קלאודיו אבאדו

**קלאודיו אבאדו**
**Claudio Abbado**
לידה	26 ביוני 1933; מילאנו, ממלכת איטליה
פטירה	20 בינואר 2014 (בגיל 80); בולוניה, איטליה
מוקד פעילות	ברלין, רומא
תקופת הפעילות	מ-1959
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מילאנו, אקדמיה מוזיקלה קיג'אנה, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה
עיסוק	מנצח
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	Giovanna Cavazzoni (1956–1968)
צאצאים	דניאל אבאדו
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (7 בדצמבר 1984); פרס גרמופון להקלטת השנה (2015); פרס ארנסט פון סימנס (1994); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (2003); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2002); פרימיום אימפריאל (2003); פרס גרמופון למפעל חיים (2012); honorary doctor of the University of Basilicata (2003); פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2002); פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2005); מדליית ארנסט רויטר (2004); מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרארה; מדליית הנס פון בילוב; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג'; עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; צלב גדול של לגיון הכבוד; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין; טבעת הכבוד של העיר וינה; פרס גראמי; מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית ;
	פרופיל ב-IMDb

קלאודיו אבאדו (באיטלקית: Claudio Abbado;‏ 26 ביוני 1933 – 20 בינואר 2014) היה מנצח איטלקי נודע.

קורות חייו עריכה

אבאדו נולד במילאנו. הוא למד פסנתר בקונסרבטוריון מילאנו אצל אביו, מיקלאנג'לו אבאדו, שהיה מלחין וכנר, ואחר כך המשיך ללימודי ניצוח אצל הנס סווארובסקי באקדמיה למוזיקה בווינה. הוא היה אחיו של המלחין, המנצח והפסנתרן מרצ'לו אבאדו ודודו של המנצח והפסנתרן רוברטו אבאדו.

בשנת 1958 זכה בתחרות סרגיי קוסביצקי, זכייה שביססה את מקומו כמנצח באיטליה, ואחר, בשנת 1963 זכה בפרס מיטרופולוס. לאחר זאת נחל עד מהרה פרסום בינלאומי כמנצח תזמורת ואופרה.

אבאדו הופיע לראשונה בלה סקאלה בעירו מילאנו, בשנת 1960. הוא כיהן כמנהלה המוזיקלי מ-1968 עד 1986 וניצח לא רק על הרפרטואר האיטלקי המסורתי אלא גם על אופרות מודרניות, שהביא לרפרטואר של לה סקאלה, אופרה אחת מדי שנה. כמו כן הוסיף סדרת קונצרטים, שהוקדשה ליצירותיהם של ברג ומוסורגסקי. בשנותיו בלה סקאלה גם ייסד את אורקסטרה דלה סקאלה, לביצוע רפרטואר תזמורתי קונצרטנטי.

אבאדו ניצח על הפילהרמונית של וינה בפעם הראשונה בשנת 1965, בקונצרט בפסטיבל זלצבורג. בשנים 1972-1986 הוא היה מנצח ומנהל אמנותי של תזמורת בלה סקאלה. בתקופתו התזמורת בנוסף לליווי אופרה החל לנגן יצירות באופן עצמאי, עם נגנים מוזמנים למשל עם סילביה מרקוביץ'. הוא כיהן כמנהל מוזיקלי של האופרה של וינה משנת 1986 עד 1991, עם הפקות ראויות להיזכר כמו בוריס גודונוב המקורי של מוסורגסקי וחובנשצ'ינה שלו, אופרה שאין מרבים להשמיע, פיראבראס של שוברט והמסע לריימס של רוסיני.

אבאדו היה מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון משנת 1979 עד 1987, ובשנת 1989 החליף את הרברט פון קאראיאן כמנצח ראשי של הפילהרמונית של ברלין, משרה שממנה פרש בשנת 2002.

הוא ביצע והקליט מגוון רחב של יצירות רומנטיות, וידוע גם בפרשנויותיו ליצירות מודרנית משל שנברג, שטוקהאוזן ולואיג'י נונו.

בשנת 1988 ייסד את פסטיבל המוזיקה וין מודרן, שהתרחב מאז והקיף את כל היבטי האמנות המודרנית. הפסטיבל הבין-תחומי הזה התקיים מדי שנה בניהולו של אבאדו.

בשנת 2000 התגלה סרטן בקיבתו. אבאדו נאבק במחלה במשך שנים, עבר ניתוחים קשים ונאלץ לקבל על עצמו דיאטה קפדנית. חזותו השתנתה, הוא רזה מאוד ועבד מעט מאוד, בעיקר על יצירות אהובות עליו במיוחד.

הוא קנה לו שם בעבודתו עם מוזיקאים צעירים. היה המייסד והמנהל המוזיקלי של תזמורת הנוער של האיחוד האירופי (1978) ותזמורת הנוער על שם גוסטב מאהלר (1986).

פרסים שבהם זכה עריכה

קלאודיו אבאדו קיבל פרסים ואותות הוקרה רבים, בהם:

פרס וולף באמנות המוזיקה אותו חלק עם המלחין גיה קנצ'לי (2008)
הפרס הקיסרי של יפן
מדליית מאהלר
פרס ארנסט פון סימנס (1994)
סנאטור לכל החיים בסנאט של הרפובליקה

מלבד פרסים זכה בפרסים נוספים וכמו כן קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות פרארה, קיימברידג', אברלין והוואנה.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא קלאודיו אבאדו בוויקישיתוף

קלאודיו אבאדו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר אייטונס (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר ספוטיפיי
קלאודיו אבאדו, באתר AllMusic (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר Discogs (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר Songkick (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר בילבורד (באנגלית)
חגי חיטרון, מת המנצח קלאודיו אבאדו, באתר הארץ, 20 בינואר 2014
לירן גורקביץ', מנצח לנצח: פרידה מקלאודיו אבאדו, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2014
קלאודיו אבאדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קלאודיו אבאדו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הקודם: גואידו קאנטלי	מנהל מוזיקלי לה סקאלה, מילאנו 1968 - 1986	הבא: ריקרדו מוטי

הקודם: אנדרה פרווין	מנצח ראשי התזמורת הסימפונית של לונדון 1979 - 1987	הבא: מייקל טילסון תומאס

הקודם: הרברט פון קאראיין	מנהל מוזיקלי הפילהרמונית של ברלין 1989 - 2002	הבא: סימון ראטל


לידה	26 ביוני 1933 מילאנו, ממלכת איטליה
פטירה	20 בינואר 2014 (בגיל 80) בולוניה, איטליה
מוקד פעילות	ברלין, רומא
תקופת הפעילות	מ-1959
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מילאנו, אקדמיה מוזיקלה קיג'אנה, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה
עיסוק	מנצח
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	Giovanna Cavazzoni (1956–1968)
צאצאים	דניאל אבאדו
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (7 בדצמבר 1984) פרס גרמופון להקלטת השנה (2015) פרס ארנסט פון סימנס (1994) מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (2003) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2002) פרימיום אימפריאל (2003) פרס גרמופון למפעל חיים (2012) honorary doctor of the University of Basilicata (2003) פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2002) פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2005) מדליית ארנסט רויטר (2004) מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרארה מדליית הנס פון בילוב דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג' עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צלב גדול של לגיון הכבוד דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אברדין טבעת הכבוד של העיר וינה פרס גראמי מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית
פרופיל ב-IMDb