קסאלפיניים

קֶסְאַלְפִּינִיִּים (שם מדעי: Caesalpinioideae), כיום מִשְׁפַּחַת הַכְּלִילִיִּים (השם קֶסְאַלְפִּינִיִּים הוחלף בשם עברי הגזור מאחד הסוגים הבולטים במשפחה המצויים בארץ) היא קבוצה פאראפילטית בעלת מעמד של תת-משפחה במשפחת הקטניות. בשיטות המיון הישנות נחשבה למשפחה בפני עצמה.

קסאלפיניים
Senna italica
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	כליליים
שם מדעי
Caesalpinioideae ‏קנדול, 1825

מאפיינים

בתת-המשפחה כ-150 סוגים וכ-2,500 מינים של צמחים בעלי פרחים. בני המשפחה הם עצים או שיחים. עליהם של רוב המינים מנוצים פעם אחת, חלקם מנוצים פעמיים, ומיעוטם תמימים. בבסיס העלה צומחים בדרך כלל שני עלי לוואי. הפרחים בלתי נכונים: בעלי חמישה עלי כותרת, כשהגדול שבהם, המכונה מפרש, עטוף בשאר עלי הכותרת, שלא כמו בפרפרניים בהם המפרש הוא העלה החיצוני. זהו ההבדל העיקרי בין הפרחים הכליליים לפרחי הפרפרניים הדומים להם מאוד. בפרחים ישנם גם חמישה עלי גביע, לרוב עשרה אבקנים - לעיתים מופרדים ולעיתים מאוחים, ושחלה הנמצאת מעל עמוד העלי. הפרי הוא תרמיל מוארך, הזרעים עשירים ביותר בחלבונים, בעיקר בעוברים.

תפוצתה של המשפחה היא באזורים הטרופיים והסובטרופיים בשני חצאי הכדור. רוב הסוגים צומחים בעולם הישן, ורק כשנים עשר סוגים צומחים בעולם החדש.

שמה של המשפחה הקודם, קרוי על שם הסוג קסאלפיניה, שקיבל את שמו לזכרו של בוטניקאי איטלקי מהמאה ה-16.

בצמחיית הבר בארץ ישראל מיוצגת המשפחה על ידי שלושה סוגים בלבד: כסיה - בה שני מינים מדבריים, נדירים יחסית בישראל, חרוב - עץ נפוץ בחורשים הים תיכוניים וכליל החורש - עץ הצומח בחורשים באזורי ההר.

לרבים מבני משפחת הכליליים נודעת חשיבות כלכלית רבה. תרמילי החרוב משמשים למספוא ולמאכל, הקסאלפיניה משמשת להפקת צבע ולשימוש בעצתה המשובחת, הכסיה, והתמרינדי משמש להכנת משקה. מינים אחרים משמשים כעצי נוי פופולריים, מהם נפוצים בגינות הנוי בישראל בוהיניה, צאלון, שלטית ועוד.

שמה של הארץ ברזיל נגזר ממין העץ Caesalpinia echinata הוא עץ ברזיל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קסאלפיניים בוויקישיתוף

• קסאלפיניים, באתר NCBI (באנגלית)
• קסאלפיניים, באתר Tropicos (באנגלית)
• קסאלפיניים, באתר GBIF (באנגלית)
• קסאלפיניים, באתר IPNI (באנגלית)