קורסאן
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
| ערך מחפש מקורות | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. סידור בהתאם למקובל בוויקיפדיה 2. הגהה 3. פיסוק 4. קישורים חיצוניים. | |
| לידה |
847  |
|---|---|
| פטירה |
904 (בגיל 57 בערך) ברטיסלאבה, מורביה הגדולה |
  | |
קוּרסאן (בהונגרית: Kurszán fejedelem או Kurszán, גם Kusál, Cussan, במקורות בלטינית:dux Chussal (Chussol, Chusdal, Cusa),[1] ? - 904) היה נסיך הונגרי (מדיארי) שליט שותף של ארפאד, במנהיגות הזוגית שהייתה נהוגה במאה העשירית אצל השבטים המדיארים. קורסאן מילא תפקיד משמעותי בכיבוש פאנוניה על-ידי המדיארים. עוד לפני יציאתם לכיבוש פאנוניה, בשנת 894 שלח הקיסר הביזנטי לאון השישי אל ארפאד ואל קורסאן משלחת שכרתה ברית בין ההונגרים לביזנטים נגד הבולגרים. באירוע זה קורסאן מוזכר לראשונה במקורות הביזנטיים.[2] זהותו האמיתית של קורסאן או קושאל, תפקידו ומעמדו בהנהגת קונפדרציית השבטים המדיארים נשארו עד היום סוגיה היסטורית שנויה במחלוקת. לפי אחת ההשערות היה קורסאן השליט ה"רוחני" (Kende, Kündü) האחרון של המדיארים, בעוד שארפאד נשא בתואר דיולה או "גיולה" בעל סמכויות צבאיות ומשפטיות. ייתכן כי התואר "קנדה" תאם לתואר "קגאן" של הכוזרים, בעוד "דיוּלׇה" היה תואר מקביל לזה של "בק" של הכוזרים.[3] במקורות בלטינית התייחסו אל קורסאן כאל rex והיסטוריונים אחדים טוענים שהיה לו מעמד פוליטי כמו מלך משוח עד שנרצח עקב מזימת מנהיגים פרנקים ובווארים ובאופן זמני מקומו נלקח על ידי ארפאד. קיימת גם ההשערה ההפוכה, לפיה ארפאד ובזמנו אביו אלמוש מילאו את התפקיד של "קנדה" וקורסאן היה ה"גיולה".[4][5]
פלישת המדיארים עריכה
קורסאן מילא תפקיד מכריע בכיבוש פאנוניה על ידי השבטים ההונגרים (Honfoglalás).[6] בשנים 892–893 יחד עם ארנולף מקרינתיה תקף קורסאן את מוראביה הגדולה על מנת להבטיח את ביטחונם של הגבולות המזרחיים של האימפריה הפרנקית. ארנולף העניק לו את כל האדמות שכבשו במורביה. קורסאן השתלט גם על שטחים בדרום הונגריה שהשתייכו לאימפריה הבולגרית. מתוך חשש לפגיעות בגבול ארצו מדרום, הוא כרת ברית עם הקיסר הביזנטי לאון השישי. יחדיו הם הביסו במפתיע את צבאו של הצאר הבולגרי סימאון הראשון.
בקיץ 904 לודוויג הילד, מלך פרנקיה המזרחית (גרמניה) הזמין את קורסאן ואת אנשי חצרו לבוא לנהל משא ומתן על גדת הנהר פישה. כולם נרצחו.[7][8] מאותו רגע הפך ארפאד לשליט היחיד[9] וכבש חלק מהשטחים שהיו בשליטת קורסאן. בני משפחתו של קורסאן התיישבו קרוב לאובודה, בה הם בנו את קורסאנווארה Kurszánvára, כלומר מצודת קורסאן. אחרי מותו של קורסאן הם אימצו את השם קארטאל (Kartal).
בגדה הימנית של הדנובה נותרו עקבות טופונימיות של קורסאן.[10]
לקריאה נוספת עריכה
- Andrew Ayton, Pal Engel The Realm of St Stephen: History of Medieval Hungary, 895-1526. Cambridge University Press.2005 p. 18. ISBN 0-521-36447-7.
- Csorba Csaba. Árpád népe, Tudomány – Egyetem, Kulturtrade Kiadó. Budapest, 1997. ISBN 963 9069 20 5
- Hansgerd Göckenjan: Hilfsvölker und Grenzwächter im mittelalterlichen Ungarn. Stuttgart 1972
- Sándor Katona: Árpád Koronás Kerecsen Publishing Co., 2007
- Miklós Molnár Histoire de Hongrie, Perrin 2004
- Timothy Reuter; Rosamond McKitterick - The New Cambridge Medieval History. Cambridge University Press.Volume 3, C.900-c.1024 2005 ISBN 0-521-36447-7.
- Andrew L. Simon, István Lázár. Transylvania: A Short History. 2001 ISBN 1-931313-21-0.
- Mária Steiner, Museums in Budapest: Hungarian National Museum, Museum of Fine Arts, Hungarian National Gallery, Museum of Applied Arts, Ethnographical Museum, Budapest Historical Museum, Corvina Kiadó, 1985
קישורים חיצוניים עריכה
- Christopher SzaboThe magyar raids: Act and fable Journal of Eurasian Studies vol.4 Issue 4 october-december 2012
- "Conquest, Settlement, and Raids (History of Transylvania)". Institute of History of the Hungarian Academy of Sciences, joint publication with the Hungarian Research Institute of Canada, a research ancillary of the University of Toronto. 2001
- Gyula and the Gyulas (History of Transylvania)". Institute of History of the Hungarian Academy of Sciences, joint publication with the Hungarian Research Institute of Canada, a research ancillary of the University of Toronto. 2001
הערות שוליים עריכה
- ^ H.Göckenjan עמ' 31
- ^ Georgius monachus Continuatus, I. Bekker (ed.), Theophanes Continuatus, Io-annes Cameniata, Symeon Magister, Georgius Monachus [Corpus scripto-rum Historiae Byzantinae]. Bonn 1838, 763-924
- ^ 2005 A.Ayton, P.Engel עמ' 18
- ^ M.Molnar 2004 עמ' 23
- ^ G.Kristó כרך א 2000 עמ' עמ' 18-17
- ^ György Györffy Tanulmányok a magyar állam eredetéről Akadémiai Publishing Company Budapest 1959
- ^ T.Reuter,R.McKitterick 2005
- ^ A.L.Simon, I.Lazar 2001
- ^ Conquest, Settlement, and Raids 2001
- ^ 2001 Gyula and the Gyulas