קתרין קינר
קתרין אן קינר (באנגלית: Catherine Ann Keener; נולדה ב-23 במרץ 1959) היא שחקנית אמריקאית, שהייתה מועמדת פעמיים לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה בסרטים "להיות ג'ון מלקוביץ'" (1999) ו"טרומן קפוטה" (2005).
 | |
| קתרין קינר, 2014 | |
| לידה |
23 במרץ 1959 (בת 65) מיאמי, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם במה | קתרין קינר |
| שם לידה |
Catherine Ann Keener  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1986 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
דרמוט מלרוני (17 בנובמבר 1990–19 בדצמבר 2007) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קינר נולדה במיאמי, פלורידה, לאוולין וג'ים קינר ולה 4 אחים ואחיות. היא ממוצא אירי מצד אביה ומוצא לבנוני מצד אמה. קינר למדה בבית ספר קתולי בפלורידה, כאשר הגיעה לתיכון מונסניור אדוארד החלה ללמוד משחק. קינר למדה במכללת וויטון בצפון מסצ'וסטס וסיימה בהצלחה את לימודיה ב-1983.
לאחר סיום לימודיה עברה קינר לניו יורק, שם שימשה כיועצת לסוכנת השחקנים גייל אייזנסטאדט, כאשר אייזנסטאדט עברה ללוס אנג'לס עברה בעקבותיה. לאחר שיחה עמוקה עם סוכנת השחקנים הבינה קינר שהיא רוצה לנסות את קריירת המשחק, אייסנסטאדט הפעילה את קשריה בתעשייה והחלה לקדם את קינר בתפקידי משנה בסרטים קטנים.
בשנת 1986 קיבלה את תפקיד המשחק הראשון שלה בסרטו של אדוארד זוויק "הרומן של אתמול בלילה", וכן תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "פרקליטי אל איי".
עוד סרטים בולטים בהם שיחקה בתחילת דרכה ניתן למצוא את "בלונדינית אמיתית", "סיבוב שני לאהבה" ו-"8 מ"מ".
בשנת 1996 שיחקה בסרט הטלוויזיה של HBO, "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר", לצידן של דמי מור, אן הייש ושר. שיחקה גם בסרטה של ניקול הולופסנר "הולכים ומדברים".
ב-1998 שיחקה בסרט "רומן לא חוקי".
ב-1999 הופיעה קינר בסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'", על תפקידה בסרט הייתה קינר מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב.
ב-2002 הופיעה קינר בקומדיה של דני דה ויטו, "סמוצ'י חייב למות" והשתתפה בסרט "סימון". ב-2005 שיחקה קינר בסרט "מזימות זרות" של הבמאי סידני פולאק, קינר שיחקה באותה שנה גם בקומדיה של ג'אד אפאטו, "בתול בן 40".
בשנת 2005 שיחקה קינר בסרט "טרומן קפוטה", ועל משחקה בסרט הייתה מועמדת בשנית לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
בשנת 2006 שיחקה בדרמה הקומית "חברות עם כסף" לצד ג'ניפר אניסטון. ב-2007 השתתפה בסרטו של שון פן, "עד קצה העולם", ושיחקה לצד אליוט פייג' וג'יימס פרנקו בסרט הפשע "פשע באמריקה", המדבר על רצח סילביה לייקנס (אנ') בתפקיד גרטרוד באנישבסקי, הרוצחת של סילביה. ב-2009 שיחקה בסרט "ארץ יצורי הפרא" את אימו של מקס.
ב-2010 שיחקה ב"פרסי ג'קסון וגנב הברק" את סאלי ג'קסון, אימו של פרסי ג'קסון, ושיחקה בקומדיה השחורה "נותנים ת'לב" לצידו של אוליבר פלאט.
ב-2011 שיחקה בסרט "הכתומים" בתפקיד פייג'.
ב-2012 שיחקה בסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים" (A Late Quartet).
ב-2016 השתתפה בסרטים "אהבה בהפרעה" ו"המלכודת", ובשנת 2017 שיחקה בסרט האימה "תברח", בדרמת הפשע "פושעי נובמבר" ובסרט הדרמה "אנחנו לא שייכים לכאן" (אנ').
ב-2018 שיחקה בסרט "סיקאריו: הנקמה", בדרמה הקנדית "בית קטן וורוד" ובסרט "נוסטלגיה" לצד ג'ון האם. וכן, החלה לשחק בסדרת הטלוויזיה בכיכובו של ג'ים קארי "ילדותי" ברשת שואוטיים, וגילמה את קייסי, עובדת ממשלה לשעבר בסדרת הטלוויזיה הקומית "פוראבר" בפריים וידאו.
בשנת 2021 גילמה את בורו במיני-סדרת האימה של נטפליקס "טעם דובדבן חדש לגמרי". באותה שנה כיכב בסרט הדרמה "No Future" בתור קלייר, אישה שמתאבלת על מות בנה ומנהלת רומן עם חברו הטוב.
בשנת 2022 גילמה את דמותה של מיה סוריאן בסרט "פרויקט אדם".
חיים אישיים עריכה
ב-1990 התחתנה קינר עם השחקן דרמוט מלרוני, וב-1999 נולד בנם. ב-2005 נפרד הזוג וב-2007 התגרש.
קישורים חיצוניים עריכה
קתרין קינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קתרין קינר, באתר AllMovie (באנגלית)
קתרין קינר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- קתרין קינר, באתר Metacritic (באנגלית)
קתרין קינר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קתרין קינר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קתרין קינר, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
