קרן נויבך
קרן נויבך (נולדה ב-28 במרץ 1970) היא עיתונאית ישראלית, מגישת התוכנית "סדר יום" בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי.
.jpg) | |
| נויבך, 1998 | |
| לידה |
28 במרץ 1970 (בת 54) קיבוץ ארז, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת הפעילות | מ-1988 |
| מעסיק |
עיתונאי |
| פרסים והוקרה | |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | keren.neubach |
| טוויטר | kereneubach |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נויבך נולדה בשנת 1970 בקיבוץ ארז. אביה הוא הכלכלן אמנון נויבך. גדלה בקריית אונו.
שירתה בתפקיד כתבת בגלי צה"ל. בגיל 21[1] נשלחה לעבוד ככתבת בוושינגטון מטעם גלי צה"ל ועיתון "על המשמר".
כשחזרה לישראל, עברה לטלוויזיה לערוץ הראשון, תחילה ככתבת לענייני כלכלה בכנסת, אחר כך ככתבת לענייני מפלגות, ולבסוף ככתבת מדינית. ב-2004 החליט מנכ"ל הרשות יוסף בראל להפסיק את עבודתה ככתבת עקב לחצים פוליטיים, ומאז היא משמשת כמגישת תוכניות בערוץ.
בשנת 2004 החלה להגיש את מהדורת הלילה של הערוץ הראשון, "מהיום למחר". לאחר מכן הגישה במשך שלוש שנים את מגזין חדשות הערב "היום בחדשות" בערוץ הראשון, עד לשנת 2008.
החלה להגיש אז את התוכנית "סדר יום", תוכנית אקטואליה המרבה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים, תוכנית אותה מגישה נויבך עד היום - תחילה ברשת ב' של קול ישראל, וכיום בכאן ב', במסגרת תאגיד השידור הישראלי. ב-2009 זכתה על תוכנית זו בפרס אומ"ץ לחשיפת שחיתות שלטונית.[2] התוכנית קיבלה גם את פרס תוכנית האקטואליה הטובה בטקס פרסי הרדיו.[3]
כתבה את הספר "המירוץ — בחירות 96'", על הניצחון הדרמטי של בנימין נתניהו מול שמעון פרס, בהתמודדות לראשות הממשלה לאחר רצח רבין.[4] בחירות אלה היו הבחירות לכנסת הארבע עשרה, והראשונות (מתוך שלוש) בהן נבחר ראש ממשלה בבחירה ישירה.
נויבך מרבה לעסוק בתוכניתה בנושאי תקיפה מינית של נשים, והתנדבה במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. התוכנית מקדמת סדר יום חברתי ומרבה לבקר את הממשל, בייחוד בנושאים כלכליים וחברתיים.
בפברואר 2010 קיבלה נויבך נזיפה מהממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, אלישע שפיגלמן, בעקבות תלונה של האגודה לזכות הציבור לדעת על התבטאות "לא נאותה" שלה במהלך התוכנית "סדר יום" ברשת ב'. על פי התלונה והנזיפה, אמרה נויבך: "את הערבים לא מפנים מבתיהם, את הערבים הורגים".[5]
ב-2010 נבחרה מטעם המגזין "את" לאחת מ"עשר נשים שהופכות את ישראל למקום טוב יותר". צוין שנויבך "מתעקשת לטפל בנושאים שבאמת מכריעים את חיינו כאן... הדברים הקטנים-גדולים... אלו שאיש אינו מתייחס אליהם". עוד צוין כי בתוכנית "סדר יום" היא מטפלת במצוקות היומיום הפחות פופולריות של הישראלים. כל זאת שנה וחצי לפני פרוץ מחאת האוהלים.
