קראוות בני חסאן

**קראוות בני חסאן** (כפר)
**قراوة بني حسان**
	מבט על הכפר
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	סלפית
שטח	9,670 דונם
גובה	384 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	5,513 (2017)
קואורדינטות	32°07′41″N 35°05′56″E / 32.128°N 35.099°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) קראוות בני חסאן

קראוות בַּנִי חסַּאן (בערבית: قراوة بني حسّان) הוא כפר פלסטיני במחוז סלפית, כשלושים קילומטר דרום-מערבית משכם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה גרו בו כ-4,612 תושבים בשנת 2016^[1]. שטח הכפר הוא כ-9,684 דונם, מתוכם כ-507 שטח בנוי.

היסטוריה עריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. ממזרח ומדרום לגרעין העתיק של הכפר נמצאים מספר מערות ואתרי קבורה שהיוו את הנקרופוליס של היישוב בעת העתיקה. ביניהם:

אחוזת הקבר דאר א-ד'רב (כתיב מדויק: دار الضرب; בערבית "המיטבעה") – ממוקמת על המדרון ממזרח למרכז הכפר. הקבר הגדול והמעוטר ביותר בנקרופוליס של קראוות בני חסאן. זהו מכלול קבר המורכב מחצר חצובה, ממבוא ומשלושה חדרי קבורה. אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל ביקרו במקום בשנת 1875 סקרו ותיעדו את הקבר, וטענו שהוא מן היפים בכל ארץ ישראל. הקבר מוביל למבוא שעוטר בשתי אומנות ובשני עמודים שבראשון כותרות איוניות. מעל למבוא אפריז ארוך של 15 טריגליפים וביניהם 14 רוזטות. חדר המבוא מסותת כולו בסלע ומעוטר בתבליט של אבני בניין בעלות סיתות שוליים עדין. דרך פתח מרובע, שאפשר היה לסוגרו בגולל נכנסים אל שלושה חדרי קבורה, שבהם נחצבו כוכים לקבורה. הקבר מתוארך לסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל ותחילת התקופה הרומית בארץ ישראל (המאה ה-1)^[2].
קבר עמר אבן אל-עאץ (בערבית: مقام عمر بن العاص) – ממקום כ-300 מטר מצפון מזרח לדיר א-דרב, אחד ממספר קברים המזוהה כקברו של עמר אבן אל-עאץ, אחד מקבוצת הצחאבה, בני לווייתו של מוחמד והמוסלמים הראשונים. לאחר התאסלמותו הוא היה למפקד צבאי ולקח חלק פעיל וחשוב בהתפשטות האימפריה המוסלמית מחצי האי ערב בימי הנביא מוחמד וכיבוש הלבנט.

על גבעה שמצפון לכפר, יש אתר ארכאולוגי גדול בשם "ח'רבת פרדוס" (בערבית: خربة فردوس), שהיה מיושב בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית–ביזנטית, השם הורדוס בערבית הוא פרדוס. אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל מצאו בתוך הכפר מבנה מרשים שנקרא קלעת פרדוס, "על שמו של מלך שקברו נמצא בדרום הכפר". ואשר לקבר, הם מציינים שהאתר הנקרא "קבר אל-מלכ פרדוס", גל אבנים ארוך הקרוב לדיר א-דרב המופיע במפות של המרכז למיפוי ישראל בשם "קבר אל מלכּ בּירזֶון"^[3]. האתר נפגע במסגרת בנייה פלסטינית^[4].

בתקופה העותמאנית עריכה

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 18 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש^[5].

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: ”בשעה עשר, מקץ עלייה תלולה מאוד, חנינו בכראוא אבן חסאן, כפר המכונה כך להבדילו מכראוא בני זיד הנזכר לעיל. הכפר הזה נבנה באתרה של עיר קדומה ששרדו ממנה כמה בתים בנויים מאבנים גדולות שפיאותיהן יושרו פחות או יותר; תקרתם קמורה בקשת עגולה וגגם שטוח. אחד מהם, גדול מן האחרים, נראה לפי חוזקו ועובי קירותיו כמו מגדל עוז גדול, והוא משמש עכשיו כרפת לשוורים. נכנסים לתוכו בעד שער בנוי מאבני גזית נאות בתבנית קשת עגולה. מעל הקשת הזאת יש משקוף מונוליתי נהדר שבאמצעו מבחינים, בין שתי שושנות, בצלב שקצות זרועותיו מורחבים ושנפגם בידי המוסלמים. כעשרים בורות מים נחצבו בסלע אולי בתקופה קדומה עוד יותר. מסגד בנוי מאבני גזית ומכוון ממערב למזרח תופס כנראה את הבניין של כנסייה נוצרית עתיקה. בין הפרוזדור (הנארתקס) ויתרת הבניין חוצץ עכשיו קיר. על המשקוף שמעל פתח הכניסה הבחנתי בעקבות צלב שקצות זרועותיו מורחבים, שנמחה כמעט כליל במכות מקבת. לצד המסגד הזה יש ברכה עתיקה שאורכה עשרים צעד ורוחבה שבעה עשר; היא בנויה מאבנים נאות מהוקצעות היטב.”^[6]

בתקופת המנדט הבריטי עריכה

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בקראוות בני חסאן אוכלוסייה של 313 מוסלמים^[7]. המספר גדל במפקד 1931 ל-352 נפש, שהתגוררו ב-89 בתים^[8].

בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 450 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 9,685 דונם, שמתוכם הוקצו 105 למטעים וחקלאות שלחין, 2,820 לגידולי דגנים, ואילו 30 דונם סווגו כשטח בנוי.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של קראוות בני חסאן הייתה 667 נפש.

לאחר 1967 עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, קראוות בני חסאן עברה לשליטה ישראלית.

על פי הסכמי אוסלו הכפר מוגדר כשטח B. למורדות הכפר שוכן ערוץ אלמגור (בערבית "אל-מאג'ור") של נחל קנה. מצדו השני של הערוץ נמצא היישוב חוות יאיר.

ב-30 באפריל 2022 נתפסו בכפר שני מחבלים שביצעו פיגוע ירי בכניסה לאריאל בו רצחו אדם אחד.

ב-11 בפברואר 2023 הגיעו מתנחלים יהודים לכפר, התעמתו עם התושבים, ולפי דברי הפלסטינים ירו למוות באחד מתושבי הכפר.^[9]^[10] ב-10 במרץ 2023 סוכל ניסיון פיגוע של תושב הכפר במאחז הסמוך "דורות".^[11]

חינוך עריכה

בקראוות בני חסאן ארבעה בתי ספר. בית ספר יסודי לבנים, בית ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות ובית ספר תיכון מעורב.

תמונות עריכה

מפה הכפר משנת 1943

מבט אל מרכז הכפר

מגדל שמירה עתיק בכפר

שומרה עתיקה במטע הזיתים של הכפר

ראו גם עריכה

כפר ברא

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא קראוות בני חסאן בוויקישיתוף

Welcome To Qarawat Bani Hasan
Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
Qarawat Bani Hassan Town (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Qarawat Bani Hassan Town Profile, ARIJ
Qarawat Bani Hassan real photo, ARIJ
Road Infrastructure for settlement linkage and expansion, 24, February, 2006, POICA
House demolition warnings in Qarawat Bani Hassan – Qalqiliya 11, April, 2007, POICA
New House Demolitions Threats in Qarawat Bani Hassan village 05, August, 2007, POICA
A house demolished in Qarawet Bani Hassan village 26, August, 2007, POICA
6 Eviction Orders in Qarawat bani Hassan- Salfit Governoarte, 13, December, 2011, POICA
Qarawat Bani Hassan Village Profile, 2009 (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
Qarawat Bani Hassan
Qarrawat Bani Hassan, ISM
Qarawat Bani Hassan, ISM

הערות שוליים עריכה

^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ Conder, C.R.; Kitchener, H.H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund.
^ מנחם מרקוס וספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 7 : שומרון ובקעת הירדן, ירושלים, כתר הוצאה לאור, 2001, עמוד: 115
^ שיראל ללום, בנייה חריש והרס עתיקות: אתר היסטורי נוסף בשומרון הולך ונהרס, עכשיו 14, ח' אדר א' ה'תשפ"ב, 9 בפברואר 2022
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2
^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984 - עמוד: 120
^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 26
^ Mills. 1932, p. 63
^ מתנחל ירה למוות בפלסטיני, חיילים הגיעו רק לאחר חצי שעה כדי לפזר את הפלסטינים שהגנו על אדמותיהם, בצלם
^ ג'קי חורי, הגר שיזף ויניב קובוביץ, משרד הבריאות הפלסטיני: הרוג מירי מתנחלים סמוך לאזור התעשייה ברקן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2023
^ סוכל פיגוע בשומרון: בעל חווה חיסל מחבל עם מטענים וסכינים, באתר ערוץ 7, ‏2023-03-10

[אוכלוסייה-1] מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] Conder, C.R.; Kitchener, H.H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund.

[3] מנחם מרקוס וספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 7 : שומרון ובקעת הירדן, ירושלים, כתר הוצאה לאור, 2001, עמוד: 115

[4] שיראל ללום, בנייה חריש והרס עתיקות: אתר היסטורי נוסף בשומרון הולך ונהרס, עכשיו 14, ח' אדר א' ה'תשפ"ב, 9 בפברואר 2022

[5] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2

[6] ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984 - עמוד: 120

[7] Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 26

[8] Mills. 1932, p. 63

[9] מתנחל ירה למוות בפלסטיני, חיילים הגיעו רק לאחר חצי שעה כדי לפזר את הפלסטינים שהגנו על אדמותיהם, בצלם

[10] ג'קי חורי, הגר שיזף ויניב קובוביץ, משרד הבריאות הפלסטיני: הרוג מירי מתנחלים סמוך לאזור התעשייה ברקן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2023

[11] סוכל פיגוע בשומרון: בעל חווה חיסל מחבל עם מטענים וסכינים, באתר ערוץ 7, ‏2023-03-10

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]


מבט על הכפר
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	סלפית
שטח	9,670 דונם
גובה	384 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	5,513 (2017)
קואורדינטות	32°07′41″N 35°05′56″E / 32.128°N 35.099°E / 32.128; 35.099
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת צפון השומרון מוגדלת) קראוות בני חסאן (למפת צפון השומרון רגילה) קראוות בני חסאן (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קראוות בני חסאן (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קראוות בני חסאן