קתדרלת בריסטול
קתדרלת בריסטול, או בשמה המלא The Cathedral Church of the Holy and Undivided Trinity ("קתדרלת השילוש הקדוש והבלתי ניתן-לחלוקה") היא קתדרלה אנגליקנית בעיר בריסטול שבאנגליה. הקתדרלה ממוקמת בקולג' גרין, פארק רחב ידיים בבריסטול.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קתדרלה אנגליקנית  |
| על שם |
השילוש הקדוש |
| מיקום |
בריסטול |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־12 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־12 |
| תאריך פירוק |
1540 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נורמנית |
| קואורדינטות | 51°27′06″N 2°36′02″W / 51.451666666667°N 2.6005555555556°W |
|
www | |
 | |
  | |
הכנסייה הוקמה ב-1140 ונהפכה למושב בישוף ב-1542. המבנה הנוכחי נבנה בסגנון גותי מקושט בין המאות ה-13 ל-16, נהרס בחלקו והושלם רק במאה ה-19 בגל התחייה הגותית. אף על פי שנבנתה במהלך למעלה מ-700 שנה, הקתדרלה מציגה מראה הרמוני של חלונות גותיים גבוהים ושורת צריחונים, לצד מגדלים מרובעים הבנויים בסגנון גותי אנגלי.
הקתדרלה זוכה לעניין רב בשל מאפייניה האדריכליים (למשל, היותה כנסיית אולם בה גובה כל הספינות שווה), המונומנטים שבתוכה והעוגב ההיסטורי.
היסטוריה עריכה
קתדרלת בריסטול נוסדה ב-1140 ככנסיית מנזר על שם אוגוסטינוס הקדוש בידי רוברט פיצהארדינג, בעל אחוזה עשיר ובכיר במנגנון המלכותי. מנזר זה אכלס קנונים (סוג של כמרים) אוגוסטיניאנים. כיום רק פירורי שרידים נשארו מכנסיית המנזר, שנבנתה בשנים 1140–1148 בסגנון רומנסקי נורמני. מספר מבני אבן נוספים הוקמו באתר בשנים 1148–1164. שלוש דוגמאות טובות של שלב זה שרדו: הבית מועצת הקתדרלה, השער וביצוריו (שכיום משמש כמשרדי הדיוקסיה) ושער רומנסקי נוסף.[1] ט.ה.ב בארו מתאר את הצ'פטר האוס כיפה ביותר שעדיין קיים.[2]
תחת אב המנזר דוד (1216-1234) החל שלב חדש בבנייה (בערך ב-1220), ובו בלטה הקמת קפלה המוקדשת למריה הבתולה בצד הצפוני של בית המקהלה. מבנה זה, שעדיין ניצב על תילו ידוע כ"קפלת הגבירה הבכירה". משערים שאדריכל המבנה, הידוע רק באות 'L', הוא אדם לוק, רב-הבנאים של קתדרלת ולס. פיתוחי האבן של החלון המזרחי של הקפלה סותתו בידי ויליאם הגאומטר, בסביבות 1280.
תחת אב המנזר אדוארד נואל (Edward Knowle), נבנתה כנסיית המנזר מחדש. בין השנים 1298 ל-1332 נבנה מחדש החלק המזרחי של הכנסייה בסגנון גותי מקושט. הבנייה פסקה למאה שנים בערך וחודשה באמצע שנות ה-1440, אז נבנו בית הרוחב (טרנספט) ומגדל המצלב.
