קליפסו (דמות מיתולוגית)
קליפסו (יוונית עתיקה: Καλυψώ) הייתה נימפה במיתולוגיה היוונית, בתו של אטלס, אחד מהטיטאנים ואלת הסערות. ביתה של קליפסו שכן באי המיוער אוגיגיה, ששימש כמרכזם של כל המים.
 | |
| תרבות | מיתולוגיה יוונית |
|---|---|
| מקום מגורים | אוגיגיה |
| אב | אטלס |
| אם | טתיס |
| בן או בת זוג | אודיסאוס |
| צאצאים |
Nausithous, לטינוס, Auson, Nausinous, Telegonus  |
  | |
סיפורה של קליפסו עריכה
מלחמת האלים והטיטאנים עריכה
ערך מורחב – טיטאנומכיה
במלחמת האלים והטיטאנים, זאוס ואחיו ניצחו את הטיטאנים בהנהגת אביהם, קרונוס. יד ימינו ואחיינו של קרונוס, אטלס, היה אביה של קליפסו, וגורלו היה לסחוב את אורנוס (השמים) על גבו, מכיוון שהיה פצוע לאחר שבנו קרונוס קיצץ את איבר מינו. קליפסו, בתו של אטלס, תמכה בו במלחמה, ולכן נכלאה על אי בודד לנצח. במיתולוגיה הרומית קליפסו הוגלתה ונכלאה באי לפקדה, כאלף שנה לאחר מכן הגיע לאי פוסידון היא התאהבה בו אך היה לה ברור שעליה לוותר עליו. כתוצאה מאהבתם נולד לקליפסו בן בשם נקסוס. ע"פ המיתולוגיה הרומית קליפסו ביקשה מהאלים מזכרת שתזכיר לה את אהבתה לפוסידון וכהסכמה לבקשתה נולד נקסוס עם עיניים כחולות כצבע הים (פוסידון אל הים). כשהגיע נקסוס לבגרותו ייצר עבורו אל הים אי בודד והגלה אותו לשם. האי הידוע עד היום הוא האי נקסוס. ע"פ המיתולוגיה, כל אשר ינסה להגיע אל האי נקסוס גלי הים יעלו עד אשר הספינה תשקע אל מצולות הים וסערה תקיף את האי עד אשר יתרחק כל כובש המנסה לחדור אל האי. במיתולוגיה הרומית וגם במיתולוגיה היוונית מאמינים שנקסוס הוא אב הצאצאים של בעלי העיניים הכחולות בעולם כולו. לאורך כל תקופות ההיסטוריה בקרב הימאים הייתה אמונה לא להעלות לסיפון האנייה ואף לא ליצור קשר עין עם בעלי עיניים כחולות מחשש לזעמו של האל פוסידון לפגיעה כלשהי בצאצאיו. באשר לקליפסו עצמה גורלה היה, שבכל אלף שנה יגיע מישהו לאי והיא תתאהב בו, אך גם אם הוא יחזיר לה אהבה, הוא יהיה מוכרח לעזוב ולא יוכל לחזור לעולם.
קליפסו באודיסיאה עריכה
באודיסאה, היצירה המפורסמת אשר מיוחסת להומרוס ומתארת את מסעותיו של אודיסאוס מלך איתקה לאחר מלחמת טרויה, נזכרת קליפסו כנימפה אשר הצילה את אודיסאוס לאחר שספינותיו טבעו בסערה. תשעה ימים נאבק אודיסאוס בים על קורת עץ בודדת, עד אשר נסחף אל האי של קליפסו, והאלה טיפלה בו עד שהתאושש. קליפסו התאהבה בו וביקשה ממנו שיהיה לה לבעל, ואף הבטיחה לעשותו לבן אלמוות. שבע שנים שהה אודיסאוס באי שלה, אך ליבו עדיין התגעגע אל פנלופה, אשתו המחכה לו באיתקה. לבסוף, נכמרו רחמיו של זאוס על אודיסאוס, ובעצה אחת עם שאר האלים שלח את הרמס להודיע לקליפסו, כי עליה לשחרר את אודיסאוס. בצער רב וביגון נאלצה קליפסו להניח לאהובה ללכת ולחזור לביתו.
קליפסו בתרבות עריכה
- בספרו של ג'יימס ג'ויס, יוליסס, נקרא הפרק הרביעי בשם "קליפסו". הגיבור, לאופולד בלום, מקבילו הפארודי של אודיסאוס, מתואר כעוזב את ביתו ואת אשתו למסע של יממה ברחבי דבלין.
- דמותה של קליפסו, ובמיוחד יחסיה עם אודיסאוס שמשו השראה לציירים רבים: ארנולד בוקלין בציורו "אודיסאוס וקליפסו" משנת 1883, יאן ברויגל האב בציורו "המערה של אודיסאוס וקליפסו" משנת 1616, ג'ון פלקסמן מתוך איור לאודיסאה המתאר את הרמס המוסר לקליפסו את הצו המורה לה לשחרר את אודיסאוס משנת 1810, ומקס בקמן בציור משנת 1943.
- סוזן וגה באלבומה Solitude Standing כתבה שיר על קליפסו המתאר את פרידתה מאודיסאוס מנקודת מבטה.
- בסרט שודדי הקאריביים: סוף העולם, מבוססת דמותה של המכשפה דאלמה (נעמי האריס) על קליפסו.
- בסדרת הספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים מופיעה קליפסו בספר הרביעי הקרב על המבוך, כאשר היא מתאהבת בפרסי, שכמו אודיסאוס הגיע לאי שלה. אי אפשר למות באי. לאחר מכן בספר בית האדס ליאו ואלדז מבקר אותה וכשהוא עוזב הוא נשבע בנהר הסטיקס שיחזור אל האי כדי להוציא אותה משם (שבועה בנהר הסטיקס זו שבועה שאסור להפר). לאחר מכן בספר דם האולימפוס ליאו שב לאוגיגיה ומוציא את קליפסו משם, מה שגורם לכך שלא תהיה בת אלמוות, אך היא מוכנה לוותר על כך. הם נהפכים לזוג. בספרי גורלו של אפולו ליאו וקליפסו חוזרים למחנה ועוזרים לאפולו.
- הירח קליפסו של שבתאי והאסטרואיד קליפסו 53 (אנ') נקרא על שמה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קליפסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