ב-2008 החלה להנחות את התוכנית מבט שני. ב-8 בנובמבר 2011 הודחה מהגשת התוכנית, בטענה ש"היא אינה 'עוברת מסך' והצבתה בזמנו בשידור נכפתה על הערוץ על ידי המנכ"ל הקודם", וכי "נויבך לא גילתה מעורבות והתעניינות בתכנים המשודרים בתוכנית".[6] פיטוריה עוררו עניין רב בציבור, ומספר גופי תקשורת בישראל יצאו נגד הערוץ הראשון ולהגנתה של נויבך.[7][8]
נויבך היא זוכת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג לשנת 2011 מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל.[9] בדצמבר 2012 הוענק לה אות אביר איכות השלטון.[10] בשנת 2015 זכתה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית, "על עבודה עיתונאית ברדיו, בפרט בתוכניתה סדר יום, שעוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט ביקורתית".[11]
בשנת 2023 הוציאה לאור פודקאסט ״בית בקצה המסילה״, כסדרת בת של הפודקאסט ״חיות כיס״. הפודקאסט סקר את המצב במעונות הנעולים לנוער בסיכון.[12]
חיים אישיים עריכה
נויבך בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.
נויבך הייתה בזוגיות עם הסופר והעיתונאי דורון ברוש ולהם שני ילדים. ב-2007 השניים נפרדו לאחר 12 שנות זוגיות.[13]
ב-1 באוגוסט 2015, בעקבות אירוע הדקירה והרצח במצעד הגאווה בירושלים, יצאה מהארון בדף הפייסבוק שלה כביסקסואלית.[14][15]
נויבך צמחונית.
קישורים חיצוניים עריכה
קרן נויבך, ברשת החברתית פייסבוק
קרן נויבך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרן נויבך, ברשת החברתית אינסטגרם- פודקאסט קרן עושה סדר, 23 במרץ 2020
- עמוד התוכנית סדר יום עם קרן נויבך, באתר כאן
- נתי טוקר, 100 המשפיעים // קרן נויבך יוצרת סדר יום חדש, באתר TheMarker, 18 בספטמבר 2012
- קרן נויבך, שיעור באונס (טור של נויבך על תקיפה מינית), באתר ynet, 16 במאי 2005
- ענת ביין-לובוביץ', "כשהקמנו את התוכנית, אמרנו 'אנחנו כאן בשביל מי שאין לו לוביסטים'", באתר גלובס, 7 באפריל 2019
- נימוקי זכייתה בפרס אומ"ץ לשנת 2009
- ‘אות החיים המשותפים’ הוענק לעיתונאית קרן נויבך, כסית, 14 בדצמבר 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ לי-אור אברבך, "הרגשתי שאני לא יכולה לעשות את זה יותר". ריאיון עם קרן נויבך, באתר nrg, 29 בנובמבר 2008
- ^ דוד ורטהיים, מיקי רוזנטל, קרן נויבך וסטלה קורין ליבר - זוכי פרס אומ"ץ לחשיפת שחיתות שלטונית, באתר nana10, 28 ביוני 2009
- ^ לי-אור אברבך, רבקה מיכאלי תקבל פרס על מפעל חיים בטקס פרסי הרדיו, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2009
- ^ הספר "המרוץ - בחירות 96'" באתר "סימניה"
- ^ ערן בר-און, קרן נויבך ננזפה על ידי רשות השידור, באתר ynet, 17 בפברואר 2010
- ^ גילי איזיקוביץ, קרן נויבך הודחה מהגשת "מבט שני"; ח"כים: החלטה פוליטית, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2011
- ^ דנה שוופי, הבל החן, שקר הנויבך: מה זה אומר "לא עוברת מסך"?, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- ^ יעל אורון, תעברו מסך: על ההדחה של קרן נויבך, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2011
- ^ מקבלי אות זכויות האדם לשנת 2011, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ^ לי-אור אברבך, דורית ביניש, איציק אלרוב וקרן נויבך - בין זוכי אות "אביר השלטון", באתר גלובס, 15 באוקטובר 2012
- ^
נתי טוקר, קרן נויבך ואילנה דיין – זוכות פרס סוקולוב ל-2015, באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2015
- ^ הסכת ״בית בקצה המסילה״, באתר כאן 11
- ^ אדם סרור, קרן נויבך נפרדת, באתר וואלה!, 13 ביוני 2007
- ^ נויבך יצאה מהארון: 'גאה להיות חלק מהקהילה', באתר nrg, 1 באוגוסט 2015
- ^ קרן נויבך יוצאת מהארון: "גאה להגדיר את עצמי חלק מהקהילה הלהט"בית", באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2015