אב המנזר ג'ון ניולנד (1481–1515) החל בבנייה מחדש של הספינה הראשית, אך היא הייתה עדיין לא שלמה כשהוחלט על פירוק המנזרים ב-1539. הספינה הראשית הבנויה למחצה נהרסה, והחלק המזרחי של הכנסייה נסגר עד שנפתח מחדש כקתדרלה תחת כמורה הכפופה למלך ולא לכנסייה הקתולית. ב-1542 העלה הנרי השמיני, מלך אנגליה את הכנסייה לדרגת קתדרלה בדיוקסיה החדשה של בריסטול והקתדרלה הוקדשה ל"שילוש הקדוש והבלתי ניתן-לחלוקה".[3][4]
במאה ה-19 עבר על בריטניה גל התחייה הגותית בו שוב החלו לבנות באדריכלות המסורתית של ימי הביניים. בשנים 1868–1877 בנה האדריכל ג'ורג' אדמונד סטריט מחדש הספינה הראשית בסגנון הרמוני עם החלק המזרחי. את החזית המערבית, עם שני המגדלים תכנן ג'ון לאופבורו פירסון (John Loughborough Pearson) והיא הושלמה ב-1888.[5]
הפעמונים נוצקו בשנים שונות ומגוונות, לרבות שניים מ-1726, אחד מ-1740 ושניים מ-1789, כולם נוצקו בידי משפחת בילבי.[6]
אדריכלות עריכה
קתדרלת בריסטול היא בניין רשום לשימור מדרגה I. טים טאטון-בראון כותב על החלק המזרחי מהמאה ה-14 כ"אחד מהמבנים המעניינים והנהדרים ביותר בארץ זו."[7]
כנסיית אולם עריכה
החלק המזרחי של קתדרלת בריסטול הוא מאוד לא רגיל ממספר סיבות. ראשית, הוא נבנה כ"כנסיית אולם", כלומר: האגפים הצידיים הם באותו גובה של בית המקהלה. בעוד שמבנה כזה הוא מאפיין של כנסיות גרמניות מסוימות, הוא נדיר מאוד בבריטניה, וקתדרלת בריסטול היא הדוגמה החשובה ביותר לכך. במאה ה-19 תכנן סטריט את הספינה הראשית ככנסיית אולם גם כן.[4]
ההשפעה של מבנה זה הייתה חסרונה של קומת תאורה עם חלונות גדולים שיאירו את חלל המבנה, כפי שנהוג בדרך כלל בכנסיות אנגליות מימי הביניים. כל האור הפנימי היה מוכרח לבוא מחלונות האגפים והספינות המשניות, שהיו בהתאמה מאוד גדולות.[8] בבית המקהלה, החלון הענקי של קפלת הגבירה נועד כדי להאיר את החלק העליון של הקיר, כך שהוא שוטף את הקמרונות באור יום, בעיקר בבוקר.
בגלל חסרונה של קומת תאורה, הקמרונות הם יחסית נמוכים, גובהם נע בין 15 ל-16 מטר, כמחצית מגובה הקמרונות של מנזר וסטמינסטר. פנים הקתדרלה רחב ומרווח.
קמרונות עריכה
המאפיין השני הראוי לציון של קתדרלת בריסטול הם הקמרונות של החלל הבא. העבודה שבוצעה תחת אב המנזר נואל היא ייחודית במובן זה. מה שעוד ייחודי, הוא שיש 3 סוגי קמרונות ייחודיים בקתדרלה.
בקמרונות רשת, חלל הגג נתמך בידי צלעות אבן מקושתות, המעבירות את משקל הגג ומשקלם אל רשת עמודי תמיכה לאורך הקירות. בדרך כלל ישנה צלע הנקראת "רכס" שנמתחת לאורך פסגת הקמרון וצלעות ביניים שנקראות tierceron ומוצאן מראשי העמודים שבצידי האולם. בסגנון גותי מקושט ניתן למצוא צלעות רשת המחברות את הצלעות התומכות עם צלעות העמודים בזוויות ובכך יוצרות תבניות מורכבות ומדהימות, דמויות כוכבים גאומטריים על התקרה. מאפיין זה קיים בקתדרלת בריסטול, מתאריך מאוד מוקדם, ושונה מקמרונות הרשת האחרים. במקרה זה אין צלע רכס וצלעות הרשת מאורגנות כדי לסגור סדרה של פאנלים שנמשכת כל הדרך אל מרכז גג בית המקהלה, ויוצרות אינטראקציה עם החלון המזרחי על ידי שיקוף האור ממשטחי הקשת החלקים. מהספינה הראשית ניתן לראות את תחרת האבן המורכבת של החלון המזרחי זוכה לתהודה מקמרונות הרשת של מגדל המצלב (שגבוה רק בקצת מבית המקהלה ולכן נראה בבירור. גם לאגפים הצידיים של בית המקהלה יש קמרונות ייחודיים.[8]
היסטוריון האדריכלות הנודע סר ניקולאוס פווסנר (Nikolaus Pevsner) כתב על קתדרלת בריסטול ש"מנקודת המבט של הדמיון המרחבי היא לא רק עליונה על כל דבר שיש באנגליה או באירופה, אך גם מוכיחה באופן בלתי-ניתן למחלוקת שהתכנון האנגלי עולה על זה של כל שאר הארצות" בזמן זה.[9]
הספינה הראשית עריכה
הספינה הראשית תוכננה ונבנתה על ידי ג'ורג' אדמונד סטריט (George Edmund Street). תכנונו עקב אחרי הצורה של בית המקהלה הגותי. ממבט בתוכנית או מהחזית הצידית של הספינה הראשית, לא ניתן להסיק שהיא נבנתה בעידן אחר משאר הקתדרלה. סטריט, בחוכמה, העדיף להשאיר את תהילת ימי הביניים, ללא תחרות. הוא תכנן את הפנים כך שיכבד את הפרופורציות של הצלעות והתבניות של הבנייה הקדומה יותר, אך לא חיקה את תבניותיהם. הספינה הראשית מקורה בקמרונות שמרניים עם צלעות היוצאות מהעמודים, ומתנשאת לאותו גובה בערך של בית המקהלה, ומבחינה ויזואלית מובילה את העין בדרך מאוד מספקת.
