קורקינט
קוֹרְקִינֵט (בעברית: גַּלְגִיליים[1]) הוא כלי תחבורה העשוי ממשטח צר, המקביל אל הקרקע, שני גלגלים וכידון היגוי המחובר לגלגל הקדמי.
המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו ברגלו האחת, ודוחף אותו ברגלו השנייה, כשבידיו הוא מחזיק בכידון. בעבר נהגו ילדים ליצור קורקינטים לשימוש אישי. בשלהי המאה העשרים הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם קורקינטים ממונעים, אשר פועלים על חשמל או דלק.
המילה קורקינט משמשת רק בעברית; מקורה הוא שינוי של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קורקינט את המילה טפפית, והעיד כי בבית איתמר בן-אב"י חודשה המילה אוֹפַנִּית:
כלי הנסיעה־למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.[2] לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – טְפָפִית (על משקל עששית, צללית). בבית איתמר בן-אב"י שמעתי אומרים "אופנית".
בחוק עריכה
החוק בישראל מגביל את השימוש בקורקינט חשמלי לרוכב אחד מגיל 16 ומעלה בחבישת קסדה. בנוסף על הכלי לעמוד בתנאים הבאים[3]:
- משקל הכלי עד 30 ק"ג
- הספק המנוע עד 250 וואט
- מהירות הכלי עד 25 קמ"ש
קורקינט אינו צריך רישוי.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ גַּלְגִּלַּיִם, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ט"ז
- ^ תקנות - גלגינוע (קורקינט חשמלי), באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 13 ביוני 2017
