ראול נורדלינג
ראול נורדלינג (בשוודית: Raoul Nordling; 11 בנובמבר 1882 - 1 באוקטובר 1962) היה איש עסקים ודיפלומט שוודי. הוא נולד בפריז ובילה שם את מרבית חייו.
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1882 פריז, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 1962 (בגיל 79) פריז, צרפת |
| מדינה |
 שוודיה |
| מקום מגורים |
 פריז, צרפת |
| ידוע בשל | "האיש שהציל את פריז"[1] |
| השכלה |
תיכון ז'אנסון-דה-סאי  |
| מקצוע | דיפלומט |
| תפקיד | קונסול שוודיה בפריז |
| תקופת כהונה | 1905 - 10 במאי 1958 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
חייו עריכה
אביו של נורדלינג, קרל גוסטב נורדלינג (Carl Gustav Nordling), הגיע לפריז משוודיה בסוף שנות השבעים של המאה התשע עשרה, והקים מפעל לעיסת נייר בשם "גוסטב נורדלינג". נורדלינג למד בבית הספר התיכון ז'אנסון-דה-סאי (lycée Janson-de-Sailly), ולאחר מכן הצטרף למפעל של אביו, שלבסוף עמד בראשו. הוא התמנה לסגן הקונסול (vice-consul) בפריז ב־1905 בגיל 24 בשנת 1917, התמנה לקונסול, וב-1926, לאחר מות אביו, מונה לקונסול הכללי של שוודיה (consul-general).
למרות היותו שוודי במוצאו, חש עצמו נורדלינג מעל הכל כ"אזרח פריז". הוא דיבר צרפתית הרבה יותר משדיבר שוודית, עד כדי כך שהיה צריך ללמוד את שפת הלאום שלו כאשר יצא לשוודיה כבחור צעיר להשלים את שירותו הצבאי.
במשך חייו היווה נורדלינג דמות מפתח ביחסים שבין צרפת לשוודיה, אולם הוא זכור בעיקר בזכות מאמציו לתווך בין הכוחות הצרפתיים לבין הנאצים בתקופת הכיבוש והשחרור של פריז בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא מילא תפקיד מפתח גם בהבטחת הגישה של הצלב האדום לשבויי המלחמה, ובזמן המרד הצרפתי ב-19-24 באוגוסט 1944 הוא ניהל משא ומתן עם הגנרל הגרמני דיטריך פון קולטיץ כדי לנסות לצמצם את שפיכות הדמים ואת הנזק לעיר.
בזכות תרומתו הגדולה לאירועים אלו זכה נורדלינג בצלב המלחמה הצרפתי, וכן להנצחה גם ברובע האחד עשר של פריז.