ההתאמות של פירסון עריכה
במהלך המאה ה-16, חלל הקתדרלה בעת תפילות היה דחוס לעייפה. דבר זה הצריך סידור מחדש של הריהוט בקתדרלה. כאשר הספינה הראשית הושלמה היה אפשר להחזיר את הריהוט בבית המקהלה לצורתו הקודמת. האדריכל פירסון היה אחראי לסידור זה, ולהכנסתם של חפצים והתאמות חדשים, בהם מסך עץ לפני החלק המזרחי.
בקתדרלה יש שני מונומנטים לא רגילים שלעיתים קרובות מועתקים, ואלה נקראים "Berkley Memorials". הם ממוקמים בשתי גומחות בקיר, וכל אחד מהם מוקף בחופה של בקשתות עם שקעים (cusped arches). המסך של פירסון, שהושלם ב-1905, מכיל הד למונומנטים אלה ב-3 קשתות רחבות עם שקעים בסגנון הלהבות Flamboyant.
החזית המערבית עריכה
את החזית בנה ג'ון לאופבורו פירסון (John Loughborough Pearson).
החזית דומה יותר לחזית גותית ספרדית מאשר אנגלית בקומפוזיציה הכללית, בהזכירה את חזית קתדרלת בורגוס אך ללא הצריחים המחודדים. היא די רחבה יחסית לגובהה, ובעלת שער יחיד, שהוא גדול ומקושט בעושר רב. בניגוד לקתדרלות גותיות אנגליות רבות החזית כוללת חלון רוזטה מעל השער הראשי, בסגנון צרפתי או ספרדי. פרטי החזית הם אנגליים בבירור, ורובם בסגנון גותי אנגלי מוקדם המבוססים על קתדרלת ולס וסגנון גותי אנגלי מקושט המבוססים על קתדרלת יורק.
מידע אדריכלי נוסף עריכה
רוב עבודת האבן מימי הביניים, במיוחד בקפלת הגבירה הבכירה, עשויה מאבן גיר שנחצבה במחצבות דנדרי ופלטון, סומרסט, ומאבן באת' שהשתמשו בה באזורים אחרים. קפלת הגבירה הבכירה בת שני המפרצים, שכוללת שיש מ-Purbeck, ניצבת מצפון לבית המקהלה בן 5 המפרצים ובית הכמרים (presbytery). קפלת הגבירה המזרחית היא בת 2 מפרצים, חדר תשמישי הקדושה הוא בן מפרץ אחד וקפלת ברקלי בעלת 2 מפרצים.
חוץ הקתדרלה כולל תמיכות עמוקות עם סופיות (finials) וטיילת-חומה (Parapet) עם שינות על הגג, ובין לבין צריחונים עם קרוקטים.[4]
החזית המערבית מאוגפת בידי 2 מגדלים בעלי 3 קומות כל אחד. בפינות האחוריות החיצוניות ישנם צריחים עם גרמי מדרגות ופאנלים בקומת הפעמונים. בין המגדלים ישנה קשת כניסה עמוקה בעלת 6 שלבים, עם עמודים משיש Purbeck ותבניות יציקה עשירות על הקשתות. הטימפנון הוא גומחה ריקה.[4]
מידות וממדים עריכה
| אורך כולל חיצוני | 300 רגל | 91.4 מטר |
| אורך כולל פנימי | 284 רגל | 87 מטר |
| אורך הספינה הראשית | 125 רגל | 38 מטר |
| רוחב | 69 רגל | 21 מטר |
| אורך בית הרוחב | 115 רגל | 35 מטר |
| רוחב בית הרוחב | 29 רגל | 9 מטר |
| גובה הספינה הראשית עד הקמרונות | 52 רגל | 16 מטר |
| גובה בית המקהלה | 50 רגל | 15 מטר |
| שטח | 22,556 רגל רבוע | 2096 מטר רבוע |
קישוטים ומונומנטים עריכה
בית הרוחב הדרומי כולל פאנל אבן סקסוני מאוחר ובו תיאור של הגהנום.
