קרב סינופ
קרב סינופ (ברוסית: Синопское сражение, בטורקית: Sinop Baskını) הוא קרב ימי שניטש ב-30 בנובמבר 1853, בתחילת מלחמת קרים (1853–1856), בין אוניות הצי הרוסי הקיסרי לאוניות הצי העות'מאני. סינופ הוא נמל-ים בחוף הדרומי של הים השחור, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית וכיום חלק מטורקיה. שייטת רוסית תקפה שייטת עות'מאנית שעגנה בתוך הנמל והשמידה אותה לגמרי. השייטת הרוסית מנתה שש אוניות קו, שתי פריגטות ושלוש אוניות משוטה חמושות בפיקודו של אדמירל פאבל נחימוב. השייטת העות'מאנית, המסוגרת בתוך הנמל, מנתה שבע פריגטות, שלוש קורבטות ושתי אוניות משוטה חמושות בפיקוד אדמירל-משנה עות'מאן פאשה (אנ').[1][2]
 | ||||||||||||||||||
| ציור של א.בוגוליובוב | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת קרים | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 30 בנובמבר 1853 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סינופ | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
42°01′N 35°09′E / 42.02°N 35.15°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רוסי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
בתקופה שקדמה לקרב הכניסו הרוסים לשימוש באוניותיהם תותחים ימיים היורים פגזים נפיצים, ונשק זה הוא שהעניק להם את היתרון המכריע בקרב. כל הפריגטות והקורבטות העות'מאניות טבעו או עלו על החוף כדי להציל את עצמן; אוניית קיטור אחת הצליחה להימלט. הרוסים לא איבדו אף אונייה. קרוב ל-3,000 טורקים נהרגו בהפגזה הרוסית על העיר לאחר הקרב.[3]
תבוסת העות'מאנים בקרב הייתה אחד הגורמים לכניסת צרפת ובריטניה למלחמה לצדו של הסולטאן. הקרב גם מסמל את קיצה של אוניית המפרשים המלחמתית העשויה עץ ואת הולדת אוניית הקיטור המלחמתית מחופת השריון.[4] הסיבה היא, כי הפגזים הנפיצים חדרו ללא קושי בעד גופי העץ של האוניות ואחר כך התפוצצו כשהם גורמים לאבידות ולשריפה בתוך האונייה עצמה.
רקע עריכה
בהתאם לפקודת הנסיך מנשיקוב, נשלח לחופי טורקיה פאבל נחימוב שפיקד על קבוצת אוניות. היו ידיעות שבאזור סינופ מכנסים הטורקים כוח צבאי במטרה להנחיתו באזור סוחומי. כאשר קרב הצי הרוסי לעיר, הבחין נחימוב שבנמל עוגנות מספר אוניות טורקיות והנמל מוגן היטב על ידי תותחי החוף. הוא החליט להמתין עד קבלת תגבורת. ב-28 בנובמבר 1853 הצטרפו לנחימוב מספר אוניות רוסיות נוספות.
הקרב עריכה
הקרב החל ב-30 בנובמבר בשעות הצהריים. ירי הטורקים הסב נזק כבד לאחת האוניות הרוסיות. למרות הפגיעה המשיכה האונייה להתקדם לכיוון הטורקים, ובסופו של דבר הצליחה להצית ולהטביע שתי אוניות טורקיות.
אונייה רוסית נוספת הצליחה להטביע שתי אוניות טורקיות וגם לשתק סוללת תותחי חוף. תוך שעה וחצי של הקרב הוטבעו אוניות טורקיות נוספות וכל סוללות החוף נוטרלו.
עקב שריפת האוניות התפשטה האש גם לעיר עצמה. אחת האוניות הטורקיות הצליחה לפרוץ את המצור ולעזוב את הנמל. לאור יתרון במהירות היא הצליחה להתרחק מהאוניות הרוסיות ולהגיע לקונסטנטינופול.
יתר האוניות הטורקיות הוטבעו ומפקד הצי הטורקי נשבה.
עם סיום הקרב הצי הרוסי החל בתיקונים וב-2 בדצמבר החל לנוע לכיוון סבסטופול.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Mikaberidze, Alexander (2011). Conflict and Conquest in the Islamic World: A Historical Encyclopedia. Vol. 1.
- ^ Tucker, Spencer C. (2011). Battles that Changed World History. ABC-CLIO.
- ^ Pitt, Lieutenant Commander William M. (1971). "The Use of Seapower in Countering the Strategy of Interposition". US Naval War College.
- ^ Potter, E.B. (1981). Sea Power – A Naval History. Annapolis, Maryland, Naval Institute Press. p. 118.
