קורנליס דה האוטמן
קורנליס דה האוטמן (בהולנדית: Cornelis de Houtman; 2 באפריל 1565 - 1 בספטמבר 1599), אחיו של פרדריק דה האוטמן, היה חוקר הולנדי שגילה מסלול ימי חדש מאירופה לדרום-מזרח אסיה ובכך החל את סחר התבלינים ההולנדי. באותה תקופה החזיקה האימפריה הפורטוגלית מונופול על סחר התבלינים, וההפלגה הייתה ניצחון סמלי עבור ההולנדים, אף על פי שההפלגה עצמה הייתה אסון.
 | |
| לידה |
2 באפריל 1565 חאודה, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
1 בספטמבר 1599 (בגיל 34) סולטנות אצ'ה, אינדונזיה |
| תקופת הפעילות |
? – 1 בספטמבר 1599 |
  | |
האוטמן היה גם מרגל, לאחר שפעל נגד הפורטוגלים והביא להולנד מידע ימי חשוב שהושג במהלך שהותו בפורטוגל.[1]
ההפלגה עריכה
בשנת 1592 נשלח דה האוטמן על ידי סוחרי אמסטרדם לליסבון לגלות מידע רב ככל האפשר על איי התבלינים. פורטוגל וספרד, אז התאחדו, סגרו את נמליהן לספינות הולנדיות בשנת 1585, במסגרת מלחמת השמונים. האוטמן בילה כשנתיים בפורטוגל; הפורטוגלים היו זקוקים לעזרה ולא הבינו שההולנדים מהווים סיכון. כשחזר האוטמן להולנד הוא הביא עימו מידע יקר ערך אודות הימים והארצות של המזרח: החופים, השוניות, זרמי הים, הרוחות, ציוני הדרך, הציפורים המקומיות, עמים ידידותיים ואויבים ממש. כמו כן הביא הערכות על ההעוצמה והחולשה של הפורטוגזים.
באותה עת חזר ג'אן הויג'ן ואן לינשוטן מהודו לאמסטרדם. הסוחרים קבעו כי נמל אנטם (באינדונזיה) מספק את ההזדמנות הטובה ביותר לקנות תבלינים. בשנת 1594 ייסדו שני הסוחרים את החברה ואן ואר, וב-2 באפריל 1595 עזבו את אמסטרדם ארבע אוניות: אמסטרדם, הולנדיה, מאוריציוס ודייפקן.[2]
ההפלגה הייתה בצרות מההתחלה. מחלת הצפדינה פרצה לאחר שבועות ספורים בלבד, בגלל אי הספקה מזון טרי. במדגסקר, שם תוכננה עצירה קצרה, היה צורך לקבור שבעים איש. המפרץ המדגסקרי בו הם עגנו המכונה בית הקברות ההולנדי. לאחר מותו של אחד מרבי החובלים פרצו מריבות בין החובלים והסוחרים, אחד נכלא על הסיפון והשני נכלא בבקתה שלו. ביוני 1596 הגיעו סוף סוף הספינות לבנטן, נמל צפון-מערבי בג'אווה.[3]
ג'אן הויגן ואן לינשוטן אמר להם לא לעבור במצר מלאקה, שבשליטת הפורטוגזים, אלא דרך מצר סונדה.
דה האוטמן התוודע לסולטאן מבנטן, שחתם מיד על הסכם חסות עם ההולנדים, וכתב "אנו מסתפקים באמנה קבועה של ברית ידידות עם הוד מעלתו הנסיך מוריס מנסאו, מהולנד." הסוחרים הפורטוגזים המקומיים השתוממו מאוד כאשר דה האוטמן לא קנה שום פלפל שחור, ורצה לחכות לקטיף הבא. לרוע המזל, דה האוטמן לא היה דיפלומט והעליב את הסולטאן, וסולק בגלל "התנהגות גסה", מבלי שהיה מסוגל לקנות תבלינים כלל.
לאחר מכן הפליגו האוניות מזרחה למדורה, אך הותקפו על ידי שודדי ים בדרך. במדורה הם התקבלו בשלום, אך דה האוטמן הורה לאנשיו לתקוף באכזריות את האוכלוסייה האזרחית בנקמה בגלל התקפת הפיראטים עליהם, שלא הייתה קשורה למדורה.[4]
לאחר מכן הפליגו האוניות לעבר באלי ונפגשו עם מלך האי. הם הצליחו להשיג כמות מסוימת של פלפל ב -26 בפברואר 1597. שניים מאנשי הצוות נשארו באי. אחת הספינות "אמסטרדם" הועלתה באש, והצוות התחלק בין שלוש הספינות האחרות. כשהספנים היו מותשים מההפלגה הארוכה, הוחלט לקצר את הנסיעה ולחזור להולנד. באותו ערב נפטר עוד אחד מרבי החובלים. דה האוטמן הואשם בכך שהרעיל אותו.
אוניות פורטוגזיות מנעו מהן לקחת מים ואספקה בסנט הלנה. מתוך 249 אנשי הצוות, רק 87 חזרו, שהיו חלשים מכדי לעגן את ספינותיהם בעצמם.
השלכות המסע עריכה
המסע היה אסון הומניטרי, אך הוא היווה ניצחון סמלי. אפשר לראות בו את התחלת הקולוניזציה ההולנדית של אינדונזיה. בתוך חמש שנים הפליגו 65 ספינות הולנדיות נוספות מזרחה כדי לסחור במזרח.
עד מהרה, ההולנדים השתלטו באופן מלא על סחר התבלינים באוקיינוס ההודי ובסביבתו.
בנסיעתו השנייה למזרח, עבור חברה אחרת, נקלעו דה האוטמן וכוחותיו לעימות באצ'ה - ממלכה בצפון האי סומטרה. בגלל מזגו הגס רוח, עד מהרה ניהל קרבות עזים עם חיל הים האצ'ני. במהלך הקרבות נהרג דה האוטמן.
בעקבות אותו אירוע, המלכה אליזבת הראשונה, מאנגליה, החליטה לשלוח שליח לסולטאן של אצ'ה בבקשת רשות להיכנס למצר מאלקה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קורנליס דה האוטמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ De Houtman, C. (1597). Verhael vande reyse by de Hollandtsche schepen (in Dutch). Middelburgh: Langhenes
- ^ Leupe, P. (1868). De reizen der Nederlanders naar het Zuidland (in Dutch). Amsterdam: Hulst van Keulen
- ^ Swart, F. (December 2007). "Lambert Biesman of the company of trader-adventurers" (PDF). J. Hakluyt Soc.: 1–31.
- ^ Winchester, S. (2003). Krakatoa: the day the world exploded, August 27, 1883. New York: HarperCollins.