: 1. בראשית א' – 'בראשית ברא ה' את השמיים ואת הארץ' – מלמד, על פי קוסמס, כי העולם מורכב מהקיים בשמיים ובארץ בלבד, ואין דבר הנמצא מעבר להם. 2. שמות כה' – הנחיות מפורטות לבניית בית המקדש שמעביר אלוהים למשה. לתפיסתו של קוסמס תיאורים אלו של בית המקדש תואמים בדיוק לאלו של העולם בו אנו חיים.[14]
קוסמס ניסה לסתור את טענתו המקובלת של האסטרונום המפורסם תלמי שהעולם הוא כדור[4] וכינה סברה זו "רעיון פאגאני". לפי תיאוריו של קוסמס העולם שטוח, מרובע ומוקף אוקיינוסים מכל עבר. בספרו הוא מפרט שהעולם הנראה לעין וגן העדן הנסתר נמצאים בתוך קופסה. גן העדן נמצא מעל השמיים ואלוהים - בחלקו העליון. בתחתית הקופסה ישנם האוקיינוסים והארץ, באופן בו מקיפים האוקיינוסים את הארץ מכל צדדיה. הארץ היא מלבנית (ולא עגולה), ואורכו של המלבן כפול בדיוק מרוחבו.[14] השמש נעה בסיבוב ללא הפוגה באמצעות מלאכים הדוחפים אותה. הלילה מתקיים בזמן שהשמש נמצאת בצפון, בצדו השני של הר גדול בעל צורת קונוס המסתיר אותה.[17]
השפעות עריכה
קוסמס היה נוצרי אדוק מאוד ורעיונותיו וכתיבתו הושפעו בעיקר מהשקפתו הדתית. הוא הרבה להתעמק בכתבי הקודש והסתמך עליהם כביסוס לתפיסת העולם הקוסמית שלו. כמו כן, התערב בזרמים דתיים והושפע מהפוליטיקה שלהם. בולטים בעיקר בכתביו העיסוק וההתנגדות לרעיונות פאגאניים, או א-נוצריים מחד, וניסיון שילוב רעיונות אורתודוקסים ונסטוריאנים בהם האמין גם יחד מאידך.[14] את כל אלו שזר קוסמס עם הידיעות שליקט במסעותיו ופילוסופיות אחרות בהן נתקל, כמו הפילוסופיה ההודית, אותן צירף לתמונת עולם אחת. קוסמס מציין במפורש שבכתביו מצויים דברים שלמד מכתבי הקודש הנוצריים וממורו הבישוף אבא הראשון (Aba I או מר-אבא Mar Aba) שהיה פטריארך כנסיית המזרח בין השנים 522–540 לספירה. בישוף זה היה מבולטי מפיצי הרעיונות של נֶסְטוֹריוֹס ומורו תאודור ממופסואטיה (אנ'). סביר שהרבה מרעיונותיו הקוסמולוגיים מקורם בכת זו. ככל הנראה עזר קוסמס לתומאס מאדסה (אנ') לתרגם את נאומיו של אבא באלכסנדריה. ייתכן שמכיוון שהוקעה הכת הנסטריאנית באלכסנדריה, עקב התנגדותו של הפטריארך שלה קירילוס האלכסנדרוני לרעיון הכת שישו היה בשר-ודם ומרים אינה אם האלוהים,[18] חשש קוסמס מהתנכלות בעירו והעדיף שלא לחשוף את זהותו ככותב הספר 'הטופוגרפיה הנוצרית'.[7]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- איריס שגריר ודפנה אפרת, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים כרך ד': מערב ומזרח, האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ איריס שגריר ודפנה אפרת, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים כרך ד': מערב ומזרח (האוניברסיטה הפתוחה, 2003), עמ' 30.
- ^ ראשיתה של אירופה, כרך ד, עמ' 30.
- ^ Columbus and the Flat Earth Myth, Mano Singham, p. 592.
- ^ 1 2 The entry "cosmas", The New Encyclopedia Britannica, Vol. 3, p. 660.
- ^ קוסמס מספר שעלה על אוניה בדרך להודו אשר נתקלה בסופה שאילצה אותה לעגן באתיופיה.
- ^ The Christian Topograpy of Cosmas Indicopleustes, Eric O. Winstedt, p. 2.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 The World According to Cosmas Indicopleustes –Concepts and Illustrations of an Alexandrian Merchant and Monk, Stefan Faller, pp. 2-7.
- ^ ראשיתה של אירופה, עמ' 44.
- ^ בצלאל בר כוכבא, "החיבור האנטי-יהודי של אפולוניוס מולון", עמ' 14.
- ^ Axum and the Fall of Meroe, Stanley M. Burstein, p. 48
- ^ קוסמס מזכיר בספרו גם שני ליקויי חמה, שניתן לזהותם עם אלו שהתרחשו ב-6 בפברואר וב-17 באוגוסט בשנת 547, מה שמעלה את הסבירות שהספר אכן נכתב מעט אחרי שנה זו. The World According to Cosmas Indicopleustes, p. 3.
- ^ בשנת 2006 טען הורסט שניידר (Horst Schneider) ששני הספרים האחרונים ב'טופוגרפיה הנוצרית' הוספו לאחר מותו של קוסמס מתוך שני ספרים קודמים אלו. The World According to Cosmas Indicopleustes, p. 6.
- ^ The World According to Cosmas Indicopleustes, p. 15.
- ^ 1 2 3 4 The World According to Cosmas Indicopleustes, p. 9-12.
- ^ 1 2 בצלאל בר כוכבא, "החיבור האנטי-יהודי של אפולוניוס מולון", עמ' 13–15.
- ^ חרותות הסלע בסיני, אברהם נגב, עמ' 21.
- ^ פירוט התנהלות השמש הייתה אחת השאלות שנאלץ קוסמס להתמודד איתן לאחר פרסום החלק הראשון של ספרו.
- ^ המחלוקת בין השניים הסתיימה לאחר קיום ועידת אפסוס, שכינס הקיסר תאודוסיוס השני ב-431 לספה"נ.