קניין (פירושונים)

דף פירושונים

האם התכוונתם ל...

במשפט העברי:

  • קניין (הלכה) – התחום הכללי של בעלות על דברים - בהלכה
    • קניין אגב – סוג של מעשה ההופך אדם לבעלים; שימוש בקניין של דבר אחד כדי להקנות דבר אחר
    • קניין חליפין – סוג של מעשה ההופך אדם לבעלים; באמצעות מתן חפץ תמורת הדבר שנקנה
    • קניין כסף – סוג של מעשה ההופך אדם לבעלים; באמצעות מתן כסף תמורת הדבר הנקנה
    • קניין אודיתא – העברת בעלות המתבצעת באמצעות הודאתו של הבעלים (לפי רוב שיטות הראשונים)
    • קניין משיכה וקניין הגבהה - קניינים המתבצעים על ידי מעשה המורה על הכנסת החפץ לרשות הקונה
    • קניין חצר – קניין החל על ידי הכנסת החפץ הנקנה לרשות הקונה
    • סיטומתא – מטבע לשון המתאר כל קניין שאינו תקף פורמלית, אך תוקפו נובע מכך שנהגו להשתמש בו
    • קניין כיבוש – קניין החל באמצעות שליטה בשטח
    • אסמכתא (קניין) – מושג הלכתי המתאר מצב בו למעשה הקניין לא מתלווה הסכמה נפשית מוחלטת ("גמירות דעת")

ראו גם