קרב מונסטיר (1912)

קרב מוֹנָסְטִיר היה קרב שהתחולל במהלך מלחמת הבלקן הראשונה בין צבא האימפריה העות'מאנית לבין כוחות צבא ממלכת סרביה בין ה-16 בנובמבר ל-19 בנובמבר 1912, והסתיים בניצחון סרבי וכיבוש העיר מונסטיר.

קרב מונסטיר
מראה מאזור הלחימה לאחר הקרב
מראה מאזור הלחימה לאחר הקרב
מראה מאזור הלחימה לאחר הקרב
מלחמה: מלחמת הבלקן הראשונה
תאריכי הסכסוך 16 בנובמבר 191219 בנובמבר 1912 (4 ימים)
מקום אזור העיר ביטולה
קואורדינטות
41°01′58″N 21°20′25″E / 41.03278°N 21.34028°E / 41.03278; 21.34028
תוצאה תבוסה עות'מאנית וכיבוש ביטולה על ידי הצבא הסרבי
הצדדים הלוחמים

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית

ממלכת סרביהממלכת סרביה ממלכת סרביה

מפקדים

מהמט זקי פאשה

כוחות

אלמנטים מארמיית הווארדאר העות'מאנית בהיקף של 38,350 חיילים

הארמייה הראשונה בהיקף 188,544 חיילים

אבדות

3,000 הרוגים, 5,600 שבויים, 5,000 עריקים

539 הרוגים ו-2,121 פצועים

מפה

הקרב והשלכותיו עריכה

באוקטובר 1912 הוכה הצבא העות'מאני ליד קומאנובו. כוחות ארמיית הווארדאר העות'מאנית (אנ') נסוגו וייצבו קו הגנה ליד העיר מונסטיר. כוחות הארמייה הראשונה הסרבית בפיקודו של פטר בויוביץ' נעו לכיוון העיר, וב-16 בנובמבר נתקלו באש ארטילרית עות'מאנית. הסרבים תגברו את כוחות הארטילריה שלהם, ופתחו בהרעשה נרחבת על הכוחות העות'מאניים. הארטילריה העות'מאנית שותקה, וכוחות ארמיית הווארדאר החלו בנסיגה מהאזור. ב-19 בנובמבר נכנסו הכוחות הסרביים למונסטיר, כבשו אותה, וממנה המשיכו לאוחריד. הכוחות העות'מאניים נסוגו לעיר רסן, והקרב הגיע לסיומו.

העות'מאנים איבדו 3,000 חיילים בקרב, ובכללם חלק מקציני הפיקוד הבכיר של ארמיית הווארדאר, כגון, פתהי פאשה שנפצע קשה בקרב ומת מאוחר יותר בעיר רסן. 5,600 חיילים עות'מאניים נפלו בשבי, ועוד כ-5,000 חיילים ערקו משורות הצבא.

הסרבים איבדו 539 חיילים ועוד 2,121 נפצעו. לאחר הקרב שלטו למעשה הסרבים באזור מקדוניה הווארדארית. בויוביץ' הורה לכוחות להמשיך לעבר סלוניקי, אך מפקד הצבא הסרבי ראדומיר פוטניק הורה לו להימנע מכך בשל החשש לעימות עם הכוחות הבולגריים והיווניים.

השלכות הקרב על יהודי ביטולה עריכה

  ערך מורחב – יהדות ביטולה

במהלך מלחמת הבלקן הראשונה הפכה ביטולה לאזור קרבות. בתחילה הביסו העות'מאנים את צבא ממלכת יוון, אך בהמשך הצטרפו כוחות סרביים למערכה. במהלך כיבוש העיר נבזזו חנויות ומבני ציבור של הקהילה. כן נגרמו נזקים למבני מגורים, חנויות ומבני ציבור. חלק מבני הקהילה עזבו את מונסטיר לערים באזור יוון כגון סרס.[1]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שלמה אלבוחר, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2005, עמודים 55-54.