מאחורי המזבח הראשי ישנו מסך עץ ובו פאנלים מאת פירסון, משנת 1899. שלוש השורות של ספסלי המקהלה הם מסוף המאה ה-19 ובעלי פיתוחים בסגנון הלהבות Flamboyant ומיסריקורדים מ-1520. בקפלת ברקלי ישנו פמוט נדיר מ-1450 שמקורו מכנסיית המקדש בבריסטול.
המונומנטים בתוך הקתדרלה כוללים דמויות שכובות ובהן לורד ברקלי ואישים אנגלים ידועים מהמאות ה-18 עד ה-20.
העוגב עריכה
העוגב נבנה במקור ב-1685 בידי רנאטוס האריס, בעלות של £500.[10] עוגב זה הוסר ותוקן פעמים רבות, אך חלקים מהעוגב המקורי, כולל התיבה והצינורות, שולבו בעוגב הנוכחי, שנבנה בידי ג'יי. וו. וולקר ובניו, ב-1907. עוגב זה נמצא מעל ספסלי המקהלה בצד הצפוני של בית המקהלה. העוגב שופץ ושוחזר ב-1989.[11][12]
לפני שנבנה העוגב הראשי הכילה הקתדרלה עוגב קתדרה, שנבנה בידי רוברט טאונטון ב-1662.[13]
באמנות ובתרבות עריכה
קתדרלת בריסטול שימשה כאתר צילומים בסרט מגע המדוזה מ-1978 בתור קתדרלה בדיונית בלונדון שנקראה "קתדרלת מינסטר".[14]
כנסיות חשובות נוספות בבריסטול עריכה
בבריסטול ישנה גם כנסייה רומית-קתולית, קתדרלת קליפטון. כנסיית הקהילה האנגליקנית, כנסיית מרי רדקליף, גדולה למדי ובטעות נחשבת לקתדרלה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת בריסטול- תמונות פנורמיות של הקתדרלה (אורכב 20.05.2008 בארכיון Wayback Machine)
- דיוקסיית בריסטול (באנגלית)
- היסטוריה: בית השער של המנזר
- היסטוריית מקהלת הקתדרלה
- סיור פנורמי בקתדרלה
- Bristol Cathedral - מאמר ותמונות
- תמונות בפליקר, פליקר
הערות שוליים עריכה
- ^ Joseph Bettey, St Augustine's Abbey, Bristol (Bristol Branch of the Historical Association 1996), pp.1, 5, 7.
- ^ Burrough, THB (1970). Bristol. London: Studio Vista. ISBN 0289798043.
- ^ Joseph Bettey, St Augustine's Abbey, Bristol (Bristol Branch of the Historical Association 1996), pp.7, 11-15, 21, 24-5.
- ^ 1 2 3 4 "Cathedral Church of St Augustine, including Chapter House and cloisters". Images of England. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2007-03-16.
- ^ Joseph Bettey, Bristol Cathedral: The rebuilding of the nave (Bristol Branch of the Historical Association 1993).
- ^ Moore, James; Roy Rice; Ernest Hucker (1995). Bilbie and the Chew Valley clock makers. The authors. ISBN 0952670208.
- ^ Tim Tatton-Brown and John Crook, The English Cathedral, (2002) New Holland, ISBN 1-84330-120-2
- ^ 1 2 Alec Clifton-Taylor, The Cathedrals of England, Thames and Hudson (1967)
- ^ Nikolaus Pevsner, The buildings of England: North Somerset and Bristol, (1958) Penguin.
- ^ Crotchet, Dotted (נוב' 1907). "Bristol Cathedral". Musical Times. 48 (777): 705–715. נבדק ב-2007-06-28.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Organ". Bristol Cathedral. אורכב מ-המקור ב-2007-01-19. נבדק ב-2007-06-28.
- ^ "Bristol Cathedral". Bristol Link. אורכב מ-המקור ב-2007-07-05. נבדק ב-2007-06-28.
- ^ "Letters to the editor - July 1981". British Institute of Organ Studies (BIOS). אורכב מ-המקור ב-2007-08-20. נבדק ב-2007-06-28.
- ^
"The Medusa Touch (1978)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
